רעידת אדמה ברשות למלחמה בהלבנת הון
דליפת מסמך סודי על עסקי האוליגרך הרוסי ליאוניד נבזלין חשפה את מצבה העגום של הרשות למלחמה בהלבנת הון, הסובלת מכשלים באבטחת המידע ומיחסי אנוש עכורים. צמרת משרד המשפטים אמורה להחליט בקרוב אם ומי ילכו הביתה
כדור השלג החל להתגלגל באוקטובר שעבר, בשל דליפת מסמך סודי ביותר ממאגר הרשות הרוסית למודיעין. המסמך הכיל מידע מסווג על פעילותו של איש העסקים ליאוניד נבזלין. מוסקבה מחכה בפינה לאוליגרך הישראלי-רוסי, שהוא אחד מיריביו המושבעים של הנשיא פוטין. נבזלין נמנה על הקבוצה שהתמודדה על רכישת השליטה בבז"ן. המידע אודותיו נדרש לבדיקה הביטחונית של המועמדים. הוא היה מיועד לשב"כ, אבל נשלח בדואר אלקטרוני למוסקבה, לגוף המקביל לרשות הישראלית, שהוא חלק מקהיליית המודיעין הרוסי.
הרשות למלחמה בהלבנת הון הוקמה על פי חוק לפני כ-6 שנים, במטרה לאתר ארגוני פשע וטרור אשר מסווים את פעילותם החשאית בתרגילי הלבנת החוק מחייב בנקים, חלפנים, גופים פיננסיים אחרים כמו גם סוחרי יהלומים ודברי ערך, וכן עוברים ושבים בנקודות היציאה לחו"ל, לדווח לרשות על תנועות ותשלומים בכסף מזומן מעל סכומים מסוימים. רוב הדיווחים נעשים שלא בידיעת בעלי החשבונות. המידע נשמר במאגר הרשות ומשמש להצלבות עם מקורות מידע אחרים בתיקי חקירות של המשטרה והשב"כ. הרשות משתפת פעולה עם רשויות דומות במדינות אחרות.
ליקויים באבטחת המידע
האם דליפת המסמך מקורה בתקלה, כפי שטוענת הרשות, או נעשתה במזיד במסגרת יחסי הגומלין בין הרשויות, כפי שחושדים מקורבי נווזלין? צוות בדיקה של משרד המשפטים, המשטרה והשב"כ, כ-5 חודשים לאחר האירוע, פסק לאחרונה שמקורה ב"טעות אנוש, כתוצאה מיחסי עבודה עכורים ברשות וליקויים בנהלי אבטחת המידע". מחדלים חמורים ביותר לגבי מוסד ממשלתי שאוסף מידע רגיש על רבבות אזרחים, שחלקם לא ביצעו מימיהם עבירה כלכלית או פלילית.
דליפת המסמך הסודי היתה נקברת, אלמלא נחשפה בתחקיר של רונן ברגמן שפורסם לפני כחודשיים במוסף 7 ימים של ידיעות אחרונות. בעקבות הפרסום התערבה ועדת החוקה, המפקחת על הרשות, והביאה להקמת צוות הבדיקה. אבל הצוות עשה רק חצי עבודה. הוא לא חשב שתפקידו להמליץ על מסקנות אישיות נגד האחראים לדליפת המסמך לרוסים. הטיפול באיתור מדליפי הפרשה לעיתון נראה לו בהול יותר. עכשיו מטפלת הפרקליטות רק בנקודה הזאת.
ראש הרשות, יהודה שפר, בהופעותיו בכנסת, השתדל לגמד את הפרשה, נסיבותיה ונזקיה, כדי להוציא את הרוח מתמונת "הרשות להדלפת הון" שצייר התחקיר העיתונאי. ממצאי צוות הבדיקה טפחו על פניו וחשפו פערים בין הרצוי למצוי בתפקוד המוסד הנתון למרותו. שפר עדיין חולק על חומרת הממצאים ומשוכנע שמדובר בתקלה שנופחה בידי מי שאינם מדורשי טובתו. כלפי חוץ הוא מתעלם מיחסי העבודה העכורים ברשות, כמו מהנסיבות שהכשילו את הבדיקה הפנימית אותה ערך במצוותו יועצו המשפטי עו"ד פול לנדס, ואת התחקיר הראשוני שיזמו אחר-כך הממונים על הביטחון במשרד המשפטים.
משבר אמון קשה וחריף
"נחשפנו למשבר אמון קשה וחריף בין ראש הרשות למנהל אגף המחקר", קבע צוות הבדיקה. "המצב קשה עד מאוד... הוא נמשך די הרבה זמן והפך לעובדה רבת משמעות. גלי ההשפעה של הסכסוך הזה הם רחבים. היינו מחרישים אילו הדברים היו מתמצים למערכת יחסים בן-אישית עכורה. התרשמותנו, אם לא זעקתנו, היא שהסכסוך חלחל ומושרש בליבת הפעילות של הרשות עד כדי פגיעה בתפקודה ובתדמיתה, וכפועל יוצא נפגע גם האינטרס הציבורי".הצוות מחלק את עובדי הרשות ל-3 מחנות: כאלה שנוקטים עמדה, מוטרדים ורוצים לתקן את המצב; כאלה שמתרחקים מ"קו האש" ומקפידים על "ראש קטן"; וכאלה שהתמלאו שמחה לאיד. "ההדלפה לעיתונות היא תוצר של העדר יכולת או רצון להתמודד עם התקלה באופנים המקובלים במערכות מתוקנות", סיכם הצוות את התרשמותו מחילופי המיילים הפנימיים בעקבות דליפת המסמך הסודי, שהיו "מביכים למדי, אינם משקפים גישה עניינית לאירוע הקשה, או מחשידים שהאירוע גויס לטובת מאבקים אחרים". בשיחות עם עובדים ברשות, "חשנו שיתוק ופחד שעמדותיהם יצוטטו בבוא היום ויפגעו בהם".
ועדת החוקה שמעה עד כה רק סיכום בעל-פה של ממצאי הבדיקה. מהדו"ח המלא של הצוות שנמסר לעיונה הושמטו פרטים רבים המוגדרים כסודיים. היו"ר ח"כ מנחם בן-ששון (קדימה), אחרי לימוד החלק הגלוי, לא שקט ובעיקר מוטרד מיחסי העבודה העכורים. לא פחות מפריע לו שהצוות זרק על הנהלת משרד המשפטים את הוצאת המסקנות האישיות אבל בלי סמכות העדיפה לתקוף את הדלפת הפרשה לתקשורת.
"העיתון שנטל על עצמו את האחריות והסכנה, עשה שירות חשוב לציבור. אלמלא הפרסום לא היינו מתערבים, צוות הבדיקה לא היה קם ולא היינו זוכים לתיקון שמתבקש מעבודתו", אומר בן-ששון. אחרי פגרת הפסח הוא מתכנן לזמן דיון רביעי של הוועדה בפרשה, כדי להציג שאלות ודרישות קשות לכל המעורבים בה.
האם התקלה נבעה מטעות אנוש?
בן ששון מסופק אם הוועדה תאמץ את כל ההערכות של צוות הבדיקה. הוא לא בטוח שהתקלה נבעה אך ורק כתוצאה מטעות אנוש. מטרידה אותו גם הקלות שבה צוות הבדיקה קיבל את טענת הרשות כי הדלפת המסמך שהוגדר כסודי ביותר לא גרמה נזק. הרשות חזרה וטענה כי רוב המידע שבמסמך ראה אור במקורות גלויים. נציגו של נווזלין, עו"ד דוד ליבאי, הטיח בה שעצם הופעת המידע במסמך רשמי של רשות ממשלתית מחזקת ומעצימה את חשיבותו. אגב, ליבאי עדיין מחכה לרשות שתתיר לו לעיין בחומר הנוגע לשולחו שנשלח לרוסיה.אבל כל אלה ומחדלים אחרים שהתגלו בבדיקה – כמו הרשלנות שבדיווח על התקלה לרשות החברות הממשלתיות ולגורמי הביטחון במכתבים רגילים שעשו את דרכם מספר שבועות – לא שקולים כנגד יחסי העבודה העכורים. "האבסורד הוא שמערכת יחסים כה פגומה מתרחשת בגוף קטן של 25 איש שכולם אנשי מקצוע מעולים", אומר בן-ששון.
"אסור להרשות שיחסי אנוש עכורים יחבלו בעבודה המבצעית ולהניח למערכת רגישה וחשובה להיות משותקת בחלק מהפעילות שלה בגלל הבעיה הזאת. הרשות היא גוף רגיש יותר מהמוסד ומהשב"כ. הם יודעים על כל תנועה בחשבון שלי בבנק, הייתי רוצה להיות רגוע שהמידע הזה נשמר טוב אבל עכשיו אני לא רגוע".
לא מכבר דחה בן-ששון את מאמצי משרד המשפטים לתקן את החוק לאיסור הלבנת הון, בהיתר להשתמש במידע של הרשות, בחקירות פליליות רגילות של המשטרה או של רשויות המס. "לא הסכמתי להרחיב את ההצצה למאגר הסודי שלהם, כי צריכה להיות מדתיות בחדירה לרשות הפרט. הקמנו את הרשות לתכלית מיוחדת. מי שמחפש עברייני מס שיעשה זאת בכלים אחרים", האו אומר.
ראית את הנולד: המערכת הזאת חדירה ואינה מוקפת בחומה סינית...
"לא אמרתי שהמערכת פרוצה. אין שם זלזול בחומר. הדליפה היא תקלה שמתחברת למערכת יחסים לא תקינה. תקלה אנושית אחת עלולה לקרות. אבל רשות ממלכתית שלא מתפקדת בגלל יחסי אנוש גרועים תביא לא תקלה אחת אלא סדרת תקלות. הוועדה לא תוכל לתקן את כולן, אבל אולי נוכל להביא לתיקון המערכת".
הדג מסריח מהראש?
"במקרה שלנו, שני הראשים שלו בעייתיים (ראש הרשות וראש אגף המחקר – צ"ל). שתי דמויות מרכזיות מסוכסכות, שהבירור אתן לא נעשה כמו שצריך. אם צוות הבדיקה טען שלא מתפקידו להמליץ על מסקנות אישיות, הכנסת תאמר למשרד המשפטים שיש חוליה חסרה בדו'ח ולהניע אותו להסיק את המסקנות. אני מניח שגם הם חשים בצורך הזה. יתכן אפילו שהמסקנות נמצאות בקנה שלהם עוד מקודם ועכשיו יצליחו לממש אותן על סמך ממצאי הבדיקה".
מנכ"ל משרד המשפטים, משה שילה, מסר בתגובה לכתבה: "אנחנו מתכוונים להידרש לפעולה העולה מדו"ח הבדיקה וללקחים המפורטים בו בדרכים הנחוצות לתיקון הליקויים. מעבר לכך הדו"ח המפורט של צוות הבדיקה מדבר בעד עצמו".