האחריות המשפטית על מנהלי הפורומים כבדה מדי / דעה
על אף שאין מקום להפקרות בפורומים, פסק הדין בעניין התביעה של הווטרינר בושמיץ נגד ענת רפואה, המנהלת לשעבר של פורום זכויות בעלי החיים בוואלה, סותם סופית את הגולל על הפורום כחלל אינטימי "שלנו" ומטיל אחריות כבד על כתפיו של מנהל הקהילה
ההגדרה החמקמקה של מנהל פורום נוצקה בימים של טרום-Facebook, כאשר האינטרנט היה עוד מערב פרוע של גולשים חסרי פנים. מנהל הפורום שילב בין שוטר תנועה ומדריך צופי - הוא ניהל דיונים, העלה נושאים, הגיב, גער ואף מחק הודעות של טרולים וגולשים שהפרו את חוקי הקהילה הכתובים או הבלתי כתובים.
הפורום היה אז מרחב מוגן ברובו - מדי פעם הגיע אורח, הציץ ואם התקבל על ידי החברים - הצטרף כחבר קבוע. אז, בימי הבי בי אסים בשנות ה-80 ובימים הראשונים של האינטרנט המסחרי באמצע שנות ה-90, רוב העולם לא היה מודע לקיומם של הפורומים ולמשתתפים היה נוח עם היותם חברים בכת סודית וייחודית.
בשנים הבאות נסללו כבישים מהירים ומחלפים ששימשו תשתית למאות המיליונים שהצטרפו לרשת העולמית. האינטימיות נגוזה והתמימות פינתה מקום ליזמות. כך שינו הפורומים את פניהם. על אף שהפורומים המוכרים לנו בישראל אינם שונים מהותית מהמבנה המקורי של הפורומים שפעלו לפני עשור ויותר, הרכב האוכלוסייה שלהם השתנה באופן מהותי. בעידן של רשתות חברתיות, מסרים מידיים, בלוגים, מצלמות רשת ושלל אמצעים ודרכים לביטוי עצמי, האפשרות לנהל דיונים טקסטואליים כבר אינה כה מלהיבה.
התמקדות בתמיכה וסיוע
כמו כל מדיום שנמצא תחת מתקפה, הפורומים נאלצו להמציא את עצמם מחדש כדי לשרוד, והנישה הטבעית עבורם הייתה תמיכה, הדרכה והירתמות למען מטרה מסוימת. מי שמתעניין בדיון על שידורי אמש בטלוויזיה, רוב הסיכויים שיבטא את דעתו או יקרא מה חושבים אחרים בבלוגים רלוונטיים או בתגובות לביקורת טלוויזיה, אך לצורך טיפ בנושא טיפול רפואי, הדרכה בנושא רכישת מצלמת וידאו או קבוצת תמיכה של הורים שכולים, עדיין הפורומים ממלאים תפקיד חשוב.
למרות השינוי באופי הקהילה, תפקיד מנהל הפורום לא השתנה במקרים רבים. לאתרים שונים מדיניות שונה בשאלה מי ראוי ויכול להיות מנהל פורום. רובם לא מנהלים יחסים של עובד-מעביד והם נחשבים למעין מתנדבים, על אף שהם זוכים להטבות שונות כמו חיבור אינטרנט חינם.
לאחר שהאינטרנט צבר פופולריות והודעות הפורום נחלצו מהגטו והפכו זמינות לכל אדם באמצעות חיפוש פשוט בגוגל, גדלה האחריות המוטלת על כתפיו של מנהל הפורום. האנשים הנחשפים להודעות אינם רק גולשים בפורום – קבועים או מזדמנים.
מנהל הפורום אינו יכול עוד להרשות לעצמו להתייחס להודעות המתפרסמות כאל חילופי דברים במועדון חברים סגור. הנחת היסוד שלו צריכה להיות כי כל אדם – בישראל הקטנה במיוחד – עשוי להיחשף לדברים הנכתבים עליו בפורום במוקדם או במאוחר והאחריות שלו לפרסום כבדה במיוחד.
בושמיץ נגד רפואה
ההמחשה האחרונה לכך היא פסק הדין מהחודש שעבר של בית משפט השלום בתל אביב בעניין התביעה של ד''ר משה בושמיץ נגד ענת רפואה, שניהלה בעבר את פורום "זכויות בעלי חיים" באתר וואלה. בפורום שנסגר בינתיים בשל הודעות משמיצות, פורסמו בין השנים 2001 ל-2003 דברים נגד הווטרינר, ד"ר בושמיץ, שותף ובעלים בחווה לגידול ורביה של קופים במושב מזור, המשמשים למחקר רפואי.
בושמיץ העדיף לתבוע ב-2003 את מנהלת הפורום בלבד ולא את אתר וואלה, שטיפל בבעיה עם קבלת תלונתו על פי שביעות רצונו ואף פיטר את רפואה מניהול הפורום. כבר בשנה שעברה קבע בית המשפט כי רפואה, בתוקף תפקידה כמנהלת הפורום, לא פיקחה כראוי על הודעות שפירסמו אחרים ו''נתנה במה לפרסומים בהם נשפכו קיתונות של דברי נאצה נגד פעילותו של התובע".
בית המשפט הכיר בטענה כי הפרסומים פגעו במעמדו של בושמיץ כווטרינר העירוני של הוד השרון ולפעילותו כמרצה. נוסף על כך, הוא קיבל את טענת התובע כי בעקבות הפרסומים הוא ובני משפחתו היו נתונים לאיומים באלימות ורצח. בחודש שעבר נפסק כי רפואה תפצה את ד''ר ב-123 אלף שקלים.
בית המשפט נתן משקל להיקף הפרסומים ולחודשים הארוכים בהם הופיעו ההודעות הפוגעניות מבלי שיוסרו ומבלי שרפואה תביע חרטה על הפרסום ועל הנזק שגרמה לתובע בפורום שבניהולה. השופטת שושנה אלמגור דחתה את הטענה כי הזמן הארוך במהלכו הופיעו ההודעות באתר מבלי שבושמיץ יתבע את הסרתם אינם מעידים על כך שלא הוטרד מהם.
היא גם דחתה את הטענה כי יש להתחשב בכך ששאלת גידול בעלי חיים לצורך ניסויים מדעיים היא שנויה במחלוקת ציבורית. "גם מחלוקת ציבורית, קשה ככל שתהיה, ראוי שתנוהל בדרך ראויה, ואין ליתן דרור בגדרה ללשון משתלחת מן הסוג אותו אפשרה הנתבעת במסגרת הפורום שניהלה", כתבה אלמגור בפסיקתה, "אשר על כן, הפיצוי צריך לשקף את מידת הפגיעה שנגרמה לתובע כתוצאה מהפרסום ומהמעשה הרשלני שהנתבעת חויבה בו".
לא חלל אינטימי
הפסיקה בעניינם של בושמיץ-רפואה, על אף שהיא עוסקת בנושא מעורר יצרים מלכתחילה, סותמת סופית את הגולל על עידן הפורום כחלל אינטימי "שלנו" ומעגנת את תפקידו של מנהל הפורום בהלכה המשפטית. מנהלי פורומים עשויים לא למחוק הודעות משמיצות גם בשל אי הכרת החוק, חוסר מודעות או תשומת לב להודעות המתפרסמות.
בית המשפט בוודאי יתחשב בנסיבות – בכל מקרה לגופו - אך לא מן הנמנע כי גם בעתיד לא יפטור מנהלי פורומים מאחריות משפטית. ברור לחלוטין כי אין מקום להפקרות בפורומים, אך כתוצאה מכך פחות גולשים עשויים להביע עניין בתפקיד התנדבותי אשר סיכון משפטי לצדו והתפקיד יישאר נחלת חברות וארגונים שנהנים מהגנה משפטית ויש להם אינטרס ברור לקחת את הסיכון.