ואהבת לבהמתך כמוך

"בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ", נפתחת התורה ומספרת על תהליך יצירת העולם. לאחר חמשת ימי הבריאה, יוצר אלוהים את האדם, והתורה מציינת: "ויניחהו בגן עדן לעובדה ולשומרה" (בראשית ב', ט"ו).

אמנם כמצוות האל הידועה, המין האנושי פרה ורבה במהלך אלפי שנים, אך מתברר שעם הטכנולוגיה והקידמה, ההנחיה לשמור על המקום בו אנו חיים קצת נשכחה. התחממות כדור הארץ ואיומים סביבתיים אחרים מעמידים את העולם בפני סיכון ממשי, ורבים סבורים כי יש לנקוט צעדים דחופים ומיידיים כדי למנוע קטסטרופה.

"חובה קדושה", סרט דוקומנטרי חדש שהופק על ידי ארגון היהודים הצמחונים בצפון אמריקה (JVNA), מנסה לברר את הדרך שבה עקרונות היהדות יכולים לסייע בהתמודדות עם המשברים הסביבתיים הנוכחיים. הסרט יוקרן בבכורה ארצית בפסטיבל "אקולונע", שייפתח ב-15 במאי וייערך בתל אביב, ירושלים, חיפה, ראש פינה ושדרות.

למרות שהסרט עוסק באופן כללי בשמירה על הסביבה, חלק ניכר מתוכו עוסק בעידוד הצמחונות. כך למשל בסרט נערך חישוב של המשאבים הנצרכים כדי להעניק לאדם את החלבונים הדרושים לו - מן הצומח או מן החי. על פי יוצרי הסרט, השטח הדרוש לגידול סויה שמספיקה ל-60 בני אדם, יעניק את אותה כמות חלבונים לשני אנשים בלבד - אם יגדלו בו בשר לאכילה.

הסרט כמובן מגייס גם את מצוות "צער בעלי חיים" כדי לטעון שאכילת הבשר כיום אינה עולה בקנה אחד עם ההוראה התנ"כית. כמה סצינות לא קלות לצפייה בסרט מציגות את הנעשה בבתי מטבחיים כשרים, שם נצפה יחס אלים וחסר חמלה כלפי בעלי החיים.  

המצווה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם" מקבלת בסרט משמעות רחבה יותר - בין השאר בכל הנוגע למזון ולתוספים מלאכותיים למיניהם. 

אור לגויים

"חובה קדושה" נפתח בציטוט "הַעִדֹתִי בָכֶם הַיּוֹם, אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ--הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה; וּבָחַרְתָּ, בַּחַיִּים-לְמַעַן תִּחְיֶה, אַתָּה וְזַרְעֶךָ" (דברים ל'. י"ט). פרופ' ריצ'ארד שוורץ, נשיא ארגון היהודים הצמחונים, טוען בסרט כי גם בנושאים האקולוגיים על היהודים להיות "אור לגויים" ולעמול על תיקון העולם, ושמירה על הסביבה.

רבה של קהילת "עדת שלום", פרד שניידר דוב, המרואיין בסרט, אומר כי התורה מלמדת אותנו כיצד לנהוג בעולם. הוא

מדגיש כי על פי התורה, האדם הוא חלק מהיצירה האלוהית וצריך לדאוג לה. לדבריו, התייחסות זו עדיפה על מה שמוכר היום כדאגה לסביבה - שכן בבסיס מונח זה יש הנחה שמפרידה בין האדם וסובביו.

הוא מפרש את המצווה "לא תעמוד על דם רעך" כמחויבות כוללת לכל תושבי כדור הארץ. פעילות מסוימת במקום אחד משפיעה על האחר, ולפיכך יש לפעול במחשבה תחילה. "יש לנו אחריות לדאוג לכך שבני אדם וגם בעלי חיים שנמצאים בסכנה כתוצאה מתהליכים אקולוגיים - לא יפגעו", הוא אומר. "רעך", הוא מוסיף, "אלה גם בני אדם בעתיד, שיש לדאוג לעולם אליו יוולדו".