היסטוריה: חסיד גור סיים קורס קצינים

היסטוריה בבה"ד 1: הצוער הראשון מחסידות גור קיבל אמש (יום ג') את סיכת המ"מ. "אני לא מתכוון להשאר בצה"ל רק בשלוש השנים הבאות, אלא הרבה מעבר לכך. פתחתי כאן דלת למשהו חדש וחשוב ויש לי כוונה לתרום כמה שיותר", סיפר בהתרגשות ל-ynet ישראל זילברברג בתום קורס הקצינים.

בעוד כחודשיים וחצי יקבל זילברברג בן ה-26 מאשדוד את דרגות הקצונה כאשר יסיים את השלמת חיל השלישות. אתמול עמד נרגש ברחבת המסדרים בבית הספר לקצינים כאשר קיבל את סיכת המ"מ. ביציע צפתה בו אשתו, חוה, שבלעדיה, כך הוא מספר, לא היה מגיע למעמד הזה. "הדרך שלי לקורס קצינים היתה רצופת מכשולים", שיחזר," שנתיים נלחמתי כדי להתקבל לקורס. בצבא לא הסכימו, לא הייתה לי תעודת בגרות, לא היו נתונים מתאימים. חודש אחרי החתונה קיבלתי הודעה שאני יכול לצאת לבה"ד 1. הגעתי לקורס בלי הכנה, אשתי היא חלק בלתי נפרד מהצלחה הזאת, היא אמרה לי תמיד שאמשיך להתעקש, בלעדיה הייתי כנראה מוותר".

עד לפני כמה שנים זילברברג לא חלם בכלל על המעמד הזה. הוא נולד בתל אביב למשפחה בת תשעה אחים ואחיות. התחנך במוסדות חרדיים ולא חשב כלל על הצבא.

"תכננתי בגיל 24 לצאת ל"פרק ב", שירות צבאי קצר כמו שנהוג לעשות במגזר", סיפר ל-ynet. בגיל 18 קיבל דחיית שירות במסגרת "תורתו אמנותו" והמשיך ללמוד בישיבה. גל הפיגועים ששטף את ישראל בשנים האחרונות הביא אותו להתנדב במשטרה ולסייע בכל אשר היה יכול. "ההתנדבות הזאת נתנה לי הרבה, הבהירה לי כמה יש חשיבות לתרומה האישית". בגיל 24, התגייס לצבא כמורה חייל, כיוון שטרם התחתן המתין לו שירות של שנתיים, אותו החליט לבצע. "זה לא משהו נדיר", הוא אומר, "יש הערכה במגזר למורים חיילים".

זילברברג הוצב בירוחם וסייע למשפחות קשות יום, בתוך ארבעה חודשים גמלה בליבו ההחלטה החריגה לצאת לקורס קצינים. "הייתי בעשרות ראיונות, ביקשתי לצאת, אבל לא קיבלתי את האישור". הוא המשיך כחייל לבצע תפקידים שונים, סייע בפרק המשימה בגדוד הנח"ל החרדי, השתלב במרחב דרום של חיל החינוך, קיבל תעודת הצטיינות, אפילו חשב לחתום קבע, אבל חלום הקצונה נותר רק חלום.

בדצמבר 2007, חודשיים לאחר החתונה קיבל את הבשורה. "היה מאוד מוזר להגיע לבה"ד 1", הוא מודה, "פתאום אתה נתקל במוטיבים קרביים, ניווטים, אין לי רקע בזה בכלל. גם שמעתי הרבה תגובות, מה אני עושה כאן, למה. הצלחתי להשלים את הפערים מהר תוך כדי הקורס. הסגל, גם אנשי הרבנות וגם המפקדים מאוד סייעו לי, הרגשתי טוב. ברור שלא קל לא לצאת הביתה, אבל כאן יש גם את ההקרבה של אשתי". לדבריו, גם כשיצא הביתה, לא חש במבטים זועמים מצד הקהילה החרדית. "דווקא הרגשתי התעניינות, גאווה אולי גם קנאה מצד כמה אנשים. בכלל אני חושב שיד יותר ויותר חרדים שמתגייסים, אני עצמי עסקתי בגיוס של חרדים".

ובחזרה למגרש המסדרים, אמש. "עשיתי מהלך היסטורי קטן, חשתי שליחות כחסיד גור ראשון בבה"ד 1, זה מאוד הניע אותי ואני חושב ומקווה שיבואו עוד בעקבותיי", סיכם