ילדים יקרים: זעקת ההורים המאמצים

לא קל להיות ילד מאומץ, ועוד יותר קשה להיות הורה מאמץ. נדמה כי זוגות המעוניינים לצלוח את משימת האימוץ היו שורדים פרק של "הישרדות" עם יד קשורה מאחור - אך אינם יכולים לחוקים הכובלים של מדינת ישראל, שמערימה בפניהם עוד ועוד מכשולים.

לאמץ ילד מחו"ל עלה עד היום 20 אלף דולר, ששולמו לאחת העמותות המוכרות הפועלות בארץ כדי שזו תעשה מאמץ ותאתר ילד באוקראינה, רוסיה או גואטמלה. מלבד הסכום המוסכם בחוק, עוד עשרות אלפי דולרים החליפו ידיים לתשלומי טיסות, שהות, בתי מלון ושוחד.

והנה, גזירה חדשה מאיימת למוטט את עולמם המעורער ממילא של הרוצים להיות הורים. בשבוע שעבר החליטה ועדת חוקה חוק ומשפט בכנסת לשנות את התקנות בחוק ולהעלות את סכום האימוץ ל‭22-‬ אלף יורו. המשמעות: ילד אחד יעלה לצעירים המבקשים להקים משפחה 130 אלף שקל במקום 70 אלף שקל, כפי שהיה נהוג עד כה.

הבעיה היא שבוועדה לא נכח ולו נציג אחד מטעם ההורים. לטענתם, אף אחד בכנסת לא טרח להזמין אותם לדיון המשפיע עליהם ישירות, לשמוע מה יש להם להגיד, אולי אפילו להחכים בזכותם. עכשיו הם זועמים ומחתימים עצומה למען דיון חוזר בעניינם, שהפעם יהיו שותפים לו.

העמותות צוחקות כל הדרך לבנק

ח"כ מנחם בן ששון, יו"ר הוועדה שהקפיצה את סכום האימוץ, לא מבין על מה המהומה. "הסכום הוא סכום מקסימום. עמותה יכולה לקחת גם רק ‭9,000‬ דולר ‭22 -‬ אלף יורו זה המקסימום שאין לעבור‭,"‬ הוא אומר. "מישהו בוועדה אמר שאולי צריך לתת יותר כסף לאימוצים על חשבון הפוריות, אבל אני לא חושב ככה. שמענו בדיון שלפני שבועות אחדים שארצות הברית החליטה להעלות את הרף העליון ל‭60-‬ אלף דולר. זה שוב יקפיץ את השוק. השוק העולמי משנה את ההתנהגות שלו לפי ההיצע. יש יותר קונים ממוכרים, והקונים הם עשירים ונואשים‭."‬

מה תאמר להורים המתלוננים שלא הוזמנו לדיון?

"הם חוצפנים. הוזמנו שלושה ארגוני הורים. ארגון אחד קיבל אישור כניסה ולא הגיע, ארגון שני התקשר בבוקר להגיד שלא יגיע ושלישי שלח נייר‭."‬

מה זה בדיוק ארגוני הורים?

"ארגון אחד זה 'אומץ'. השני זה פורום אינטרנטי, אני חושב. אני לא זוכר‭."‬

אומץ זו עמותה, פורום זה לא ארגון הורים. למי שלחת הזמנות?

"טילפנה אליי אישה בבוקר הדיון, אמרה שהיא מצטערת שהיא לא יכולה לבוא ושלחה פקס ברגע האחרון, שאותו הבאתי בפני הוועדה. שלושה ארגונים לא מצאו לנכון להגיע לוועדה. יכול להיות שהם היו עסוקים במשהו יותר חשוב‭."‬

נאורה ברק, מנהלת פורום אימוץ ב‭Ynet-‬ היא זו שטילפנה לבן ששון בבוקר הדיון - והיא רותחת. "אנחנו חוצפנים? האיש לא יודע מהחיים שלו‭,"‬ היא משיבה. "בלילה שלפני הישיבה קיבלתי הודעה מהעוזר הפרלמנטרי של שלי יחימוביץ‭,'‬ ששמע על הישיבה ונדהם לגלות שאין זימון לאף הורה מאמץ. זה היה בשעה מאוחרת וכבר לא היה עם מי לדבר. למחרת בבוקר התקשרתי לבן ששון ושלחתי פקס כדי שיבין מה אנחנו רוצים. ביקשתי שייצג אותנו. איך יכולתי לבוא? זו ועדה בכנסת, לא זומנתי, אין לי אישור כניסה, שום דבר פורמלי. זה היה מחטף, והעמותות צוחקות כל הדרך לבנק. כולם ידעו למי לפנות, רק שלא טרחו להכניס אותנו לסדר היום של הדיון. איש לא סופר אותנו ממטר‭."‬

צריך לעשות משהו

תופעת אימוץ הילדים מחו"ל הפכה פופולרית בעיקר בגלל העובדה שאימוץ ילד מישראל הוא משימה כמעט בלתי אפשרית. זמן ההמתנה הממוצע לילד ישראלי עומד על חמש שנים. מסלול אחר, מהיר יותר, מיועד לזוגות המעוניינים לאמץ ילד עם בעיה רפואית, התפתחותית, או תינוק שזקוק לגמילה מסמים. באופן טבעי, מעטים הם הזוגות שמעוניינים בילדים אלה. בנוסף, אחים ואחיות נמסרים תמיד יחד, מה שלא תמיד מתאים לזוגות המאמצים.

על הרקע הזה פורחת תעשיית האימוצים מחו"ל. בשנה שעברה אומצו 230 ילדים במסגרת אימוץ בין-ארצי. בסך הכל, מאז החקיקה בנושא לפני עשר שנים, אומצו מחו"ל ‭2,056‬ ילדים. בתחילה פעלו בארץ 20 עמותות שעסקו בנושא. כיום פעילות רק ארבע, אך הביקוש לילדים נשאר גבוה.

אבל להורים מאמצים אין כוח להילחם במערכת. רובם מותשים מעשרות טיפולי הפריה כושלים, והם חוששים לעורר מהומות פן יכריזו עליהם שאינם כשירים להיות הורים. אלה שכבר עברו את המשוכה רק רוצים להשאיר את הטראומה מאחור ולגדל את האוצר הקטן.

אבל עכשיו, כך נראה, נגמרה להם הסבלנות. ההורים המאמצים מתכוונים לצאת למלחמה, כשבראשם מ‭,'‬ אם חד-הורית שאימצה שני ילדים - אח ואחות - לפני מספר שנים, ועכשיו התפנתה - רגשית לפחות - למאבק ולהחתמת העצומה.

"עד עכשיו לא היה לי כוח נפשי גם לגדל וגם להתעסק בזה, אבל צריך לעשות משהו‭,"‬ היא קוצפת. "ישראל היא המדינה היחידה שלא מעניקה שום הטבות מס, סבסוד וזכאויות להורים מאמצים. אם הייתי אזרחית אמריקאית זה היה עולה לי אותו דבר, אבל הייתי מקבלת מהמדינה החזר של ‭11,560‬ דולר בארץ, כדי לאמץ שני ילדים את צריכה להוציא מכיסך 100 אלף דולר. זה אומר שזוג שכירים ממוצע לא יכול להרשות לעצמו להקים משפחה‭."‬

אי אפשר להפסיק

דודו ורויטל עזריה מבאר שבע ניסו להיכנס להריון, אך משכשלו מאמציהם - ביקשו לאמץ ילד מגואטמלה. יותר משנתיים הם מחכים לרגע, שנדחה מיום ליום, ובינתיים התינוק גדל בבית יתומים. "לאמץ ילד בישראל זה מטורף‭,"‬ אומר עזריה ‭.(36)‬ "הילד שלנו בן שנתיים וחצי, ואני מתעדכן איך הוא מתפתח רק מתמונות באינטרנט. אם הייתי יודע שזה ייקח כל כך הרבה זמן לא הייתי נשאר בעניין. כל השנה וחצי האחרונות אומרים לי 'עוד שבוע‭,'‬ 'עוד שבועיים‭,'‬ 'עוד חודש‭.'‬ ביום חמישי אנחנו אמורים סופסוף לטוס, אבל עד שלא נחזור עם התינוק אני סקפטי‭."‬

"לאמץ בארץ זה בלתי אפשרי. זמן ההמתנה לילד הוא חמש עד שבע שנים. אם אפשר היה לאמץ מהארץ, לא היינו עושים את זה? עברנו טיפולי פוריות שעלו למדינה עשרות אלפי שקלים, אפילו מאות, על תרופות ואשפוזים ודמי מחלה - וכשאתה רוצה לאמץ המדינה אומרת: 'לך תשבור את הראש, תעבור דרך עמותות ותסתדר‭.'‬ המדינה לא עוזרת בשקל. יש עמותות פעילות לאימוץ חו"ל, אין עליהן פיקוח אמיתי, החוזים שלהן בלי תאריך יעד, אין דד-ליין. לפני שאתה חותם אצלם אומרים לך שזה תהליך של תשעה חודשים עד שנה ושולחים אותך לשירות למען הילד, שמנסה להבין מה לא בסדר איתך למה אתה לא מתאים להיות הורה‭."‬

"באישזהו שלב זה באמת נראה חסר טעם. רציתי להפסיק, אבל בחוזים אין תאריך יעד, הם רק מבטיחים לאתר ילד תוך שנה, לא להביא אותו בזמן הזה. אז אמרו לי, אין בעיה, תשלם ‭2,500‬ דולר על העבודה. מצחיק אותי שהעמותה לא למטרת רווח, אבל האנשים לא מתנדבים, הם מקבלים כסף. חוץ מזה, רויטל רצתה להמשיך בתהליך ויש מחויבות מנטלית לילד שמחכה שם. אתה אומר לעצמך חיכיתי שנה, אני אחכה עוד שבוע, עוד שבועיים‭."‬

נסעת לראות את הילד? שיכיר אותך?

"אין לי איך לראות אותו. הוא בגואטמלה. זה לא חדרה שאתה יכול פשוט לנסוע. זה ‭5,000‬ דולר הלוך-חזור. ואם אני אראה את הילד, אז מה? אני לא יכול לעשות כלום. אסור לאמץ ילד לבד, הכל חייב להיות דרך העמותות. פעם יכולת לאמץ לבד, בעשרת אלפים דולר היית סוגר עניין, אבל היום אתה צפוי לשלוש שנות מאסר. רציתי תינוק בן יומו, ובין מה שרציתי ומה שאני מקווה שאני אקבל יש מרחק גדול‭."‬

פגיעה ברגשות המדינה

מיכל ‭,(47)‬ אם חד-הורית מצפון הארץ, אימצה תינוקת בת חצי שנה לפני שמונה שנים. "זה היה אימוץ ספיד‭,"‬ היא נזכרת. "תוך ארבעה חודשים וחצי הייתה לי תינוקת. הכסף שנתתי לעמותות הלך לתחזוק מערכת השימון: בבית הילדים ברוסיה החזיקו נהג שעשה הסעות לעובדים, סידרו עבודה לבת של מישהי ממשרד הפנים, שיפצו אגף בבית הילדים, קנו ציוד.

"הילדים שם גדלים בתנאים של לפני 30 שנה, עם חיתולי בד ובקבוקי זכוכית עם פטמות לטקס והחתלה כל שמונה שעות, כי יש אחות על כל 20 ילד. אם ילד עשה קקי דקה אחרי שחיתלו אותו, הוא יחכה וכולו יהיה כווייה אחת גדולה. את מייבבת שם כל הזמן.

"יש זמן האכלה של שלוש דקות בלבד, רוב הצעצועים מאחורי ויטרינה, ואם נותנים להם צעצוע שמים עליו מרה, כדי שלא יכניסו לפה מחשש שידביקו אחד את השני בזיהומים. מצד שני ברקע מתנגנת מוזיקה קלאסית, פעם בשבוע יש מסאז' לכל ילד, והם מגרגרים בהנאה כי הם כל כך זקוקים למגע‭."‬

מיכל לא מאמינה שהייתה עומדת באימוץ פעם נוספת. "משהו קרה במהלך השנים. הם תפסו ביצים, הבינו את המצוקה, ואני שומעת יותר ויותר אנשים שמרגישים שנסחטו ועברו שבעת מדורי גיהנום‭,"‬ היא אומרת. "המדינה לא פותחת שערים, היעדים מצטמצמים והיום יש רק ארבע עמותות, שלכל אחת מהן יש מכסה שתפחת עוד יותר. אפשר לקחת כסף כמה שרוצים. זו ירידה לזנות.

"המדינה צריכה לסבסד את התהליך ולא רק טיפולי פוריות. זו אחת המדינות שתוקעת הכי הרבה הורמונים בנשים. נשים עושות עשרות טיפולי הפריה. זה מטורף. עזבי את מה שזה עושה לזוגיות, איזה סיכוי יש לה לחיות עם גוף שעבר כל כך הרבה זעזועים? חייבים לעשות כאן משהו. לבי יוצא לאנשים שהולכים עכשיו לאימוץ. הם עוברים דרך חתחתים שחבל על הזמן. הם פשוט שבויים‭." ‬

"אני מבינה שהאימוץ עולה המון כסף, אבל האלטרנטיבה זה לסגור את האימוץ מחו"ל‭,"‬ אומרת נחמה טל, המפקחת הארצית לאימוץ חו"ל בשירות למען הילד. "צריך לזכור שהישראלים רוצים תינוקת כמה שיותר קטנה, בלונדינית עם עיניים כחולות. בארץ אין ילדים קטנים, רק מגיל ארבע, ולא רוצים אותם. עובדה שאנשים נוסעים לחו"ל.

"צריך לזכור שתהליך של אימוץ בין-ארצי הוא לא קל. הוצאת ילדים ומסירתם למדינה אחרת זו פגיעה אנושה ברגשות הלאומיים של המדינה. אוקראינה לא רוצה חד-הוריות, גרוזיה נסגרה, רומניה נסגרה. יש מדינות שלא רוצות לעבוד עם ישראל. ניסינו לפנות לסין ולברזיל ולא הצלחנו. מדינות הולכות ונסגרות. על מנת להשאיר מדינות פתוחות יש להוציא הרבה כסף, וזה מצער‭."‬

למה את לא פועלת לסבסוד האימוץ?

"אני מוקירה את המאבק הזה, אבל את המאבק לא יכולה לעשות פקידה ממשלתית. מדינה שמשקיעה הון תועפות בטיפולי פוריות יכולה לעזור גם לילדים מאומצים בחו"ל. משקיעים פה הון בעולים חדשים. תינוקות מחו"ל הם עולים חדשים נהדרים. צריך להבין שהכל התייקר. חדר במלון ברוסיה, שעלה 70 דולר לפני שמונה שנים, עולה היום 700 דולר, מחירים מטורפים. העמותות לא שילמו ולא ישלמו את זה מכיסן‭."

‬העמותות: "אנחנו מחרפים את נפשנו"

לפני שבוע חזרה עירית שיק משהות של חודש בגואטמלה, שם שילשלה לידי הרשויות כ‭20-‬ אלף דולר כדי שישחררו תיקי אימוץ שתקועים אצלם חודשים ארוכים. "זה כסף שיצא לי מהכיס, שהפסדתי, כי כל החוקים בגואטמלה השתנו, ואני חייבת לעזור להורים ויהי מה‭,"‬ אומרת שיק, העומדת בראש עמותת "הומניקט" בנס ציונה, במסגרתה מאמצים ילדים מגואטמלה.

"אני לא עובדת במילנו, אני עובדת במדינות שהשפה שם זה כסף. אני מחרפת את נפשי, וכל מנהלי העמותות מתאבדים על העניין הזה של האימוץ. הטענות צריכנות להיות מופנות כלפי המדינה, שדוחפת לנשים עשרות טיפולי פוריות שמחרפנות אותן. במקום זה שייתנו כסף לאימוץ. יש מספיק ילדים בעולם שמחפשים מישהו שיאהב אותם‭."‬

לאן הולך כל הכסף שהעמותות גובות?

‭16"‬ אלף דולר עוברים לרשויות בגואטמלה, וההורים מקבלים קבלה על הסכום. בישראל נשארים ‭4,000‬ דולר, שפעם היו 20 אלף שקל והיום הם 13 אלף שקל בלבד. בכסף הזה אני טסה לגואטמלה, מכינה תיק עם חתימת נוטריון ומחזיקה את העמותה.

"אצלי זה קטע של שליחות. כבר הבאנו קרוב ל‭300-‬ ילדים. להגיד שאני מנצלת את ההורים זו שערורייה, בושה וחרפה. כשהקמתי את העמותה הפקדתי 600 אלף שקל ערבות בנקאית לאבטחת כספם של הפונים. מאיפה יש לי כסף? משכנתי את הבית שלי‭."‬