מלחמת המצווה הסקסית
למה איסורי החמץ ומשכב זכר זוכים לעדנה ובאזז תקשורתי ועל אחרות אף אחד לא יוצא לקרב? היכן נופלת ההחלטה איזו מצווה תעלה אבק ואיזו תתגדל ותתקדש? אסף וול מפצח את השיטה
כל יהודי מתחיל יודע כי קיימות שני סוגי מצוות: מצוות סקסיות, ומצוות Turn Off ('טערן אויף' ביידיש).
המצוות הסקסיות מעוררות בדרך כלל עניין רב. הן פתייניות, עסיסיות, עגבניות. לכל מצווה כזו יעלו ויִּתְפָּקְדוּ גדודי סוגדים וריבואות מעריצים. טרובדורים משחרים לפתחן השכם והערב, צבאות של אבירים ייכונו לחרף נפשם רק בעבורן. כל עיסוק בהן יגרום למהומה רבתי בכותרות העיתונים ובפתיחת מהדורות החדשות.
מצוות ה-Turn Off לעומתן זנוחות, עזובות, נטושות. הן ניצבות שוממות כמהפכת זרים, כאדם שגורש מגן העדן, כמשתתף ריאליטי שנזרק מהאי. איש לא יצא עבורן לקרב. הרעש שיעוררו חילולן וביזוין ברבים, לא יעלה על שאון בית העלמין של מצפה עזוז בלילה בו משחקת מכבי בגמר הפיינל-פור.
כיצד נקבעת הסלקציה למצוות תורת משה? היכן נופלת ההחלטה איזו מצווה תעלה אבק ואיזו תתגדל ותתקדש, תתהדר, תתעלה ותתהלל? פשוט מאוד. אם למצווה יש פוטנציאל לבאזז תקשורתי, סביר כי תיבדל לחיים ארוכים. אך אם יש לה ערך אישי בלבד – אזי נתפלל כולנו לעילוי נשמתה ונקווה כי ינעמו לה רגבי ארצנו.
דוגמאות? בבקשה. חוק החמץ הוא דוגמא אקטואלית במיוחד. תודות לנבחרי המגזר הנבחר של העם הנבחר וליאיר לפיד, פותחת סוגיית החמץ את מהדורות החדשות. לפחות מבחינת הציבור המאמין, הרי שמדובר בנכס תקשורתי מהסוג שמטיל ביצי רייטינג אחת לשנה וללא כל מאמץ.
מצווה אחרת הזוכה לעדנה רבה היא איסור "משכב זכר". אין טוב מכמה הומואים משוקצים, להזכיר לציבור הדתי את הסכנות האיומות הרובצות לחצרו האחורית וכמה טוב ששליחיו עומדים על המשמר. בכלל, מצוות הקשורות בעניינים שבינו ובינה (או בינו ובינו) עומדות בראש סדר היום של הציבור המשועמם, חסר החיים והמשווע לקצת אקשן. הנה, מאות תגובות נזעמות קיבלה ד"ר רוחמה וייס כשיצאה כנגד החומרות הקשורות בטומאת הנידה. אך לו היתה קוראת לביטול האיסור "לא תשנא את אחיך בלבבך"? מה היה מתרחש אז? במקרה כזה מן הסתם, ניתן היה לספור את התגובות לדבריה על אצבעות ידיו של טרומפלדור.
יש מצוות מבאסות, ללא ספק. "אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלהיך" היא מצוות האל, אך שוטרי היס"מ שהתכוננו להפגנות סוערות מול הבנקים, נותרו מובטלים. הפורומים הדתיים והחרדים עמוסים לעייפה בענייני רכילות ולשון הרע – אך שם לא יימצא אפילו משגיח כשרות אחד. כי המצוות האוסרות שנאת חינם, רכילות, לשון הרע ודומיהם, אינן סקסיות. אלו מצוות שמוציאות לנו את הטעם מהחיים ומאפירות לנו את השגרה. לכן איש לא יטרח להעז ולאוכפן. להיפך. רכילות ולשון הרע הן לחם חוקו של הציבור "ירא השמיים" החי בקהילות סגורות ומשועממות, גם בפסח.
לכן תנוח דעתם של כל הנרעשים ממלחמות החמץ. הרי מי שמעוניין באמת למנוע אכילת חמץ או לעסוק ב"קירוב לבבות" (ביטוי מאוס בעיני), אינו פונה לחקיקה אלא להסברה. כמו כן עליו להנשים ולהחיות כמה מצוות שנזנחו מזמן כמו: "ועשית מעקה לגגך", "מצוות שילוח הקן" ואם יישאר זמן, אולי גם את "ואהבת לרעך כמוך". נכון, זה אינה מצווה סקסית בכלל, אך בכל זאת, "כלל גדול בתורה".
חוצמזה
אלף ספינות יצאו לקרב עבור הלנה היפה אשר נחטפה לטרויה, למרות שחפצה בחטיפתה. מאידך, אפילו לא סירת גומי יצאה לדרך עבור גלעד שליט. ככה זה כשאתה סקסי.
ישי מאיים. בגלל המצה
צילום: דניאל בראון – ג'יני
יוצאים לרחובות. בגלל מצעד הגאווה
צילום: דודי ועקנין
מומלצים
