מהומות המזון מתחילות בפייסבוק

יום ראשון, 4 במאי 2008, עשוי להפוך לאבן דרך בקורות המזרח התיכון, ולא רק בגלל חגיגות השמונים למובארק: יום ההולדת של נשיא מצרים מתוכנן להפוך השנה ליום של מחאה עממית בארצו ובירדן, אולי גם במדינות נוספות, על רקע הסיפור המדאיג מכולם כיום - ההתייקרויות הדרמטיות של מוצרי מזון בסיסיים.

העלייה החדה במחירי המזון, המורגשת היטב גם בישראל ובמערב, היא בבחינת מכת מוות - לא פחות - למיליונים רבים במדינות המבוססות פחות ומרובות האוכלוסייה. עם הרעב באים התסיסה החברתית וחוסר היציבות. הראשונה לחוש בכך הייתה מצרים. כפי שדיווחנו כאן לפני כחודש, המצוקה באספקת הפיתות המסובסדות, שגררה תורים של שעות ותגרות עם הרוגים ופצועים - הביאה עמה מחאה עממית של ממש.

• הטור הקודם: מוסלמים מזהירים מאלכוהול ברוטב אלף האיים
  

המחאה אמורה הייתה להסתכם בשביתה כללית, ורוכזה בעיקר בעיר הטקסטיל אל-מחלה אל-כוברא שבדלתא של הנילוס. שם ביקשו הפועלים למחות על השחיקה בשכרם, על יוקר המחייה ועל המצב הקשה. מנגד, כוחות הביטחון המצריים היו נחושים למנוע את השביתה המתוכננת, לקראתה כבר הוצאו כרזות אדומות עם אגרופים מונפים אל-על בליווי הכותרת: "שביתת ה-6 באפריל, הישאר בבית!". המתח הרב גרם להתנגשויות עזות, בהן נמנו שלושה הרוגים ועשרות פצועים - גם מקרב כוחות הביטחון.

"הפגנת 6 באפריל, הישאר בבית!" – כרזת ההפגנה (מתוך www.elaph.com)

הצונאמי השקט

לנוכח העובדה שהמזרח התיכון כולו חווה את משבר המזון, אך טבעי היה שהזעם יגלוש למדינות אחרות. ירדן הייתה הבאה בתור. גם שם השתמשו צעירים בפייסבוק, עם עצומה הקוראת לקיים שביתה מקבילה, באותו התאריך. תוך יממה הצטרפו אליה ששת-אלפים חותמים. במסר שהועבר בין החברים נכתב: "לאות סולידריות עם אחינו השובתים במצרים, הבה ונפגין ב-4 במאי, נקיים שביתה כללית ולא נצא מהבית עד לשעה 11:00. אין מדובר בהפגנה מפלגתית או פוליטית אלא עממית, עממית, עממית!". את מאבקם תיארו כ"שינוי הבא במזרח התיכון והולדתו מחדש". העיתון הערבי-הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי", שדיווח על המסר בפייסבוק, הסביר: "הם לא קוראים להפגנות או עצרות, אלא להבעת מחאה תרבותית, בדרכי נועם, על הקיפוח בו חיים ארבעה מיליון ירדנים לפחות, לפי נתוני הממשלה הירדנית".

אבל כאמור, המחסור במים וחיטה - הנובע בין השאר מעלויות האנרגיה והסחורות המאמירות - מורגש לא רק במצרים ובירדן. "זהו צונאמי שקט, המאיים לקטול יותר ממאה-מיליון בני-אדם מכל יבשות העולם" - תיארה את המצב ג'וזט שיראן, מנהלת תוכנית המזון של האו"ם. לציבור, מתברר, אין ספק מי האשם: לשאלת התוכנית הפופולרית "הכיוון הנגדי", מבית היוצר של רשת "אל-ג'זירה" - האם המדיניות הכללית של ארצות ערב היא האחראית להידרדרות המצב הכלכלי, השיבו 96% בחיוב.

מפגינים דורכים על תמונתו של מובארק (צילום: רויטרס)

אין להקל ראש בשידורים הללו: "אל-ג'זירה" כבר גרמה לכמה משברים דיפלומטיים בין קטאר למדינות ערביות, שנפגעו מהביקורת שהטיחה בהן התחנה. אם ההפגנות יגלשו לעימותים רחבי היקף, ניתן בהחלט לצפות שכמה אצבעות יופנו לעבר התחנה. בינתיים, כלי-התקשורת הערביים ממשיכים לסקר בהרחבה את גל ההתייקרויות והשחיקה בשכר, ואת הפתרונות שמנסים העניים למצוא - משריפת נעליים משומשות כאמצעי הסקה, ועד לניסיונות להקים משקים עצמאיים בכפרים. כל אלה יוצרים אווירת משבר, שהמנהיגים לא נותרים אדישים אליהם.