העתירה נדחתה: "קרבן הפסח" יוקרב בפומבי
בית משפט השלום ומאחור יותר המחוזי בירושלים דחו את עמדת "תנו לחיות לחיות" נגד השחיטה הפומבית הערב בירושלים, ופסקו: "הרצון ללמוד ולהעמיק בהלכות הקרבת קרבן הפסח - לגיטימי וראוי". התנאי: הצפייה תותר לבני 18 ומעלה
בית משפט המחוזי בירושלים אישר אחר הצהריים (יום א') את החלטת בית משפט השלום ובכך התיר את קיומה הערב של השחיטה הפומבית שפורסמה לראשונה ב-ynet - "חזרה גנרלית" לקראת הקרבת קרבן הפסח. האירוע יוקדש לזכרם של שמונת תלמידי "מרכז הרב" ביום השלושים להרצחם.
בהחלטתה בסוף השבוע קבעה שופטת השלום חגית מאק-קלמנוביץ כי אין מדובר בהתעללות או בניסויים בבעלי-חיים. לדבריה, "כיוון שמדובר בשחיטת כבש על ידי שוחט מנוסה, והבשר שנשחט ישמש למאכל, הרי שהמעשה בבסיסו אינו שונה באופן מהותי משחיטה של כל בעל חיים לצורך מאכל". עוד הוסיפה השופטת: "הרצון ללמוד ולהעמיק בהלכות הפסח והקרבת קרבן הפסח הוא בוודאי לגיטימי וראוי". עם זאת הוחלט כי בהדגמת השחיטה לא ישתתפו קטינים והקהל יעמוד במרחק של שלושה מטרים לפחות מבעל-החיים הנשחט. ב"תנו לחיות לחיות" לא ויתרו, ובשעה 13:00 דן בית המשפט המחוזי בירושלים בערעור שהגישה העמותה, אולם כאמור אישר את החלטות בית משפט השלום.
בדיון שהתקיים ביום שישי התחייב מנכ"ל מכון המקדש, יהודה גליק, כי האירוע יתקיים בבית ספר ללימוד שחיטה ברובע היהודי, במקום בו התקיימו שחיטות של בעלי חיים בעבר. גליק אמר כי ההדגמה מיועדת למשתתפים ביום העיון שייערך החל מהבוקר בנושא קרבן הפסח ולא תֵעשה בפני הציבור הרחב. עוד הוא מסר כי את השחיטה יבצע שוחט מנוסה, "בצורה מכובדת ובכובד ראש", ובשר הכבש יימסר לאכילה למשפחות נזקקות.
בעקבות כך אישרה השופטת מאק-קלמנוביץ את קיום האירוע וכתבה: "לא שוכנעתי מטענת המבקשת (עמותת "תנו לחיות לחיות") כי האירוע הנדון אמור לגרום לבעל החיים צער וסבל גדול יותר משחיטה בבית מטבחיים בדרך המקובלת". היא הסבירה כי על אף המחקרים המוכיחים מצוקה אצל בעל-חיים המובל לשחיטה פומבית – "לא הוכח כי אותה מצוקה היא כה חמורה עד שניתן לראות בה התעללות, ומכל מקום לא הוכח כי היא חמורה יותר מהמצוקה הנגרמת לבעל חיים המובא כצאן לטבח, פשוטו כמשמעו, לבית המטבחיים וממתין שם לתורו להיות מובא לשחיטה".
בהחלטתה מזכירה השופטת כי "שחיטת בעלי חיים כאקט של חגיגת חג או כאירוע פולחני היא אירוע רווח ומקובל במדינת ישראל. די לציין את חג הקרבן המוסלמי בו מקובל לשחוט כבשים, או את חג הפסח השומרוני הכולל הקרבת קרבן פסח. כל אלה אינם נאסרים". בהמשך היא קובעת כי "הרצון ללמוד ולהעמיק בהלכות הפסח והקרבת קרבן הפסח הוא בוודאי לגיטימי וראוי. גם קיומם של היבטים מעשיים בלימוד זה אינם הופכים את תכלית האירוע לבלתי ראויה... כידוע, חופש הדת וחופש הפולחן הן מזכויות היסוד במדינת ישראל, ואין צורך להכביר מילים על כך".
"החברה והתרבות בהם אנו חיים (החברה הישראלית, היהודית, או אף החברה האנושית בכלל), והדין החל במדינת ישראל, רואים בשחיטת בעל חיים על ידי שוחט בהתאם לדיני השחיטה היהודית מעשה שאינו בגדר התעללות בבעלי חיים, ולא הוכח כי האירוע נשוא הבקשה הוא בגדר חריג שיש לנהוג לגביו באופן שונה... לפיכך אינני סבורה שיש לאסור את אירוע שחיטת הכבש, כל עוד אינו נעשה לצורך סאדיזם או הנאה מעצם המעשה, והוא מתבצע על ידי שוחט כמקובל באופן שאינו מוסיף באופן מהותי על סבלו של בעל החיים".
