לקראת פסח: מהם חומרי הניקוי המסוכנים לבריאות
תריסים, ארונות, פאנלים, אבק, תנור, ספונג'ה ומה עוד שכחנו? פסח בפתח ועימו תוקפת את עם ישראל קדחת הניקיון. אבל לפני שאתם מציפים את הבית באקונומיקה ובדטרגנטים הכי חריפים שמצאתם קראו את המדריך שלנו לחומרי ניקוי מסוכנים – כדי שתגיעו לליל הסדר במקום לחדר מיון
האם יש קבוצות של חומרי ניקיון בעייתיות ומסוכנות יותר מאחרות? מהם הסיכונים העיקריים של חומרי הניקיון הביתיים ואיך נמנעים מהם? בסיוע נבחרת מומחים הרכבנו עבורכם את המדריך השלם לסכנות האורבות בנקיונות הפסח, כיצד להימנע מהן ולפתור בעיות. המומחים שלנו הם ד"ר זהבה לבר, מומחית לרפואת עור ולדרמטולוגיה קוסמטית; ד"ר אבנר שמר, רופא עור בכיר בבית החולים שיבא ומחבר הספר 'רפואת עור – עובדות מול מיתוסים;' פרופ' ידידיה בנטור, מנהל המרכז הארצי למידע בהרעלות; ד"ר נעמה קונסטנטיני, ראש תחום ספורט וכושר בהדסה אופטימל; בני בראון, מנהל המעבדה לכימיה במכון התקנים ומומחי בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ולבטיחות ילדים.
"כל חומרי הניקוי מכילים מרכיבים אשר בריכוזים גבוהים עלולים לגרום לכוויות בדרגות חומרה משתנות, ובריכוזים קטנים הם עלולים לגרום לתגובות אלרגיות לחלק קטן (עד (15% מהאוכלוסייה," אומר ד"ר אבנר שמר. "מפגיעות אלרגיות כמו דלקות עור, אדמומית, גירוד ויובש קשה יסבלו רק אנשים בעלי רגישות, ובדרך כלל רק אחרי השימוש השני או השלישי בחומר, ובתנאי שעברו לפחות שבועיים
מאז החשיפה הראשונית לו. אבל יש חומרים חזקים יותר, שיגרמו לכל אדם דלקות עור חריפות כבר מהמגע הראשון איתם. תופעה נפוצה נוספת היא יובש בידיים עקב שימוש מוגבר במים ובסבון, שמאפיין את עונת הניקיון."
"משך המגע עם חומר הניקוי קובע את רמת ההיפגעות ממנו," מדגישה ד"ר זהבה לבר. לדבריה, כשמדובר בעור הנזק מצטבר. קחו למשל נוזלים לשטיפת כלים. הם אולי נמנים עם החומרים הפחות מסוכנים, אבל כל רופאי העור מכירים את התופעה של עובדות הניקיון שטוענות שהן לא יכולות להשתמש בכפפות ומגיעות למרפאות עם דלקות ובעיות בעור.
איך תזהו חומרים מסוכנים
חשוב לדעת שהסימונים שעל המוצרים מהווים אינדיקציה לרמת הסיכון שלהם. הסימון החמור ביותר הוא ריבוע כתום שעליו שתי מבחנות שחורות. פירושו של דבר שהחומר 'משתך,' כלומר יכול לאכל עור ורקמות גוף בעת מגע ואיברים פנימיים בעת בליעה ולגרום לכוויות ולפגיעות חמורות.
הסימון שנמצא במקום השני מבחינת רמת הסכנה הוא ריבוע כתום שעליו איקס שחור. משמעותו שהחומר מגרה את העור.
במקום השלישי האזהרה הסטנדרטית בכל חומרי הניקוי: "לא למאכל," שיכולה להופיע בכתב בהבלטה או במשולש בולט. סימן של גולגולת שמצביע על רעל אינו רלוונטי ואף אמור להיעלם מאריזות חומרי הניקוי שאמנם מכילים מרכיבים מסוכנים, אך לא כאלה שמוגדרים כרעלים.
אז מהם החומרים המסוכנים בחומרי הניקוי הנפוצים:
חומר לניקוי קר של תנורים. זהו אחד המוצרים הרעילים והמסוכנים ביותר במרחב הביתי. מספר הנפגעים בדרגה בינונית וקשה מהחומר הזה, בהשוואה לחומרי ניקוי אחרים, הוא הגדול ביותר מדי שנה. החומר מכיל ריכוז גבוה למדי של
חומר אלקלי, בדרך כלל סודה קאוסטית, שנחשב לחומר בסיסי שהפגיעה ממנו היא הקשה ביותר. בנוסף, מנקי התנורים מצוידים בדרך כלל במתז שמגביר את יכולת ההיפגעות. בין הפגיעות שנרשמו אצל ילדים וגם אצל מבוגרים: כיבים בלשון ובפה, פגיעות פנימיות קשות בדרכי הנשימה, בוושט ובקיבה ופגיעה בעיניים כתוצאה מהתזת החומר. קבוצת הסיכון המובילה היא ילדים מתחת לגיל חמש. בארגון בטרם – המרכז הלאומי לבריאות ולבטיחות ילדים, טוענים שלמרות שמדובר בחומר מסוכן ביותר, הסיווג ואריזת הביטחון של חומר הניקוי לא מספיקים להגנה על הילדים.
לפני שנתיים נוצר תקן שמטרתו להגביל את ריכוז החומר הפעיל והמסוכן במוצרים מהסוג הזה ולהעמיד אותו על תקרה של 5% במקום 15%-10% כמו במוצרים הפופולריים בשוק היום. אבל למרות פניות חוזרות ונשנות של בטרם לשר התמ"ת (הפנייה האחרונה נעשתה במרץ האחרון,( התקן טרם הפך לרשמי.
אקונומיקה. רוב הפגיעות הן בקרב ילדים שבולעים כמויות קטנות. מדובר לרוב בפגיעות קלות יחסית, הודות לתקן הישראלי המגביל יחסית את ריכוז החומר הפעיל באקונומיקה, שהוא חומר הלבנה בסיסי.
ועוד דבר, במצבה הנוזלי הרגיל היא מכילה 35 גרם חומר פעיל לליטר, ואילו הסוג הסמיך מכיל 45 גרם של חומר פעיל לליטר. הקבוצה האחרונה מסוכנת יותר לכאורה בגלל הריכוז הגבוה, אך למעשה תכונת הצמיגות מונעת התזה אקראית של האקונומיקה ולכן בסופו של דבר האקונומיקה הסמיכה מסוכנת פחות.
חומרים לניקוי אסלות. מבוססים ברובם על חומצה הידרוכלורית שעלולה לגרום נזק לרצפה אם תפגע בה. ניתן לשטוף איתם את מושב האסלה מכיון שהם לא פוגעים בו, אבל דווח על מקרים שבהם המושב לא נוגב היטב אחרי ניקויו וכתוצאה
מכך מי שהתיישב על האסלה סבל מכוויות בעכוזו. החומר נחשב לחומר מגרה לעור ולעיניים ובמקרה של בליעה עלול לפגוע בכליות ובכבד. נחשב לחומר מגרה לסובלים מבעיות נשימה. מוצרי ניקוי אנטי בקטריאליים – עלולים להכיל חומר בשם טריקלוסן, שנספג דרך העור. עלולים להזיק במיוחד לסובלים מאלרגיות. מלבינים – מצויים במסירי כתמים או באבקות כביסה. עלולים לגרום לצריבה ואפילו לכווייה על העור, בעיניים ובמערכת הנשימה. במקרה של בליעה עלולים לגרום להקאות ואפילו לאובדן הכרה. כל המוצרים שמדיפים ריח של אמוניה מסוכנים במיוחד לסובלים מאסתמה או ממחלות של דרכי הנשימה ועלולים לגרום להתקף. שמפו לניקוי שטיחים וריפוד – רוב הנוסחאות של משפחת החומרים שמתגברים על כתמים משתמשות ברכיבים רעילים מאוד. ביניהם תמצאו את הפרכלורתילן ,(perchlorethylen) חומר הידוע כמסרטן שגם גורם נזק לכבד, לכליות ולמערכת העצבים. עוד חומר מסוכן הוא אמוניום הידרוקסיד (אמוניה) שעלול לגרום גירויים משמעותיים לעיניים, לעור ולמערכת הנשימה, במיוחד לסובלים מאלרגיות.
טבליות וסבון למדיחי כלים. רובם מכילים כלורין בצורה יבשה ומרוכזת במיוחד. כאשר הם מכילים פוספטים הם נחשבים לבעייתיים במיוחד, שכן אם ילדים בולעים אותם בטעות, הגבישים של חומר הניקוי עלולים להידבק לחלק הפנימי של הפה ולגרום לכוויות. בארה"ב מוגדרים החומרים לניקוי כלים, במיוחד הטבליות, כחומרים הנפוצים ביותר בגרימת הרעלות במסגרת הבית. בניו זילנד יצרו תקן חדש שהפחית את ריכוז החומר הצורב בטבליות, ומוצרי חברות שלא עומדות בתקן החדש הורדו מהמדפים. בארץ לא התייחסו מעולם בשום תקן לחומר הפעיל בטבליות ובסבון למדיחי כלים. פותחי סתימות לכיורים – החומרים הפעילים במוצרים האלה הם בסיסים בצורתם הכימית, ונמנים עם המוצרים שגורמים את הפגיעות הקשות ביותר לעור, לעיניים ולדרכי העיכול. ככלל, חומר בסיסי מסוכן יותר מחומר חומצי מכיוון שמדובר בחומר מאכל יותר, שמסוגל לחדור דרך רקמות הגוף. פותחי סתימות לכיורים בצורה מוצקה (גרגרים) מסוכנים פחות מהצורה הנוזלית, למרות שריכוז החומר הפעיל גבוה יותר, כי החומר המוצק לא מתיז.
מסירי אבנית. גם הם נמנים עם החומרים שגורמים את הפגיעות הקשות ביותר לעור, לעיניים ולדרכי העיכול.
חומרי ניקוי לחלונות. מבוססים ברובם על כהלים ואינם בעלי דרגת סיכון גבוהה. עם זאת חולי אסתמה או בעלי רגישויות בדרכי הנשימה עלולים להגיב קשה עד כדי התקף.
חומרים לניקוי ולהברקה של רהיטי עץ. מכילים נגזרות של נפט. נחשבים לחומרים דליקים מאוד ובנוסף מכילים חומר פעיל בשם ניטרובנזן, שנחשב לחומר מסרטן. גם הם עלולים לגרום בעיות לסובלים מאלרגיות וממחלות בדרכי הנשימה.
מפחדים לנקות? יש מה לעשות
• הפחיתו את הצורך בשימוש בחומרים הפעילים והמסוכנים ביותר על ידי ניקוי מיידי של תנורים מיד אחרי השימוש, או של משטחים או מרצפות מיד אחרי שנשפך עליהם משהו.
• השתמשו במוצרים בעלי אחוז נמוך יותר של החומר הפעיל.
• התייחסו ברצינות להוראות השימוש של היצרנים. אם למשל ממליצים להשתמש בכפפות – עשו זאת, ואם מציינים מרחק התזה – הקפידו עליו.
• לעולם אל תערבבו מוצרים שמכילים חומרים מלבינים ואפילו אקונומיקה עם מנקי שירותים או עם אמוניה. הריאקציה הכימית עלולה לגרום לשחרור של גז הכלור הרעיל.
• השאירו את החומרים במיכלים המקוריים. אל תעבירו אותם לא לכוסות שתייה ולא לבקבוקי משקאות קלים.
• קנו אך ורק מיכלים עם סגר בטיחותי והקפידו לסגור את המכסה היטב אחרי כל שימוש.
• החזיקו את כל המוצרים הרחק מהישג ידם וראייתם של הילדים.
• כשמדובר בחומרים בעלי סיכויי ההיפגעות הקשים ביותר עבדו עם משקפי מגן וכפפות.
• אל תשתמשו בכפפות חד פעמיות, במיוחד לא בכאלה המכילות טלק. עבור אנשים רבים טלק הוא חומר אלרגני והוא גם גורם ליובש חמור בעור. הכפפות החד פעמיות גם דקות יותר ונוטות להיקרע. עדיף להשתמש בכפפות גומי איכותיות עם ציפוי בד פנימי, גם אם הן יקרות יותר. בהיעדר תקציב, אפשר לקנות כפפות גומי פשוטות ולפני שמכניסים לתוכן את הידיים לעטוף אותן בחתיכות בד כותנה מסדין או מחולצת טריקו ישנה.
• אם אתם סובלים מבעיות נשימתיות, הימנעו ממוצרים מדיפי ריח, כי אי אפשר לדעת מה יגרום להתקף הבא.
• ודאו שבכל המקומות שבהם אתם באים במגע עם חומרי ניקיון, כמו המטבח או האמבטיה, יהיו שפופרות של קרם לידיים. כדאי למרוח אותן אחרי כל מגע עם מים
וסבון או עם חומר ניקוי. אל תקנו קרם ידיים רק על בסיס הריח, במיוחד אם אתם בעלי נטיות אלרגיות. מומלץ להתייעץ עם רוקח או רופא עור לגבי קרם הידיים שמכיל חומר פעיל יעיל.
• נפגעתם מחומר ניקוי? על אריזת המוצר כתוב ברוב המקרים איך לנהוג במקרה כזה. אם עליכם לגשת לקבלת טיפול רפואי, הקפידו לקחת את החומר ואת האריזה כדי שהרופא יוכל לזהות מהו החומר הפעיל שממנו נפגעתם.
