דן תורן שר משה בתיבה

מסב לאב, מאב לבן, עוברים הלחנים המיוחדים של השירים ב"הגדה של פסח" - האם לא הגיע הזמן לחדש? בפרויקט חגיגי ומיוחד של ynet מעניקים אמנים ישראלים את הגירסה שלהם לשירי ההגדה ולשירים של פסח. קצת רוקנ'רול בסדר, מה יש?

 

את פרויקט "שירים מההגדות" פותח דן תורן, שבחר לשיר את "משה בתיבה". תורן התלבט באיזה שיר מההגדה לבחור, אך כששמע את בתו שרה את שיר הילדים הזה - לא היסס לרגע. הוא כינס שניים מחבריו, ויחד הקליטו במיוחד עבור ynet את הביצוע שלהם.

 

מלבד תורן משתתפים עוד שורה של אמנים בפרויקט המיוחד, ולכם רק נותר לִצפות בווידאו שכאן, ולְצפות לסרטונים הבאים שיעלו בחול המועד. תיהנו.

 

ההגדה של פסח

ההגדה של פסח היא אוסף תפילות, מדרשים, קטעי מקרא ופיוטים הנאמרים בליל הסדר של פסח. עיקר ההגדה הוא קיום מצוות סיפור יציאת מצרים, המבוארת בפסוק "והגדת לבנך ביום ההוא לאמר..." (שמות יג, ח). למצווה זו מצורפות מצוות אכילת מצה ומרור, מצוות קורבן הפסח (בזמן שבית המקדש היה קיים) ושתיית ארבע כוסות יין.  

לאחר הקידוש, רחיצת הידיים ואכילת הכרפס נפתחת ההגדה באמירת "הא לחמא עניא" ו"מה נשתנה", ואחריהן מתחילים בסיפור יציאת מצרים ("עבדים היינו") ואמירת דברי ארבעה בנים (חכם, רשע, תם, ושאינו יודע לשאול). אז נאמר חלקה הראשון של תפילת "הלל", ולאחריה נערכת סעודת החג. בסיום הסעודה ממשיכים בחלק השני של ה'הלל', אומרים את תפילת "נשמת כל חי" ומסיימים בפיוטים שונים: "אז רוב נסים" ("ויהי בחצי הלילה"), "אחד מי יודע", "אדיר הוא", אדיר במלוכה" ו"חד גדיא".

 

נוסח אחיד של ההגדה קיים, לפי הסברה הרווחת, כבר מן המאה ה-7. במאה ה-13 נקבעו סימנים בהגדה ובסדר על מנת לסייע בעריכתו כהלכה. קביעת הסימנים מיוחסת לרבי שמואל מפלייזא או לרש"י: קדש, רחץ, כרפס, יחץ (טקסים שלפני הקראת ההגדה); מגיד (אמירת דברי ההגדה); רחצה, מוציא, מצה, מרור, כורך, שולחן עורך, צפון, ברך (אכילת המזון וברכת המזון); הלל, נרצה (גמר אמירת ההלל וסיום הטקס).