מחקר: כ-8% מבני הנוער בארץ ניסו להתאבד

כאשר מדובר בנסיונות התאבדות חמורים - המספרים קטנים יותר: 0.14 אחוז מבני הנוער (אחד מכל 714) הגיעו לחדרי המיון בשנים 2003-2006 עקב ניסיונות אובדניים חמורים. "הניסיונות החמורים הם אלה שהובילו לטיפול רפואי", אומרת ד"ר בר-יוסף, "אולם ככל הנראה, מדובר בנתון חסר משום שחלק מהניסיונות האובדניים מוסווים כתאונה. ההערכה היא שהמספר האמיתי של בני הנוער שעשו ניסיונות אובדניים חמורים גבוה פי עשרים ולפי אחד המחקרים שנעשו בארץ אף מדובר בשני אחוזים מכלל בני הנוער, כאשר מספרן של הבנות שמבצעות ניסיונות אובדניים - גבוה פי שניים ויותר ממספר הנערים".

עוד מציינת ד"ר בר-יוסף כי הנתונים הקיימים אודות ניסיונות אובדניים אינם כוללים ניסיונות לא חמורים ואינם כוללים נערים שפנו לתחנות לבריאות הנפש או ליועצת בבית הספר. 

הנתון הישראלי הנוגע לניסיונות התאבדות חמורים בקרב מתבגרים ומתבגרות נמוך מנתונים דומים בעולם. בארצות-הברית, על-פי מספר מחקרים, עומד אחוז ניסיונות ההתבדות החמורים בשיעור של 2.3 עד 3.5

אחוזים, בצרפת -  2 אחוזים, באנגליה - אחוז אחד ובפינלנד 0.3 אחוז. בסקר בקרב שמונה מדינות: ברזיל סין, אסטוניה, הודו, דרום אפריקה, ויטנאם , איראן וסרי-לנקה, נע שיעור המבצעים ניסיון אובדנות חמור בין 0.08 אחוז ל-3.7 אחוזים. 

החוקרת מציינת כי קשה להשוות בין המדינות משום ששיטת המדידה שונה. "ההסבר המרכזי להבדלים בנתונים הוא איך סופרים: האם סופרים רק נער שהגיע למיון או גם פנייה לרופא המשפחה". 

אולם המספרים המדאיגים באמת מגיעים מסקר שערך ד"ר יוסי הראל מאוניברסיטת בר-אילן בשנת 2004, ממנו עולה כי 7.8 אחוז מהנערות והנערים בישראל ביצעו ניסיונות אובדניים, חמורים ולא חמורים. מדובר אמנם בנתונים שלא אוששו במחקרים אחרים, משום שכאלו טרם נעשו בישראל, אך הנתונים דומים לאלו בארצות הברית, נורווגיה, פולין ואוסטרליה (8 אחוזים) וגבוהים מעט יותר מהנתונים בצרפת ובקנדה (5 אחוזים). 

"המשמעות היא שבכל כיתה יש שתי בנות ובן שניסו להתאבד. זה מספר גבוה ומדאיג. חלק מהניסיונות הם למעשה קריאה לעזרה ואם קריאה זו לא

תישמע, עלול להיעשות ניסיון חמור יותר. צריך לאתר את הנערים האלו ולהראות להם שבאפשרותם לקבל עזרה", אומרת ד"ר בר-יוסף. 

הנתונים הוצגו בכנס בינלאומי למניעת התאבדות במתבגרים שנערך בחודש שעבר. קבוצת המתבגרים היא הקבוצה שמבצעת הכי הרבה ניסיונות אובדניים יחסית לבני שאר הגילאים. לדברי ד"ר בר-יוסף, הסיבה לכך נעוצה במצוקת המתבגרים בעולם המודרני. "תהליך ההתבגרות המודרני מרחיק הורים וילדים ומרחיק מתבגרים מהקהילה. מצד אחד נראה שהכל מותר, מצד שני מחנכים את הילדים להישגים".  

התאבדות היא עדיין נושא שהורים וילדים נמנעים מלהעלות אותו. "אם מישהו אומר 'נמאס לי מהחיים' צריך להקשיב לו ולשאול שאלות. צריך להקשיב לשיחות של המתבגרים ולדאגות שהם מביעים".