בזכות האינטרנט: החברות מהמלחמה התאחדו

זוועות המלחמה והטרגדיה שפקדה את העם היהודי ניכרים כמעט בכל בית שהקימו ניצולי השואה בישראל. ואולם, מדי פעם בפעם, זוכים אלה ששרדו את התופת לעדנה ולתקווה מחודשת, בזכות סגירת מעגל של סיפורים אנושיים בלתי אפשריים.

זהו גם המקרה של ג'ני שיבר, שהצליחה בחלוף עשרות שנים להתאחד עם חבריה, שיחד עימה חצו באישון לילה את הגבול הצרפתי, בניסיון להציל את חייהם. שיבר נולדה בבלגיה ב-1935, וכשהיתה בת 4 ברחה עם אמה והוריה לצרפת, שם הסתתרו מפני הגרמנים. "באחד הערבים יצאה אמי ממקום המסתור. חיכינו לה במשך כמה ימים, אבל היא לא חזרה" סיפרה ג'ני.

"כמהה ימים לאחר מכן הגיעה אחות מהצלב האדום, שכנראה אמי סיפרה לה על מקום המסתור, ואמרה לסבי וסבתי כי ביכולתה לעזור לי לחצות את הגבול לשוויץ". באותו יום נפרדה ג'ני מסבה ומסבתה, והצטרפה לקבוצת ילדים יהודים שעתידה היתה לחצות את הגבול לשוויץ באותו לילה.

"חשבנו שנתפסנו על-ידי הגרמנים"

זיכרונותיה של ג'ני מאותו לילה הם זיכרונות מעורפלים של ילדה מבוהלת בת 8. "היינו כמה ילדים, שהצלב האדום קיבץ כדי לעבור יחד את הגבול לשווייץ" סיפרה. "אני זוכרת לילה חשוך מאד, הלכנו בשקט, אסרו עלינו לדבר זה עם זה".

"באיזשהו שלב הגענו לגדר תיל, חתכנו את הגדר וחצינו את הגבול לשוויץ. ברגע שעברנו את הגדר האירו עלינו בפנס", סיפרה. "אני זוכרת את היום הזה כמו היום - כולנו נבהלנו כי חשבנו שנתפסנו על-ידי הגרמנים. אבל אלה לא היו הגרמנים, אלא השוויצרים שחיכו לנו בצד השני".

החברות סוזן, ליזט וג'ני במפגש בפריז (צילום: באדיבות המשפחה) 

שיבר סיפרה כי לאחר מכן העבירו אנשי הצלב האדום אותה ואת יתר הילדים למחנה פליטים. "קיבלנו פרוסת לחם עם ריבה וכוס תה. זה היה מעדן באותו זמן, עד היום אני זוכרת כמה שזה היה טעים", אמרה.

מצאה את אביה, אך הקשר עם האם אבד

ממחנה הפליטים הגיעה ג'ני לבית יתומים ומשם התגלגלה למשפחה שוויצרית, אשר אימצה אותה עד סוף המלחמה. בתום המלחמה הצליחה לאתר את אביה והיא חזרה להתגורר עמו בבלגיה. אביה התחתן מחדש ונולדו לה שתי אחיות ואח, אולם מאמה לא שמעה דבר מאז היום שבו יצאה ממקום המסתור שלהם בצרפת.

ב-1954, כשהיתה ג'ני בת 19, החליטה שברצונה לבקר בישראל והגיעה לארץ עם חברותיה לספסל הלימודים. "כשאתה נולד בחו"ל הרעיון של מדינה יהודית הוא פשוט בלתי נתפש. מאז שאני זוכרת את עצמי רציתי בקיומה של מדינה יהודית, ומאז קום המדינה רציתי לגור בישראל", סיפרה.

בעת ביקורה הכירה ג'ני את מי שעתיד היה להיות בעלה הראשון, יואל אשכנזי, יליד פולין וניצול שואה, והחליטה להישאר בישראל. השניים היו נשואים כ- 25 שנים ויש להם 3 בנות, 19 נכדים ו- 14 נינים. לאחר שבעלה נפטר מסרטן התחתנה בשנית עם פרופ' מיכאל שיבר, יליד רומניה וניצול שואה אף הוא.

נפגשה עם החברות בזכות האינטרנט

לפני כשנה, הציעה לג'ני אחת מנכדותיה, מיכל לוינסקי, לנסות לאתר את הילדים שהיו עמה בלילה שבו חצתה את הגבול לשוויץ. בארכיונים השוויצרים בברן ובז'נבה איתרה ג'ני את שמותיהם, אך לא ידעה כיצד ליצור עמם קשר.

נכדתה הגתה פיתרון מקורי: היא שלחה דואר אלקטרוני בתפוצה רחבה בתקווה שזה יגיע אל אחד מאותם ילדים. להפתעתה של ג'ני, לפני כמה חודשים היא קיבלה תשובה משתיים מהילדות שחוו עמה את הלילה ההוא. השתיים הן ליזט פלסטרנט (היום: רחל רוזנבלט), בת 79, וסוזן הוס, בת 72.

שתי השותפות לבריחה חזרו לצרפת לאחר המלחמה ומתגוררות כיום בפריז.

שלוש הנשים נפגשו בפריז במרס השנה. "נפגשנו 65 שנים אחרי", סיפרה ג'ני, "זה היה אירוע מאד מרגש. כל אחת סיפרה את הסיפור שלה מאותו הערב, ורחל, שהיתה מבוגרת מאתנו בזמן הבריחה, סיפרה לנו פרטים נוספים על חציית הגבול".

ג'ני, שנעקרה מהעולם שהיה מוכר לה באותו יום מלחמה ארור ונותקה לעד מאמה, אמרה: "עבורי זו מעין סגירת מעגל".