נערכים לתרחיש הקיצוני: פגיעה במיכל האמוניה

פגיעת טילים במיכל האמוניה במפרץ חיפה, פיגוע חבלני במפעל "תרכובות ברום" ברמת חובב, איום על מיכלי הדלק של קצא"א באשקלון או פגיעה באנייה שהובילה חומרים מסוכנים - תרחישים חמורים אלה, הכוללים מספר רב מאוד של נפגעים, עלולים לא רק להתממש חלילה במסגרת מתקפה על ישראל, אלא להפוך גם לאיום סביבתי אסטרטגי כלל ארצי.

במסגרת תרגיל העורף הלאומי שנערך השבוע, תורגלו היום (ד') צוותים מקצועיים של המשרד להגנת הסביבה על תרחיש הכולל פגיעה במיכל האמוניה במפרץ חיפה, וחשש לדליפה של החומר הרעיל ברדיוס רחב ופגיעה מאסיבית באוכלוסיה.

חפ"ק המשרד להגנת הסביבה בתרגיל (צילום: עידו בקר)

לא מדובר בתרחיש דמיוני כלל: במלחמת לבנון השנייה היה חשש כבד שהרקטות של חיזבאללה יפגעו במיכל, ובעקבות זאת מונתה ועדה בראשות אלוף (מיל') הרצל שפיר, שבחנה את הנושא והמליצה המלצות - אם כי הן מעולם לא פורסמו באופן רשמי.

על פי דו"ח הביניים של הוועדה, במקרה של פגיעה חמורה בנמל חיפה או בחלק ממפעלי המפרץ, עלולה להיפגע אוכלוסייה בהיקף של עד 100 אלף איש, ברדיוס של עד 10 קילומטרים. למרות זאת, במשרד מבקשים להדגיש כי הכל תחת שליטה. "לא קיבלנו את כל המלצותיו של דו"ח שפיר, אבל את רובן כן קיבלנו ואנחנו פועלים על פיהן", אמר ל-ynet המשנה למנכ"ל המשרד, ד"ר יוסי ענבר. "הואיל והדברים אינם חדשים ואנחנו, לצערי או לשמחתי, מתורגלים ומנוסים - אני די רגוע". 

רבבות הרוגים ברדיוס של 10 ק"מ. מתקני נמל חיפה (צילום: מתי אלמליח) 

דוברת מפעל חיפה כימיקלים, בו ממוקם מיכל האמוניה, הדגישה כי במשך השנים הושקעו במיגון המיכל מיליוני דולרים. "מדובר במיכל האמוניה הממוגן בעולם. מתוך סקר סיכונים שבחן לפני מספר שנים כ-400 מיכלי אמוניה ברחבי העולם עולה כי מיכל האמוניה במפרץ חיפה הוא הממוגן ביותר בעולם". 

רק 15 ניידות בכל הארץ

תפקידיו של צוות המשרד להגנת הסביבה בטיפול בתקריות שכאלה הוא בעיקר גילוי וזיהוי של החומרים המסוכנים, ניטור ומדידת ריכוזי החומרים באוויר, ביצוע הערכת סיכונים ומתן המלצות לגבי הנחיות לאוכלוסיה. בהמשך מופקדים אנשי המשרד על מתן הנחיות לשיקום אזור התקרית, ועל סילוק הפסולת שנוצרה בה.

"תפקידינו הוא קודם כל לזהות את הבעיה ולהמליץ מה לעשות. תפקידם של כוחות ההצלה ופיקוד העורף הוא לפעול לפתרון ולהנחות את הציבור", הסביר ענבר, אך מיהר להרגיע וציין כי הפיתרון הטוב ביותר למצב כזה הוא פשוט להסתגר בבתים. "צריך לזכור שבשעת מלחמה האוכלוסיה ממילא מסוגרת רוב הזמן", אמר ענבר.

המשימה החשובה של זיהוי המפגע הסביבתי וגיבוש הערכות המצב בשעת חירום, מצריכה צוותי כוננות וניידות של המשרד, שצריכים להיות מוכנים להזנקה בפרישה ארצית. לפי שעה עומדות לרשות המשרד רק כ-15 ניידות בכל הארץ - מספר שנחשב נמוך מאוד ביחס לכמות המטלות שיוטלו על אנשיו בזמן אמת. "אין ספק שזה מועט, אבל זה מה שעומד לרשותינו", מודה ענבר. 

דילמות בשעת חירום

בישראל קיימים אלפי מפעלים, מוסדות ועסקים המייצרים חומרים מסוכנים, משנעים אותם ומשתמשים בהם. כשהוא נדרש להגדיר את תרחיש החירום הקטסטרופלי ביותר מבחינתו, מציין ענבר דווקא את מפעלי רמת חובב. "תרחיש שבו מחבל מתאבד חודר למפעלי הברום ברמת חובב למשל, הוא תרחיש קשה שבמסגרתו אנחנו מתרגלים גם דליפה של ברום ומתיל ברומיד".  לדבריו, "גם תרחישים של פגיעה אפשרית במיכלי הכלור המצויים במאגר המים הראשי באשכול שבצפון, או הפגזות לעבר נמל חיפה הם תרחישים מרכזיים שאנחנו מתרגלים". 

במשרד ציינו כי במסגרת התרגול השבוע, כונסה לראשונה ועדת המנחה הלאומי לטיפול בחומרים מסוכנים - שעל הקמתה החליטה הממשלה לאחר המלחמה. "בוועדה חברים כל נציגי כוחות ההצלה והצבא, נציגי משרדי הממשלה הרלבנטיים וגם נציגי התאחדות התעשיינים", הסביר ענבר.

בכינוס דנו הנציגים השונים בדילמות הרבות המתעוררות בתרחישי חירום בהם מעורבים חומרים מסוכנים. "למשל, האם כדאי להוביל חומרים מסוכנים בשעת חירום, ואם כן באיזה אמצעי תחבורה? האם יש להפסיק ייצור של חומרים מסוכנים שאינם הכרחיים? האם כדאי לרוקן את מיכל האמוניה בשעת חירום - או לא? - אלו רק חלק מהדילמות שלנו", הדגיש ענבר.

התשובות לדילמות אלה מורכבות לדבריו משיקולים רבים, בהם גם שיקולים כלכליים המערבים תחשיבים של נזק כלכלי שעשוי להיגרם למפעלים. "כמובן שחיי אדם קודמים לכל, אבל מערך השיקולים לכל תרחיש הוא מאוד מורכב", מסכם ענבר.

במהלך התרגיל השבוע נחנך גם חדר המצב החדש של המשרד להגנת הסביבה בבנין קריית הממשלה ברמלה, ותורגל שיתוף הפעולה החיוני בין אנשי המשרד לכוחות הכיבוי וההצלה.