אורלב בדיון החמץ: נפתח מסעדות ביום הזיכרון?
יו"ר המפד"ל בדיון פגרה מיוחד על חוק החמץ: "איך היינו מגיבים אילו שופט היה פוסק שמותר לפתוח מסעדה בערב יום הזיכרון, בטענה שזה בתוך המסעדה ואיש לא רואה?". ביילין: "זו ההזדמנות לדתיים לרדת מהטעות ההיסטורית של הכפייה"
חמישה ימים לפני שעם ישראל - או לפחות חלק נכבד ממנו - נפרד מהחמץ לשבוע, התכנסו חברי-הכנסת לדיון מיוחד, בנושא טעון וייצרי במיוחד, בזמן הפגרה: היוזמה לתיקון חוק החמץ, בעקבות פסק הדין השנוי במחלוקת של השופטת בר-אשר מירושלים.
"בית המשפט התבלבל קצת", קבל יו"ר המפד"ל, זבולון אורלב. "הוא החליף את עצמו עם האקדמיה הלאומית ללשון העברית. אני מביע צער על הבלבול המשפטי, שהוא מנותק לחלוטין מהמציאות, וגרם לסכסוך מיותר לחלוטין בין רוב האדם - בין 70 אחוז, שלא רוצים לאכול חמץ, לבין מוכרי חמץ להכעיס לצורך רווח".
אורלב תהה, "איך היינו מגיבים אילו שופט לעניינים מקומיים היה פוסק - לפי אותו פלפול משפטי - שמותר לפתוח מסעדה בערב יום הזיכרון לשואה או לחללי צה"ל, בטענה שזה בתוך המסעדה ואף אחד לא רואה? היינו מקבלים את זה? הייתה פה התקוממות. גם אף שופט לא היה מעלה על דעתו לפסוק כזה דבר. לכן, מוטלת חובה על היועץ המשפטי לממשלה להזדרז ולהחזיר את השד לבקבוק ולהגיש ערעור".
את הדיון יזם שמואל הלפרט (יהדות התורה), אשר אמר בפתחו: "לפני שבוע נפל דבר בישראל. השופטת חושבת שהיא יכולה לעסוק באחד הנושאים המקודשים ביותר. החלטת השופטת פוגעת בזהות היהודית של מדינת ישראל, תוך סילוף לא רק של ההלכה, אלא גם של המשפט במדינה; תוך מתן משמעות בלתי מתקבלת על הדעת של המילה 'פומבי'. גם מבחינה משפטית מדובר בהחלטה מוזרה, בלשון המעטה. היא עלולה לגרום להכשלת רבבות יהודים באכילת חמץ חס וחלילה, דבר שלא קרה בצורה המונית כל-כך מאז קום המדינה. הפרשנות המתחכמת של השופטת, בניגוד לכוונת המחוקק, פוגעת בססטוס-קוו הקיים ובאופיה היהודי של מדינת ישראל. היא מטילה כתם שחור על הזהות היהודית. מדובר בפגיעה בציפור הנפש של כל יהודי".
"אל תנסו לכפות עלינו"
יוסי ביילין ממרצ לא התרשם מהפגיעה בציפור הנפש: "אני אומר לדתיים בבית הזה - זו בשבילכם הזדמנות פז לרדת מטעות היסטורית שלכם. אל תנסו לכפות עלינו, משום שכל כפייה מהסוג הזה רק תרחיק אותנו מכם". עמיתתו לסיעה, זהבה גלאון: "לא צריך לתקן את חוק החמץ, צריך לבטל אותו. כל הזהות היהודית עומדת על פיתות בפסח? אני מכבדת את זכותם של אנשים להאמין ולאכול כשר בפסח, אבל אני מכבדת את זכותם של אנשים להיכנס למקומות שאינם פומביים ולאכול כאוות נפשם. ההתכנסות והרצון לכפות - לא על זה עומדת המדינה היהודית".
"אני לא אוכל חמץ בפסח, וכך אני מחנך את ילדיי", הצהיר אופיר פינס
מהעבודה. "יחד עם כך - חוק החמץ לא תורם לאי אכילת חמץ. אפשר לבדוק את הנתונים - מאז חקיקת החוק, יותר יהודים בישראל אוכלים חמץ בפסח. השופטת שפסקה את הפסיקה היא דתיה, שומרת מצוות. יש בעיה עם הדרך בה החוק חוקק, אי אפשר לאכוף אותו וכולם יודעים אותו. המפלגות החרדיות עושות מזה לא מעט, מטעמים פוליטיים. צריך לקיים דיון רציני לגבי הדרך בה יש לשמור על המסורת ועל המורשת, מתוך רצון ולא מתוך כפייה".
יו"ר הכנסת, דליה איציק, העירה - נוכח הקריאות ליועץ המשפטי להגיש ערעור על פסיקת השופטת הירושלמית: "תחושתי היא שזה שייך לבית הזה, ולא למערכת המשפט. לא מערכת המשפט צריכה לקבוע את הדברים הללו".
השרה רוחמה אברהם הציעה - בשם הממשלה - להעביר את הדיון לוועדת הפנים של הכנסת. לדבריה, "חוק חג המצות הוא חוק שיזמו חברי כנסת מהמפד"ל ומאגודת ישראל. החלטת השופטת מציגה אתגר בפתחה של הממשלה. עם ישראל ימשיך לקיים את מורשתו ויימנע מהצגת חמץ בפרהסיה. לנו חשוב מאוד לשמור על צביונה היהודי של מדינת ישראל". בסוף הדיון החליטה המליאה להעביר את הנושא לטיפול ועדת הכנסת.