הרב אבינר: איסור מכנסיים לנשים - גם לבד בבית
הרב שלמה אבינר מגדיר את המכנסיים "איסור עצמי" וקובע: "יש להתלבש בצניעות גם לבד ובחושך". הרב ישראל רוזן: "צניעות יתר מוליכה לכיוון הנגדי - מפרישות לפריצות"
האיסור ללבוש מכנסיים תקף לגבי נשים גם כשהן נמצאות לבד בבית – כך פוסק הרב שלמה אבינר, רב היישוב בית אל ומהרבנים הבולטים בציונות הדתית.
בשו"ת סלולרי שיפורסם בשבת בעלון "עולם קטן" נשאל הרב אבינר: "האם בלילה כשהולכים להתפנות מותר לבת לברך "אשר יצר" עם חולצה קצרה ומכנסיים?". בתשובתו ענה הרב כי במקרה זה מותר לברך אך סייג: "כללית יש ללבוש תמיד בגדים צנועים גם שנמצאים לבד ובחושך כי הקב"ה מלוא כל הארץ כבודו. וכן מכנסיים הם איסור עצמי גם כשנמצאים לבד".
בתוך כך טוען ראש מכון צומת, הרב ישראל רוזן, במאמר שיפרסם בסוף השבוע בבתי הכנסת, כי "צניעות-יתר מוליכה את האדם-האשה דווקא לכיוון הנגדי, מפרישות לפריצות". לשיטתו, מדובר ב"אקסיומה התקֵפה לפחות אצל בני אדם שחוו קפיצות-דרך ומעברים חדים בהתנהלות הדתית של חייהם".
במאמרו השבועי בעלון "שבת בשבתו" עוסק רוזן בפרשיות ההתעללות בילדים שנחשפו באחרונה וכותב: "בעיקר אני חושש מאנשים ונשים אשר הבקרה השכלית השתבשה אצלם לטובת אמונה-עיוורת, מיסטיקה או אלילות-בשר-וָדָמית". לדבריו, עבודה-זרה מהלכת בכל התנ"ך ובתרבויות שונות שלובת-זרוע עם פריצות, גילוי עריות ועיוותים שבינו-לבינה - מה שלדעתו מוכיח את הקשר המובהק שבין התופעות.
"לנגד עיני הפרשיות הנוראיות המרצדות בתקשורת מזה חודש-חודשיים: התעללות אמהות-נבָלות בילדיהן, פרי בטנן, בחסות התורה, בשם ה'צדיקוּת' ובמסווה סמיך של פרישות", כותב הרב רוזן, "תחת מעטה 'פרישותי', סופר-צניעותי, מתגלות תועבות שאין המקלדת יכולה לפולטן ולא האוזן לשומען". לדבריו, "גם אם כל ה'מומחים' לחברה החרדית בכלל, ולאגף 'בעלי התשובה' בפרט, יטענו בתוקף כי אין קשר בין המקרים, והכל מוגלה מקרית שפרצה פה ושם - לא אקבל! הקשר הוא קפיצה קיצונית לחיים דתיים כיתתיים, מהולה בתורות מיסטיות ה'מתחברות' לשום מקום". ראש מכון צומת קובע כי אין מדובר ב"במקרה פסיכופטי בודד", ומזכיר: "הן מתרחשות בירושלים, בבית-שמש ובנתיבות, חלקן במסגרת 'כתתית', ומי יודע עד היכן התפשטו שלוחות ה'פרישות הממאירה'?".
הרב רוזן תוקף גם את הנורמה החרדית שמשמיטה שמות נשים בעיתונים ואפילו מהזמנות לאירועים, ומשווה אותה לתופעת הרעלות. "מטעמי צניעות, כביכול, האשה מוצגת כ'ורעייתו' בלבד, חסרת-שם, רעולת-פנים", הוא כותב, "ולבי מציק לי בפרפור חזק: האם אין קשר פסיכולוגי בין התחסדות הסתרת-השם להסתרת-הפנים תחת מעטה 'טליבאני' מורעל?".
