"עזבתי את כל עסקי בעבור פרויקט המכונית של אגסי"

"החלטתי לעזוב את עסקיי השונים ולהתמקד בעבודה בבטר פלייס", אמר המשקיע מייקל (מייק) גרנוף. "אני מאמין במיזם וזה מה שאעשה בשנים הקרובות". שי אגסי, יוזם ומנכ"ל מיזם המכונית החשמלית בטר פלייס (Better Place), מינה את גרנוף לתפקיד ראש מדיניות אי התלות בנפט.

גרנוף (40), הוא שריכז את 20 המשקיעים הראשונים במיזם של אגסי, שקדמו לחברה לישראל שבשליטת עידן עופר ולבנק ההשקעות מורגן סטנלי. גרנוף משקיע בישראל גם באמצעות קרן קלינטק שהקים, ושמשקיעה בשמונה חברות שונות בתחום הטכנולוגיה הנקייה. בריאיון ראשון בנושא סיפר גרנוף, יהודי שומר מצוות מארה"ב, כי גייס באמצעות קרן השקעות בחברות אנרגיה כ־30 מיליון דולר מהמשקיעים שהיוו את הבסיס לגיוס הכולל של 200 מיליון דולר.

גרנוף הוא בעל רקע ארוך הן בפוליטיקה האמריקאית - הוא שימש בקמפיין של ביל קלינטון ואל גור לנשיאות ארה"ב ב־1992 - והן בארגוני אנרגיה אמריקאיים. "ב-2004 הייתי מעורב בהקמת אבטחת האנרגיה העתידית של אמריקה (SAFE)", אמר אתמול גרנוף. "זהו ארגון שבסיסו בוושינגטון, ששם לעצמו למטרה לצמצם את תלותה של ארה"ב בנפט בגלל השלכות הביטחון השליליות הרבות הנובעות מכך.

"הארגון נחל הצלחה רבה בהפעלת מנהיגים עסקיים וצבאיים כדי לשכנע מנהיגים פוליטיים כי השקעה בהפחתת התלות בנפט חיונית לארה"ב, והיה שחקן מרכזי בחוק האנרגיה שעליו חתם הנשיא בוש בדצמבר, שבין השאר מגדיל את תקן יעילות הדלק במכוניות שנמכרות בארה"ב ל-35 מייל לגלון (14.88 קילומטר לליטר) עד 2020".

בתחום ההשקעות, התמקדת תמיד באנרגיה?

"לא. בעבר עסקתי בהשקעות בחברות מתחום מדעי החיים, מעורבותי ב־SAFE שינתה את השקפת עולמי, והגעתי למסקנה כי אנרגיה מתחדשת אינה רק הזדמנות, אלא הכרח, לאלו מאיתנו שבעסקי השקעות. התברר לי גם שאם המוטיב המרכזי של מאות השנים האחרונות היה הקצב המדהים שבו האנושות הגדילה את רמת החיים, תוך שימוש בכל המשאבים האפשריים שלרשותה וללא התחשבות בנדירות, זיהום או גורמים נוספים, הרי שהמוטיב המרכזי של המאה ה־21 יהיה עשיית עסקים אחרת, כך שרמת החיים תהיה בת קיימא בטווח הארוך ודמוקרטית יותר. אז הקמתי את מניב אנרג'י קפיטל ב־2005, קרן להשקעה באנרגיה נקייה, והשקעתי בחברת ISE ובגרייטפוינט אנרג'י".

איך הקמת את איזראל קלינטק ונצ'רס?

"שלושה חברים טובים - בני גילי שעשו עלייה בעשור האחרון - החליטו לנסות להקים את קרן הון הסיכון הראשונה בישראל שתעסוק אך ורק בטכנולוגיה נקייה (Cleantech). היוזמה נהפכה לאיזראל קלינטק ונצ'רס (www.israelcleantech.com), שגייסה עד כה כמעט 50 מיליון דולר וסגרה שבע השקעות בחברות סטארט־אפ ישראליות ממגזר הקלינטק שבתחילת דרכן. השלושה, ג'ק לוי, מאיר יוקלס וגלן שוואבר, אינם רק צוות נפלא, אלא נכס עצום למדינת ישראל.

"באותו הזמן חקרתי את תחום התחבורה. שום נושא בקלינטק אינו חיוני כמו מציאת מחליף לנפט בתחבורה. הגעתי למסקנה כי מימן כלל אינו בר ביצוע. התברר לי כי רוב צורות הביו־דלק והאתאנול לא יגיעו לקנה מידה כזה שיחליפו את הנפט.

השדכן: שמעון פרס

"נשאר רק חשמל. התחלתי להבין כי חשמל יחליף בהדרגה את הנפט בתחבורה - ממכוניות היברידות דלק־חשמל, דרך סופר־היברידיות ועד חשמליות לגמרי, כמסלול בלתי נמנע. ומקיץ 2006 עד חורף 2007 חיפשתי בכל מקום מישהו עם חזון להאצת התהליך".

באחד מביקוריו בישראל נוצר הקשר שלו עם אגסי, לדבריו באמצעות הנשיא שמעון פרס. "בפברואר 2007 הייתי בישראל בעסקי איזראל קלינטק, וקראתי כתבה קצרה על דברי פרס בדאבוס ב-2007 על מכוניות חשמליות בישראל. בעזרת קשריי הפוליטיים הצלחתי לארגן פגישה עם פרס באותו החודש. הוא סיפר לי על התוכנית והציג בפני את שי.

"כששמעתי את החזון של שי ידעתי שזה חזון מנצח. לא היה לי ספק שהרעיון לאספקת תשתית שתהפוך את המכוניות החשמליות לכלכליות ליצרנים ולשימושיות לנהגים הוא פתרון שבטוח ישנה את העולם. הנפט יוסיף להתייקר, וטכנולוגיית הסוללות תלך ותוזל.

להפסיק את ההתמכרות

"תיעול חשמל נקי לשימוש ברשת החשמל לטעינת מכוניות הוא כלכלי יותר, מונע את זיהום פני השטח ואת כל הסבל שהוא גורם, מונע פליטת גזי חממה שגורמים להתחממות עולמית, מוריד את הביקוש ולבסוף גם את מחיר נפט, כך שהוא נותן למדינות המייצרות נפט הזדמנות להפסיק את ההתמכרות שהפכה את תפקוד רובן ללקוי, ולבסוף הוא יוצר למדינה שדה נפט וירטואלי שנמשך לנצח.

"זה הפתרון האולטימטיבי לניידות אישית בת קיימא - 'אנטי־מלכוד 22'. מניב אנרג'י קיבצה 20 אנשים, רובם אמריקאים, ובין 20 המשקיעים ניתן לציין אותי, את אדגר ברונפמן האב ואת ג'יימס וולפנסון. אני לא חושב שהיתר מעוניינים להזדהות. יחד עם החברה לישראל, מורגן סטנלי ו־ונטג' פוינט מספקים את ההשקעה בגובה 200 מיליון דולר ב-Project Better Place  (PBP).

"בשבוע שעבר שי מינה אותי לראש מדיניות אי התלות בנפט ב-PBP. אני שם את עסקי ההשקעות שלי במניב בהמתנה, ואעבוד במשרה מלאה בשביל PBP בכמה השנים הקרובות לפחות".

מה הקשר שלך לישראל?

"אני מבקר בישראל לעתים די קרובות, הייתי שם שמונה פעמים ב-12 החודשים האחרונים. נהפכתי לשומר מצוות כשהייתי במכון פרדס בירושלים ב-1991-1992, ואשתי עבדה אצל יגאל ארנון ב-2000-2001, מה שהוביל אותנו להיות כמה פעמים בתל אביב לכמה חודשים. אגיע בפעם הבאה לכינוס יום העצמאות של הנשיא פרס במאי, ואז שוב לפגישת מועצה של PBP ביוני וגם בשביל איזראל קלינטק. זה זמן רב אני פעיל באיפא"ק ועוזר לארגן ביקורים בישראל של פוליטיקאים, סטודנטים ומובילי חשיבה משפיעים אחרים".

מהו היקף המעורבות של מר אגסי?

"רק כ-150 שעות בשבוע".