נדחה הערעור של משפחת כץ על קציבת העונש

בג"ץ דחה הבוקר (יום ב') את עתירתה של משפחת הילד דני כץ ז"ל, נגד החלטת הנשיא לקצוב את עונשם של רוצחיו. 

ההחלטה לקצוב את העונש של חמשת המורשעים בפרשה הייתה אחת הראשונות שקיבל נשיא המדינה, שמעון פרס, עם כניסתו לתפקיד. אביו הגיב בזעם - וערער. הוא אף התייצב בדיון מיוחד בכנסת וקבל: "נשיאים קודמים סירבו לקצוב את עונשם של הרוצחים הללו. אנחנו לא מבינים מה קרה פה - רק לרוצחים יש זכויות?".  

שניים מהשופטים בהרכב בבג"ץ - יורם דנציגר ועוזי פוגלמן - דחו את העתירה כליל. בדעת המיעוט סבר אדמונד לוי שיש להחזיר את הדיון לוועדת השחרורים שליד שירות בתי-הסוהר, אך גם הוא טען שכיוון שהנשיא כבר החליט - יש לדחות את העתירה.

"ערים אנו לכאבם של העותרים", נימק השופט פוגלמן את דעת הרוב. "חלוף השנים אינו גורע מעוצמת הפשע הנורא, אשר קיפד חיים צעירים של נער חמודות רך בשנים, שטרם טעם טעמם של החיים. בצד האמור, אין מנוס מן המסקנה כי נוכח אופייה המיוחד של סמכות הנשיא להקל בעונשם של עבריינים - והיקפה המוגבל של הביקורת השיפוטית - אין עילה להתערבותו של בית-משפט זה בהחלטת הקציבה, שיצאה מלפני נשיא המדינה".

למעשה כותב השופט, כי מאחר ש"חוק יסוד: הנשיא" מקנה לו סמכות מיוחדת לעניין החנינה וחסינות מפני ביקורת שיפוטית - בג"ץ לא יכול להתערב בהחלטה זו.

לשופט פוגלמן הצטרף כאמור השופט יורם דנציגר. מולם עמד השופט

 אדמונד לוי, שהזכיר כי שניים מחברי ועדת השחרורים המיוחדת לעניין קציבת עונשו של אסיר עולם, המליצו לקצוב את עונשם של הרוצחים ולהעמידם על 30 שנה נוכח מה שהוגדר אז "דרכם של נשיאי ישראל לקצוב בדרך המלך עונש של 24 שנים על אסירי עולם". עם זאת, אותם שני חברי ועדה סברו כי החומרה שבמעשים היא כה רבה - כך שהיא מחייבת להעמיד את העונש על 30 שנות מאסר לאחר הקציבה, ולא 24 כנהוג.

השופט לוי כותב כי מקובלת עליו השקפת העותרים, לפיה הנחת העבודה של ועדת השחרורים הייתה שגויה. הוא מוסיף: "אותה הנחת מוצא שגויה גררה תוצאה שגויה. אם כי יש להחמיר עם אותם רוצחים מעבר לנהוג במקרים אחרים, סופו של יום - המלצתם באשר לקציבת העונש נותרה בגדר הרף התחתון". בפסק דינו הוא ממליץ לפיכך להחזיר את התיק לוועדת השחרורים, כדי שתשוב ותשקול את המלצתה. אך גם הוא לא מציע להתערב בהחלטה של נשיא המדינה.