אם נמשיך בקצב הזה - נצטרך שני "כדורי ארץ"
כמה משטח כדור הארץ אנחנו צורכים? שהרי לא מדובר רק בשטח המחייה שלנו אלא גם בשטח שדרוש על מנת לגדל את המזון שלנו, לייצר את החפצים שלנו ולטמון את הפסולת שלנו. ד"ר מאתיס ווקרנאגל, שטבע את המושג "טביעת רגל אקולוגית", מזהיר: כדור הארץ לא יוכל להמשיך ולעמוד בבזבזנות שלנו. "האנושות במצב קריטי של משיכת יתר"
כמה משאבי טבע דרושים כדי לספק את קיומנו על-פני כדור הארץ? כמה קרקע ומים דרושים כדי להכיל את פעילותנו ואת הפסולת האינסופית שאנו מייצרים? האם השטח שאנו מנצלים כולל רק את המיקום הגיאוגרפי המצומצם בו אנו חיים או שמא אנחנו "תופסים" בפועל מקום גדול הרבה יותר? במילים אחרות - מהי "טביעת הרגל האקולוגית" שלנו?
מושג זה, שהוטבע במהלך שנות ה-90' על-ידי דוקטורנט שוויצרי צעיר בשם מאתיס ווקרנאגל, משמש בשנים האחרונות כאחד המדדים הפופולריים ביותר לחישוב מידת "העומס" שהאדם מטיל על סביבתו. חישוב זה בוחן את סך השטחים הדרושים לקיומו של אדם – השטחים הדרושים לגידול המזון שאנו אוכלים, לאיכלוס המפעלים המייצרים את חפצינו, וגם השטחים הדרושים כדי להכיל את הפסולת שאנו מייצרים וגזי החממה שאנו פולטים.
"הרעיון מאחורי המושג הוא לשנות את החשיבה הסביבתית ולהקנות לה כלים כלכליים מדוייקים", אומר ווקרנאגל, כיום כבר ד"ר בעל שם, המזוהה עם המושג ועומד בראש הארגון הבלתי-ממשלתי "Global Footprint Network". ווקרנאגל הגיע השבוע לישראל כאורח של מרכז השל, והסביר את משנתו בכנס סביבתי שהתקיים היום (ה') באוניברסיטת תל-אביב.
ווקרנאגל מבקש להנחיל שינוי תפיסתי ולכן הוא מנסה לפשט את השיח הסביבתי התיאורטי, ולהחדיר לו מושגים קליטים וברורים. כך הוא מקווה שניתן יהיה לא רק לדבר על שינוי ויעדים אלא גם להגשימם.
לדעתו אין דבר המונע מאיתנו לנהל את משאבי הסביבה שלנו באותה קפדנות שבה אנו מנהלים את משאבינו הפיננסיים. "אילו סבי, שהיה בנקאי, היה רואה כיצד מנהיגנו מנהלים את משאבי הסביבה, הוא היה צוחק", הוא אומר. "אין לנו מושג כמה משאבים באמת עומדים לרשותנו, ואנחנו לא מנהלים מעקב אחר האופן שבו אנחנו מבזבזים אותם".
אנחנו במשיכת יתר
בהרצאה הציג ווקרנאגל לנוכחים איור של כף רגל המחולקת כמפת העולם, ועליה כל חישובי המדד המפורסם שגיבש. חלקה הראשון מייצג את סך כל הקרקעות הפוריות המשמשות את משאבי האדם – בהם אדמה חקלאית, שטחי מרעה ויערות. חלקה השני, את שטח הים – הנחוץ לצורך הדגה.
בחלקה השלישי מופיע השטח לו אנו זקוקים על-מנת לקלוט את פליטות גזי החממה שאנו מייצרים. בחלקה הרביעי מוצג השטח העירוני – בו מתגוררים כ-50 אחוז מאוכלוסיית העולם, ואשר אינו מספק שירותים אקולוגיים כלל. חלקה החמישי והאחרון של כף הרגל מייצג את שטח האדמה לו אנו זקוקים על-מנת לשמר את המגוון הביולוגי על פני כדור הארץ (שמורות טבע למשל).
טענתו המרכזית של ווקרנאגל היא שגם אם אנו מבלים את חיינו בין שטח המשרד לשטח הבית, הרי שהמרחב האמיתי שאנו צורכים גדול בהרבה. על-פי מדד "טביעת הרגל האקולוגית", השטח המוקצב לנו על-ידי כדור הארץ עומד על כ-18 דונם בלבד - בעוד שמרבית תושבי המדינות המערביות צורכים בממוצע כ-22 דונם לאדם. אם מסכמים זאת במונחי ווקרנאגל, הרי שהאנושות מוגדרת במצב מתקדם (וקריטי) של "משיכת יתר".
"בקצב הזה, ועל-פי הגרפים המתארים את העלייה בכמות האוכלוסייה בעולם ואת הצריכה הבלתי מבוקרת, הרי שבין שנת 2040 לשנת 2050 נזדקק לכמעט שני כדורי ארץ כדי לקיים את עצמנו", הוא אומר. "משיכת יתר ופשיטת רגל של בנק זה דבר שאנחנו יכולים עוד לספוג. אבל פשיטת רגל סביבתית היא בלתי-נסבלת. יש לנו רק כדור ארץ אחד".
- מהי "טביעת הרגל האקולוגית" שלכם? מלאו את השאלון
וקבלו תשובה