לכולם נוח שפולארד בכלא
האם מי שבאמת מפחד משחרורו של פולארד הם רק האמריקנים, או שמא יש גם אצלנו גורמים שחוששים מהאמת שעלולה לצאת לאור?
כפיות טובה היא כנראה מרכיב באישיות הקולקטיבית של מדינת ישראל. נהגנו כך בחיילי צבא דרום לבנון וגם להבדיל, ברון ארד. אנחנו נוהגים כך היום גם בגלעד שליט – וגם ביונתן פולארד.
אין אולי מקום להשוות בין המקרים, כיוון שרון ארד וגלעד שליט היו במדים בעת שהם נפלו בשבי, אבל החובה הלאומית שלנו איננה נופלת במאומה גם כאשר מי שבחר לעשות בשליחותנו פעל בגלל בצע כסף. אף הוא הניח שאם הוא ייתפס בכף, לא תהיה התעלמות מדעת מגורלו, כמו שקרה ליונתן פולארד, שהתדפק בעת מנוסתו על שערי השגרירות שלנו בוושינגטון – לשווא. אפילו אלחנן טננבאום סמך על מידת הרחמים של בני עמו.
אז למה בכל זאת נמק יונתן פולארד בכלא האמריקני במשך שנים כה רבות? האם רק מפני שמדינת ישראל לא רוצה להודות שהוא פעל בשליחותה? או שמא יש דברים עמוקים יותר, נשגבים מבינתו של אדם מן היישוב? כלום באמת לא יכולה הייתה הצמרת השלטונית במדינה היהודית להציב את שחרורו כתנאי להסכמתה בנושאים אחרים?דומה שהעובדות היום גלויות וידועות. פולארד ריגל לטובת מדינת ישראל. הצוות המוביל שלה בשנות ה-80', יצחק שמיר, שמעון פרס ויצחק רבין, ידעו ללא ספק מהו המקור שמספק אינפורמציה שלא תסולא בפז. אז נכון שכשנתפס פולארד, רק אדם אחד, רפי איתן, כיום שר וגימלאי, קיבל על עצמו אחריות. אבל הכל יודעים את האמת. גם כאן - וגם שם.
נשאלת השאלה, אם כך, למה רק גורמים מאוד מסוימים בקרב הציבור היהודי פועלים לשחרורו של המרגל הכי ותיק בכלא האמריקני? האם מי שבאמת מפחד משחרורו של פולארד הם רק האמריקנים, או שמא יש גם אצלנו גורמים שחוששים מהאמת שעלולה לצאת לאור? הרי לא יכול להיות שגם לאחר שנים כה רבות יש בו פוטנציאל שיכול לגרום נזק למי שמתבוססים כיום בבוץ העיראקי והאפגאני?
אף אחד לא יודע את התשובות לאשורן - אבל יש לי הרגשה שמשהו מאוד מסריח מסתתר מאחורי כל הפרשה הכואבת הזאת. מבקר המדינה ביקש לחקור רק כמה אספקטים שלה, והמהומה שפרצה בעקבות פרסום הידיעה הייתה לפחות חשודה; כל אזרח היה בוודאי צריך לשאול את עצמו ממה "הם", אלה שיצרו את ההיסטריה הציבורית, חוששים. פולארד שבימים אלה ימלאו 23 שנים לנפילתו בשבי האמריקני, הרי צריך להיות מעניינו של כל אחד – ולא רק של מאות האלפים המשתייכים ל"מחנה הכתום".
ולכן, אם ג'ורג בוש רוצה לצאת מכאן בחודש הקרוב עם הישג כלשהו, לקראת סיום הקדנציה שלו, צריך לומר לו שבלי שחרור פולארד – אין הבטחות ואין מחוות ואין הקפאות.
לא בטוח שציפי לבני מסוגלת לכך. אהוד אולמרט בוודאי לא יחפש לעצמו עוד אויב דווקא בימים אלה של חקירות. ועל אהוד ברק בוודאי שאי אפשר לסמוך. הוא הרי היה ראש הממשלה בשלהי כהונתו של ביל קלינטון שהיו גם ימים אחרונים שלו על כס ראש הממשלה, ובכל זאת מה שעניין אותו אז זה טיפול בשחרורו של נוכל-כספים שמצא מחסה בשוויץ. בעניין זה, אגב, ראו הוא והנשיא היוצא של ארה"ב עין בעין.
אז זה בעצם כל הסיפור. ליותר מדי אנשים נוח שפולארד לא ישתחרר לעולם. גם כאן – וגם שם.
ד"ר חיים משגב, עורך דין ומרצה בבית הספר למשפטים במכללה האקדמית נתניה
לפנייה לכתב/ת 
