הסבא והאבא שרדו את השואה, הבן זכה בצל"ש

אלוף-משנה צביקה, טייס בחיל האוויר, שקיבל את צל"ש הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה, נושא עדיין את צלקות הזיכרון של משפחתו ששרדה בשואה. המשפחה מסלובקיה שרדה בזכות מתן שוחד לאנשים שונים, שהבריחו אותם, ובסוף מסע הנדודים - הגיעו חסרי כל לארץ.

את קורות המשפחה באירופה, לא שמע אל"מ צביקה מאביו. בנו הכין עבודת שורשים וראיין את בני המשפחה, ואז התגלה הסיפור המרתק: "אבי בתחילת המלחמה היה בן 11-12, יום אחרי יום נשרו לו אצבעות בזו אחר זו, עד שכולן נשרו. סבא שלי הכיר את אחד האנשים האחראים והוא הסכים לנעול אותם ברכבת. כאן החל מסע הנדודים מכפר לכפר, בעיירות. בלילות הם דילגו מנקודה לנקודה".

אל"מ צביקה חונך על ערכי אהבת המולדת: "חונכתי שחייבת להיות לנו מדינה ואנחנו חייבים לשמור עליה, כי אין לנו ארץ אחרת". אביו שעלה לארץ בשנת 1949 בגפו לא גוייס לצה"ל בשל הבעיות הבריאותיות. במלחמת לבנון הראשונה דרש להתנדב, ושירת כנהג משאית בשטח האויב. צביקה באותם ימים היה לפני גיוסו ובתהליכי מיון לקורס טייס.

במלחמת לבנון השנייה נסגר מעגל. הוא לקח חלק בחילוץ של פצוע קשה בעיטא א-שעב בשבוע הראשון של הכניסה הקרקעית ללבנון, חילוץ תחת אש שזיכה אותו בצל"ש הרמטכ"ל. "לצערי, אבי נפטר מספר חודשים לפני המלחמה. הייתי שמח אם היה מכיר את הארוע הזה. דווקא בזמן אמיתי אתה לא חושב על שום דבר חוץ מביצוע המשימה. יכול להיות שכל ההחלטה להיכנס לבצע את המשימה היא החלטה שהרקע שלה נובע מהחינוך של אבא".

מאביו לא זכה לשמוע סיפורים על עברו. "בגלל שאבי לא השלים לי את הסיפור מצדו, היה בי את הצמא הזה לנסות להבין מה קרה לו לאורך אותן שנים קשות. לכן, אין כמעט סדרה או פרק שמוקרנים ביום השואה שאני מפספס".