לפני הלייזר: טיפול נגד כאבים לחולי סוכרת שראייתם נפגעה
עשרות אלפי חולי סוכרת לוקים בבצקות ובשגשוג כלי דם בעיניים, שללא טיפול מיוחד בלייזר מובילים לעיוורון • אלא שמדובר בפרוצדורה שכרוכה בכאב רב, הגורם לרבים מהם להפסיק אותו אחרי פעם או פעמיים • טיפול נסיוני חדש, שמבוסס על מתן משככי כאבים לפני שמכשיר הלייזר מתחיל לפעול, גרם ל־98% מהחולים להחליט להמשיך גם לטיפולים הבאים
רופאיה של רחל בן־שמעון, בת 63 מחיפה, לא היו אופטימיים: כבר שבע שנים היא חולה בסוכרת, ובשנים האחרונות אושפזה פעמים רבות בבית החולים כשרמות הסוכר בגופה לא מאוזנות, מה שגרם להידרדרות מתמדת בראייתה. "הרופאים אמרו לי שאני על סף עיוורון", אומרת בן־שמעון. "הם הודיעו לי שאין ברירה, ואני חייבת להתחיל בטיפולי לייזר".
אבל שני טיפולי הלייזר שעברה, שנועדו לתקן את הנזק שיצרו כלי הדם הרבים שצמחו בעיניה, גרמו לה טראומה קשה. "הכאב היה בלתי נסבל", היא משחזרת. "הרגשתי ששורפים לי את העיניים. בכל פעם טיפלו לי בשתי העיניים, וכל טיפול כזה נמשך חצי שעה של סבל שאי אפשר לתאר. פשוט לא יכולתי להמשיך".
בן־שמעון סירבה להגיע לטיפול הבא. אבל בביקורות העיניים החוזרות הבהירו לה רופאיה שאם לא תמשיך בטיפול, היא עלולה להתעוור סופית. ואז הוצע לה להשתתף במחקר שבמהלכו ניתן לחולים טיפול משכך כאבים, שכולל תרופות וטיפות עיניים מקומיות לפני טיפול הלייזר. "הטיפול המקדים הציל אותי", היא מספרת. "הכאב פחת באופן משמעותי, והטיפול הפך להיות משהו נסבל. מרגישים אי נוחות מסוימת, אבל אפשר לעמוד בזה. כבר סיימתי עשרה טיפולים מלאים. אין לי ספק שהם הצילו לי את הראייה".
הטיפול הציל את הראייה (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
צמיחה פראית
רטינופתיה סוכרתית היא סיבוך עיני נפוץ וקשה של מחלת הסוכרת, שמהווה את הגורם השכיח ביותר לעיוורון בקרב מבוגרים. כ־45% מכלל החולים הסוכרתיים יפתחו בשלב כלשהו רטינופתיה סוכרתית. 100% מחולי הסוכרת מסוג 1 (סוכרת נעורים) יפתחו רטינופתיה אחרי 20 שנות מחלה. להערכת רשויות הבריאות בארה"ב, מעקב וטיפול מתאימים מאפשרים להקטין את נזקי המחלה ב־90%. הטיפול כולל איזון רמות הסוכר והכולסטרול, איזון לחץ הדם הסיסטמי וכן טיפולי רשתית, שהבולט ביניהם הוא טיפול לייזר.
הסיבה העיקרית לרטינופתיה היא פגיעה בשכבה הפנימית של כלי הדם – האנדותל – שיוצרת דליפות של נוזלים דרכם ובצקות. פגיעה נוספת, שגורמת להתפתחות כלי דם מרובים בעיני החולה, נגרמת בשל הפרשה מוגברת של חומר שגורם לצמיחה פראית של כלי דם בתוך העין ונקרא VEGF.
טיפולי הלייזר מביאים לאטימת מקומות הדלף בכלי הדם ולמניעת הבצקת והפגיעה בכלי הדם העודפים שגורמות לעיוורון. ב־65% מהמקרים תושג נסיגה בכלי הדם החדשים באמצעות סדרה טיפולית אחת. כשטיפולי הלייזר לא ניתנים בזמן, עלולה להיווצר היפרדות של הרשתית עד איבוד ראייה.
טיפול הלייזר מלווה לעיתים בכאב, שגורם לרתיעה ולסירוב של החולה להתחיל בטיפול או להמשיך בו. קיימות עדויות שכ־10% מהמטופלים הסוכרתיים שמסרבים לבצע טיפולי לייזר יתעוורו בתוך כשנתיים. מדובר בטיפול אינטנסיבי, שדורש כל פעם בין 5,000 ל־11 אלף יריות של לייזר מסוג ארגון. הטיפול מתבצע בתדירות של פעם בשבוע בערך, כשלפחות מחצית מהחולים לא מגיעים לעיוורון בתום הטיפול.
"עד כה היה מקובל לתת לפני הטיפול בלייזר רק טיפול מקומי בטיפות הרגעה לוקאלין", מסבירה ד"ר קלודט כרוב, רכזת רפואת העיניים במחוז חיפה והגליל של שירותי בריאות כללית. "אחרי מתן טיפות ההרגעה מצמידים עדשה לעין ודרכה מטפלים. אלא שיריות הלייזר מכאיבות מאוד, והחולים פשוט נרתעו מהטיפולים".
להתחיל בנוגדי כאב
במחקר שערכה ד"ר כרוב יחד עם צוות מחלקת העיניים במרכז הרפואי לין בחיפה נבדקה ההיענות של החולים לטיפולי הלייזר כשלפני הטיפול ניתן טיפול תרופתי לשיכוך כאבים. "30 עד 45 דקות לפני טיפול הלייזר הוזלפו לעיני החולים טיפות וולטרן, וחלקם קיבלו גם טרמדקס, תרופה ממשפחת האופיאטים שמיועדת לשיכוך כאבים עזים", מספרת ד"ר כרוב.
במדגם של 70 מטופלים סוכרתיים שהגיעו לטיפול הלייזר נאספו נתונים לגבי רמת הכאב בטיפול הקודם, ובהתאם לכך הותאם טיפול לפי הפרוטוקול החדש. בסיום טיפול הלייזר נלקח אומדן חוזר לכאב בזמן הטיפול. החולים מילאו שאלון שביעות רצון, והצוות הרפואי הוסיף נתונים לגבי הצלחת הטיפול.
מתוצאות המחקר עלה שרמת הכאב בקרב 70 המטופלים ירדה בממוצע בארבע דרגות. בטיפול הקודם סבלו 87% מהמטופלים מרמת כאב גבוהה מ־3, ואילו בטיפולים שאחרי מתן נוגדי הכאב דיווחו רק 31% מהם על דרגת כאב גבוהה מ־3.
בהמשך זומנו המטופלים לטיפול חוזר בלייזר, ומתוכם רק שישה סירבו להגיע בגלל כאב. בטיפול החוזר ירד ממוצע הכאב ב־0.8 דרגות נוספות. בסך הכל שיעור הצלחת הטיפול בקרב מטופלי הלייזר הגיע ל־69% בעין ימין ו־75% בעין שמאל.
לדברי ד"ר כרוב, 87% מהמטופלים שהגיעו לטיפול הבא דיווחו שהשינוי תרם להתמודדות שלהם עם הכאב, ו־98% אמרו שהטיפול המקדים בנוגדי כאב שיפר את ההיענות שלהם לטיפולים הבאים.
"רמת הטיפול שהשגנו היתה גבוהה מאוד הודות לטיפול נוגד הכאבים", מסכמת ד"ר כרוב. "בעזרת שיתוף פעולה הדוק בין רופאי המשפחה בקהילה, רופאי העיניים והצוותים הסיעודיים ניתן לצמצם במידה רבה את נזקי הראייה שמהם סובלים חולי סוכרת. זו גם ההזדמנות להזכיר לחולי הסוכרת, בכל גיל ובכל שלב של המחלה, להקפיד להגיע לבדיקת עיניים אחת לשנה לפחות, ובתדירות גבוהה הרבה יותר אם נמצאה בעיה בעיניים".