הרב ליאור: פקודה נגד התורה? למסור את הנפש
בראיון נדיר לעלון "עולם קטן" שוטח ראש ועד רבני יש"ע את משנתו בשאלת היחס למדינה ולצבא, שירות בנות בצה"ל וסירוב פקודה, ומפתיע: המפלגות הדתיות צריכות לרוץ בנפרד. וגם: האם לציבור הדתי יש מה ללמוד מהחילונים?
"יש לפעמים מצבים שגוזרים על עם ישראל גזרה נגד התורה. לא משנה אם גויים גוזרים את הגזרה או יהודים שהתרחקו מתורת ישראל – בזה אסור להשתתף. אדם צריך אפילו חלילה למסור את נפשו" – כך פוסק יו"ר ועד רבני יש"ע, הרב דב ליאור, מבכירי רבני הציונות הדתית, בשאלת הציות לפקודה הנוגדת את ההלכה.
בראיון מיוחד לגיליון חג הפסח של עלון בתי הכנסת "עולם קטן" התייחס הרב ליאור גם ל"שילוב הראוי" הנהוג בצה"ל בשנים האחרונות ואמר: "שילוב בנות ביחידות הלוחמות הוא עצת בלעם, וזה אסור לפי התורה... גם לגבי הדרכה צריכים להפריד בין בנים לבנות". הרב הסביר כי "בגילים כאלה זה מביא לקלות ראש, זה פורץ גדרי צניעות" וקרא "לעמוד בתוקף" נגד אלה שלטענתו "מתנכלים לבני"שים" בעניין זה. לדבריו, "כשחייל בא מישיבה תיכונית ומישיבת הסדר, הוא גדל בחברה נפרדת וצריך לאפשר לו את זה גם בצבא. הוא בא לשרת את המדינה, ולא יכולים לכוף אותו שיסע ברכב צבאי עם נהגת".
בשיחה נדירה עם כתב העלון נשאל הרב ליאור על יחס הראוי לשירות הצבאי בכלל ואמר: "אנחנו כיום במצב של סכנה קיומית, לגויים מסביב לא אכפת מהמריבות בתוך עם ישראל, לכן חייבים לתרום ולשמור על המדינה". עם זאת הבהיר הרב: "עם כל היחס החיובי שאנחנו נותנים ל'דינא דמלכותא דינא' - שהפקודה היא פקודה, וצריך לשמור על האחדות ולא לפורר - לא ייתכן שהצבא יכפה נגד אמונת האדם ונגד דתו... אם הוא אומר לך לעשות דברים נגד התורה - ברור שאצלנו התורה היא מעל החוקים, גם של הכנסת וגם של הצבא... אם הוא אומר לך לחלל שבת, אם הוא אומר לך לגרש יהודי מביתו, להחריב את ביתו או להסגיר חבל ארץ, שזה נגד תורתנו באופן חד-משמעי - אסור לתת יד, וזה לא משנה אם קוראים לזה מעגל ראשון או מעגל שני או מעגל שלישי". הרב ליאור מספר כי במקביל הוא מחנך את תלמידיו למשמעת וציות להוראות המפקדים, גם כשהן מיותרות ומטופשות ("הגעת ללמוד ממנו כיצד להיות חייל, איך להפעיל נשק, איך להסתער על כיבוש היעד, וזהו. לא השקפה ולא אידיאולוגיה"), ולכן לא ידוע לו על בעיות בתחום זה.
על היחס למוסדות המדינה, נוכח הקרע בינה לבין הציבור החרדל"י, אמר המנהיג החרד"לי: "אני מבחין בין היחס למדינת ישראל לבין אלו שמנהלים אותה בפועל. לאחר הגירוש הנורא, חלק מהנוער שלנו לא רצה לשרת בצבא. הוא אינו רואה במדינה כשלו, אלא מדינה שנלחמת נגדו, ויש גם כאלה שהרחיקו לכת ואינם רוצים לומר אפילו 'מי שברך' לחיילים. חייבים להבהיר: המדינה אינה שייכת למפלגה מסוימת זו או אחרת, אלא לכל החוגים בעמנו. מדינת ישראל היא נכס לאומי ששייך לכל עם ישראל... הבעיה היא שחלק גדול מאלה שמנהלים את המדינה מנותק מחשיבה יהודית... יש חלק עם עוצמה שרוצה לטשטש את הזהות היהודית של המדינה... אני אומר את התפילה לשלומה של המדינה, אבל את אלה אנחנו צריכים להחליף, או שישנו את דרכם ויחזרו בתשובה".
איך לדבר עם החילונים?
בשאלת היבדלות הציבור החרד"לי אומר הרב ליאור כי הוא דווקא תומך במפגש עם חילונים, אך צריכים להשתתף בהם רק "אנשים מהציבור שלנו שיכולים להסביר מה זאת יהדות, מהם ערכי תורה, מה המשמעות, מה הייחודיות של עם ישראל". לדבריו, "צריך להיכנס לבתי-ספר ולמוסדות חינוך, לקרב אותם אל היהדות... להוריד מהם את הפחד, שהם יכירו מה האנשים הדתיים האלה חושבים, מהו אורח החיים שלהם, מהם האידיאלים שלהם. אי-אפשר להתחיל דווקא בשמאל שנלחם נגד. יש ציבור גדול שהוא לא נגד, אלא פשוט לא יודע. איתם, והם רבים, צריך להתחיל". ומה יש לדתיים ללמוד מהציבור החילוני? "באופן עקרוני אני לא חושב שיש לנו מה ללמוד מהם, לנו יש תורה. אמנם מהצד הביצועי והטכני בענייני ניהול, בענייני חכמה בעולם – יכול להיות שיש מה ללמוד מהם".בסיום נשאל הרב ליאור על הקושי לאחד את מלפגות הציונות הדתית, והפתיע: "מסתבר שללכת כמפלגה אחת עם מסר אחד, זה קצת קשה לנו. אני הייתי אומר שילכו בכמה ראשים: לאחד אכפת מחינוך, לאחר מתלמוד תורה, לאחד אכפת מארץ-ישראל, לאחר מצניעות. כל אחד מבליט את מה שאכפת לו, אבל לאחר-מכן בכנסת אפשר להתאחד ויהיה כוח – גוש פרלמנטרי של אולי 40 ח"כים. מה שחשוב שהאחד לא יזלזל ביעדים של השני".
