עובדת בתיאטרון חיפה פוטרה כי סירבה לתת טביעת אצבע
העובדת סירבה לתת דגימת טביעת אצבע עבור שעון הנוכחות. מנכ"ל התיאטרון: יש לי זכות לחייב. באגודה לזכויות האזרח מתכוננים למלחמה
עובדת בתיאטרון חיפה פוטרה, לאחר שסירבה לתת דגימת טביעת אצבע לצורך זיהוי באמצעות שעון נוכחות ביומטרי שהציבה במקום ההנהלה. העובדת, שמזה כשנה וחצי משמשת בין היתר כנציגה של מחלקת המכירות, טענה בפני ההנהלה: "בעצם החיוב יש פגיעה בזכויותיי. זו דרישה כוחנית, לא הומאנית, שפולשת לפרטיות של הגוף שלי". עובד נוסף, שעובד מזה 21 שנה במחלקת התאורה של התיאטרון, סירב גם הוא לתת טביעות אצבעות, ובעקבות שימוע לקראת פיטורין החליט לחזור בו מההחלטה. מקורבים לו אומרים היום ל-ynet: "טביעות אצבעות העלו לו אסוציאציות לא טובות. זה נראה כמו חדירה מיותרת לפרטיות, אבל אחרי התלבטויות רבות הוא הגיע למסקנה שזה הבית שלו. אפשר לומר שבין אצבע לבית, הוא בחר בבית".
לאן הולכות טביעות האצבעות?
מנכ"ל תיאטרון חיפה, דרור גרבר, שנכנס לתפקידו לפני חודשים ספורים, טוען: "זה מקובל בכל העולם. גם בתיאטרון הבימה עובדים עם שעון ביומטרי".
בתיאטרון הבימה זה נעשה בהסכמה מול ועד העובדים. למה לחייב עובד לדגום טביעות אצבע?
"אתה לא יכול לחייב אדם לתת צ'קים או להשתמש בכרטיס אשראי אם הוא מפחד מזיופים. אבל יש פה עניין של קדמה והתייעלות. זה טוב גם בשביל להזים שמועות שאחד דופק כרטיס לשני. אני לא מבין מה כל כך קשה לשים אצבע".
זה לא עניין של קשה או קל אבל אי אפשר לאיים על עובד בפיטורין כי הוא לא רוצה
"אני חולק עלייך, עובדה שכן. אני יכול לחייב. אין בתיאטרון שני שעוני נוכחות, יש אחד. אני בחרתי בשעון ביומטרי ואני לא מבין מה רע בזה. העובדת העלתה כל מיני טענות מגוחכות. היא אמרה שהיא לא רוצה שאני אפלוש לגופה. איזה לפלוש לגופה? כמו שיש נהלים של בדיקות דם במקומות מסוימים, אז מה העניין? מי שחושב דברים כאלה מדאיג אותי. מה אני כבר יכול לעשות עם טביעות האצבע שלה?".
לא בהכרח אתה. זה לא מופרך שטביעות האצבע האלה ימצאו את דרכן למאגרי מידע
"זה שטויות. השעונים האלה עובדים במיליון מקומות וזה מוכיח את עצמו. אני לא רואה בזה שום דבר בעייתי, בטח שלא סכנה. אני חושב שזה מספיק מאובטח וחוץ מזה איזה נזק יכול להיגרם לה מזה? אגב, מעבר לנושא טביעת אצבע היו דברים אחרים בכל הנוגע לבחורה הזו. טביעות האצבע היו סימפטום, זרז".
אתה מרמז שהבחורה המסוימת הזו "בעייתית", אבל יש עובד נוסף שקראתם לו לשימוע, אחרי שהתנגד לתת טביעות אצבע. רק כשחזר בו, החלטתם להסיר את איום הפיטורין
"מה את רוצה ממני? תדברי איתו. זו צנעת הפרט. היה לו דיון ושימוע והוא חזר לעבוד".
אם הוא לא היה חוזר בו הוא היה ממשיך לעבוד בתיאטרון?
"אם הוא לא היה מסכים לתת טביעת אצבע, היינו שוקלים אם להמשיך להעסיק אותו".
באגודה לזכויות האזרח בישראל אומרים היום: "המערכת לזיהוי ביומטרי מאפשרת ליצור מאגר של טביעות אצבע שאין לנו יכולת לבדוק מי עושה בהן שימוש ולאיזה צורך. אנחנו רואים פיטורין או איום בפיטורין של עובד על רקע זה כאקט חמור ביותר. פנינו למנכ"ל התיאטרון הנכנס, דרור גרבר, ליו"ר הדירקטוריון, דני נישליס ולראש עיריית חיפה, יונה יהב. כמו גם ליורם הכהן, רשם מאגרי המידע במשרד המשפטים. טענת האגודה היא שמדובר בנושא משמעותי בתחום הפרט. זה קצת אירוני שבתיאטרון, שלא בדיוק מזוהה עם שלילת האינדיבידואליות של העובדים, מתקינים מערכת שכזו".
עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, הוסיף ואמר: "בעידן הטכנולוגי, שאלת כוחו של מעביד לחדור לפרטיות העובדים תופסת חשיבות מיוחדת. יש ערעור תלוי ועומד בבית הדין לעבודה, בו תוכרע השאלה אם מעביד יכול לקרוא אימיילים של עובדים, והשאלה עולה שוב בנוגע להתקנת מצלמות במקום עבודה. עמדתנו היא, שבמקום כמו תיאטרון התקנת מערכת ביומטרית פוגעת בפרטיות ויש בה משום השפלה. טביעות אצבע מעוררות אסוציאציה לתחנת משטרה וכל העניין משדר מסר קשה כלפי העובדים, שלא מאמינים להם ושהם בחזקת חשודים שצריכים להוכיח את חפותם. כל עוד הדבר נעשה שלא בהידברות עם העובדים או ללא רגישות והסתייגויות למחאות שהם מעלים, יש בזה פגיעה קשה בזכויות בסיסיות. צריך לזכור שלעובדים ברוב המקרים אין כוח מיקוח רציני מול המעביד ועד שלא תהיה פסיקה מחייבת של בית המשפט, מעבידים ינסו לנצל את כוחם ולפגוע בזכויות העובדים. זה האח הגדול שרואה הכל ורוצה לדעת מי נכנס ומי יוצא ומתי".
