דו"ח: "שב"כ לוחץ על נחקרים באמצעות קרוביהם"

דו"ח הוועד הציבורי נגד עינויים המתפרסם הבוקר (יום א') מצביע על תופעה קשה: שירות הביטחון הכללי עושה שימוש פסול ולא חוקי בבני משפחה על מנת להפעיל לחץ על נחקרים, ובכך פוגע אנושות בהם ובבני משפחותיהם. ועדת חוק, חוקה ומשפט בכנסת תקיים בצהריים דיון בממצאים.

כותרת הדו"ח היא "טיפול משפחתי: שימוש בבני משפחה כאמצעי הפעלת לחץ על נחקרים בחקירות שב"כ", ובו מתוארים שישה מקרים לדוגמה. עו"ד אביאל לינדר, שניסח את הדו"ח, טוען כי העינויים במדינת ישראל, הן הפיזיים והן הנפשיים, נמשכים "גם אחרי פסיקת בג"ץ בנושא מ-1999".

עציר פלסטיני (צילום: רויטרס)

לדבריו, "ניצול בני המשפחה וההתעללות הנפשית בנחקר וביקיריו הם אסורים ובלתי-קבילים בחברה דמוקרטית, המושתת על כבוד האדם. כמו כן, חקירה באמצעים כה קשים ופסולים מטילה בספק את אמיתות ההודאות והמידע שהושגו בה".

עוד אומרים בוועד נגד עינויים כי "השימוש בבני משפחה נמשך על-אף שהוא נפסל גם בידי היועץ המשפטי לממשלה". הארגון פנה ליועץ מני מזוז ביולי 2007 באותו נושא, וזה השיב אז: "ככלל, במצב שבו בן משפחתו של העצור אינו במעצר ואין עילת מעצר חוקית כנגדו, אין מקום ליצור כלפי הנחקר מצג לפיו בן המשפחה עצור". למרות זאת, כך נטען בדו"ח, שיטות החקירה הללו נמשכות.

"חייבים להקפיד על קודים של התנהגות"

הדו"ח ממליץ לפתוח בהליכי חקיקה ופיקוח על שב"כ כדי למנוע את המשך המדיניות הפגומה. ועדת חוק, חוקה ומשפט של הכנסת תדון בצהריים בפרטי הדו"ח ובמשמעויותיו.

יו"ר ועדת חוקה, ח"כ פרופ' מנחם בן ששון (קדימה), אמר בתגובה כי "חיוני ונחוץ שההערות המוזכרות בדו"ח יושמעו בוועדה ויזכו להתייחסות רצינית. אני סבור שיש להקפיד על קודים של התנהגות, שמדינת ישראל מחוייבת אליהם מכוח אמנות בינלאומיות.

"עם זאת, אל לנו לשכוח כי אנו מצויים בחזית יומיומית של מלחמה בטרור. מציאות זו אמנם אינה מכשירה גרימת פגיעות גופניות שאין מהן דרך חזרה, אך מחייבת לנקוט פעולות אחרות, אשר יש להשתמש בהן לפי הצורך ובאופן מידתי וסביר", הוסיף בן ששון. 

"החוקר שאל: מה יעשו ילדייך בלי אמא ואבא?"

אחד המקרים המתוארים בדו"ח הוא סיפורם של בני הזוג ג'סאר אבו-עומר וחוולה זיתאווי מהכפר ג'מעין. לטענתם, שתי בנותיהם הפעוטות, בנות שנתיים וחצי שנה, שימשו קלף מיקוח בידי השב"כ. לפי עדותו של אבו-עומר, הוא נעצר במחסום חווארה בדצמבר 2006, ואז נכבל לכיסא וספג עינויים פיזיים. לטענתו, הוא שהה בצינוק במשך חלק מהזמן ולא הותר לו להיפגש עם עורך דין.

בזמן שהותו במעצר הופיעו חוקרים, שטענו כי ביקרו בביתו כמה שעות קודם לכן. הם אף הציגו תמונות שצילמו בבית כדי להוכיח את דבריהם. אשתו חוולה סיפרה בעדותה כי חיילים פשטו על ביתה, עשו בה שימוש כמגן אנושי, הניחו את התינוקת בזרועותיה וצילמו אותה בלי לבקש רשות. הוא סיפר שההתבוננות בתמונות משפחתו שברה אותו, והוא היה מוכן להודות בכל. לאחר המקרה, הסכים לחתום על הודאה.

חוולה הוסיפה כי לאחר זמן מה, גם היא נלקחה למעצר והושלכה לצינוק במשך מספר ימים. לטענתה, החוקרים תלו תמונות של ילדיה על קירות התא ואמרו לה: "רחמי על הבנות שלך. תארי לך מה יעשו הילדות כשהן ישמעו שאין להם אבא ואמא". בשלב הזה, בכתה וצעקה.

משירות הביטחון הכללי נמסר בתגובה: "הדו"ח והמקרים המתוארים בו לא הועברו לשב"כ. שב"כ פועל בנושא זה על-פי כללים שאושרו זה מכבר על-ידי

היועץ המשפטי לממשלה, לפיהם במצב דברים שבו בן משפחה של נחקר אינו עצור, לא נעשה כלפי הנחקר כל מצג שווא כאילו בן המשפחה עצור.

"זאת ועוד - לא מתקיים מצב שבו בני משפחה של נחקרים נעצרים מבלי שקיימים כלפיהם חשדות המצדיקים את מעצרם על-פי דין. העקרונות הנ"ל הובהרו לוועד נגד עינויים זה מכבר. הנהלת הוועד יודעת היטב שכל תלונה שמופנית בעניין הקשור לחקירות טרור נבחנת ונבדקת באופן מעמיק בפיקוח פרקליטות המדינה".