לא רק טוסקנה: מגלים את אומבריה - חלק ב'

את החלק הראשון של הטיול התחלנו בדרום, כשאנו מטפסים אט אט במפה צפונה, דרך צידה המזרחי של אומבריה. סיימנו בעיר הפופלרית אזיסי, הממוקמת קצת מעל מרכז אומבריה. בהמשך הטיול נמשיך להצפין ואז נחזור דרומה, הפעם דרך החלק המערבי.

צפון אומבריה, אווירת ימי-הביניים וחגיגות הצ'רי

העיירה המעניינת ביותר בצפונה של אומבריה היא גוביו (Gubbio), הצמודה לצלע הר ומשמרת אווירה ימי-ביניימית ייחודית. בגוביו היפהפיה תמצאו רחובות עם בתי אבן עתיקים ואפורים, סמטאות מקורות קשתות אבן הנפתחות אל כיכרות קטנות ומקסימות, ארמונות ומבני ציבור מפוארים וגם אטרקציה נחמדה בדמות רכבל המורכב מסלי ברזל, איתם עולים אל כנסיית סן אובלדו (Saint Ubaldo) שעל הר אינג'ינו (Ingino).

ימי הביניים על צלע הר. גוביו (צילום: אריק איסקוב)

בתחנה העליונה של הרכבל אפשר לעצור לתצפית על הנוף הנפלא ועל הכלות המרובות שמגיעות לכאן, רגע לפני שייכנסו אל חתונתן בכנסיה. מהכנסייה אפשר לרדת בטיול רגלי ולהיכנס חזרה לעיר דרך שער סן אובלדו. מדי שנה בחודש מאי חוגגים בגוביו את חגיגות הצ'רי (Festa dei Ceri), המוקדשות לפטרון העיר הקדוש אובלדו. במסגרת החגיגות נערך מירוץ בו נישאים נרות עץ מתומנים באורך 4 מטרים, עליהם ניצבות דמויות הקדושים אובלדו, ג'ורג'ו ואנטוניו. את הקדושים נושאים במהלך התהלוכה הצ'ריולי (Ceraioli), ובסיומה מוכנסים הנרות לכנסייה ומתחיל משתה גדול.

פרוג'ה, מיזוג בין ישן וחדש

עוד בסביבה

אגם טראזימנו (Lago Trasimeno)

ממערב לפרוג'ה נמצא האגם הגדול ביותר במרכז איטליה. בין האגם השליו לגבעות הנמוכות והרכות המקיפות אותו, התרחש אחד הקרבות הקשים ביותר בעת העתיקה. בחודש יוני שנת 217 לפנה"ס, ארבו כוחותיו של המצביא הקרתגי חניבעל לחיילי הצבא הרומי, ואלו נחלו את אחת ממפלותיהם המפוארות ביותר. כיום משמש האגם איזור נופש רגוע למקומיים ולתיירים, שלא נזקקים בהכרח לנוף דרמטי כדי ליהנות מחופשה. נקודות תצפית יפות על האגם נמצאות בעיירה מונטה דל לאגו, ממנה גולשים אט אט למטה, אל פסיניאנו סול טראזימנו המנומנמת, אשר ממעגן הסירות שלה ניתן להפליג אל איזולה מג'ורה היפהפה שבמרכז האגם.

מגוביו מתחילים לחזור דרומה דרך פרוג'ה (Perugia), בירת חבל אומבריה. בפרוג'ה נמצאת ה"אוניברסיטה לזרים" (Università per Stranieri) והמוני הסטודנטים המגיעים ללמוד בה מרחבי העולם, מעניקים לה צביון צעיר וססגוני במיוחד. יש בפרוג'ה מרכז עם אתרים היסטוריים ויצירות אמנות. לבאים עם רכב כדאי להגיע למרכז העיר אל החנייה של פיאצה פרטיג'אני (Palazzo Partigiani). החנייה מקושרת עם מעלית למערכת מדרגות נעות (לכו בעקבות הציור) המובילות למעלה אל מצודת רוקה פאולינה (Rocca Paolina), ממנה יוצאים ישר אל המרכז העתיק של העיר.

המצודה הענקית נבנתה במאה ה-16, בהוראת האפיפיור פאולוס השלישי פרנזה, כסמל לניצחון מדינת האפיפיור על פרוג'ה העצמאית. יסודות המצודה הם בתים של רובע שלם שנקברו תחתיה. שרידי בתים, כיכרות ורחובות של פרוג'ה מימי הביניים נמצאים לאורך ויה באליוני (Via Baglioni) הנמצאת מתחת לשרידי המצודה - שהייתה, באופן טבעי, שנואה על בני העיר. משם ממשיכים אל קורסו ואנוצ'י (Corso Vannucci), הרחוב הראשי של העיר העתיקה, המוביל אל כיכר נובמברה (Piazza Novembre) בה ניצבת מזרקה יפהפיה, פונטנה מאג`ורה (Fontana Maggiore), שנבנתה בשנת 1278 ומציגה סצינות מהתנ"ך.

סביב לכיכר ניצב הבניין פלאסו דיי פריורי (Palazzo dei Priori), בניין בולט בו נמצאים כמה ממשרדי העירייה וגם הגלריה הלאומית של אומבריה.

סצינות מהתנ"ך. פונטנה מאג`ורה (צילום: אריק איסקוב)

מדי יולי מתקיים בפרוג'ה פסטיבל ג'אז בינלאומי חשוב, ובאוקטובר נערך פסטיבל השוקולד השנתי - כיאה למקום בו מייצרים את שוקולד הפרוג'ינה (Perugina).

דרום מערב אומבריה, הדואומו ובאר האפיפיור

את יומנו האחרון באומבריה בילינו בעיירה אורבייטו (Orvieto), העיירה המערבית ביותר בחבל אומבריה. הגענו לעיר כשגשם בלתי פוסק מלווה אותנו, מגרש אותנו לבר חמים עד יעבור זעם.

אורבייטו תחת שמיים גשומים (צילום: אריק איסקוב)

אורבייטו בנויה על צוק וולקני וכדי להגיע אליה אפשר להשתמש בקרונית הפוניקולר (Funicular) או לעלות למעלה ברכב. אם עולים בקרונית כדאי לקנות כרטיס משולב לקרונית ולאוטובוס ביחד. כשתגיעו למעלה יחכו לכם בפתח תחנת הרכבל אוטובוסים כתומים, איתם תוכלו להגיע למרכז העיר העתיקה.

לקראת הצהריים זרמנו ביחד עם ההמונים לכיוון הדואומו (duomo). חזיתו המדהימה, שופצה לא מכבר ובתוך הכנסייה ביקרנו בקפלה הימנית, בה נמצאים ציוריו של לוקה סיניורלי (Luca Signorelli), שצייר במשך חמש שנים את ה"אנטי כריסטו" (Anti christ). לאחר היציאה מהכנסייה המשכנו לשוטט ברחוב הראשי של העיר, בו נמכרות עבודות הקרמיקה המפורסמות של אורבייטו.

בשעה אחת בצהריים נסגרו החנויות והאנשים נעלמו מהרחובות. על העיר ההומה השתררה דממה מדכדכת. המשכנו דרך רחוב קאבור (Corso Cavour), עתיר חלונות הראווה (שזה עתה הוגפו), אל תחנת הפוניקולר, מודים על שעת החסד לה זכינו באורבייטו ומשננים את התקנון שגיבשנו במהלך טיולינו באיטליה: בין אחת לארבע חייבים לאכול, או לנמנם, או שניהם יחד בסדר הזה ממש.

לפני שירדנו חזרה לחנייה, ביקרנו בבאר של סן פטריציו (Pozzo di S. Patrizio). זוהי באר מים מיוחדת מהמאה ה-16, שנחצבה בהוראת האפיפיור קלמנט השביעי שהסתתר באורבייטו בתקופת המצור על רומא. אם רוצים לעשות פיקניק נחמד לפני שיורדים, חוזרים לגן שנמצא בצמוד לתחנת הרכבל, פורשים על הדשא מפה, מוזגים מעט אורבייטו קלאסיקו ומדחיקים את העובדה המצערת שזהו, עלינו להיפרד מאומבריה. הלילה חוזרים הביתה.

• לכתבה הקודמת: מגלים את אומבריה - חלק א'