קיצוצי התקציב ייפגעו ביכולתה של האקדמיה לשמור על הקניין הרוחני לתועלת הציבור
כך אמרה פרופ' חגית מסר-ירון, סגן נשיא אוניברסיטת ת"א למו"פ בכינוס הפורום המדעי-טכנולוגי המשותף לאיטליה ולישראל
"מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל עומדים בפני סיכונים חמורים בעקבות קיצוצי התקציב הקשים שהיו מנת חלקם בשנים האחרונות. אחת הסכנות היא שהלחץ לגיוס משאבים נוספים יביא לפגיעה באינטרס הציבורי בכל הקשור למסחור טכנולוגיות, תוך חשיפת הקניין הרוחני לכוחות השוק ולכרישי ההון". כך הזהירה פרופ' חגית מסר-ירון, סגן נשיא אוניברסיטת ת"א למחקר ופיתוח ומי שעומדת בראש פורום סגני הנשיא למו"פ של האוניברסיטאות בארץ.
פרופ' מסר-ירון דיברה במסגרת כינוס של הפורום המדעי-טכנולוגי המשותף לאיטליה ולישראל, המתקיים בימים אלה בתל אביב בהשתתפות למעלה מ-30 מדענים בכירים מאיטליה. הכינוס נועד לדון בחיזוק קשרי התעשייה, המדע והטכנולוגיה בין שתי המדינות כמחווה של ממשלת איטליה לרגל חגיגות ה-60 להקמת המדינה.
עוד ב"הידען": המחשב יזכור היכן היה, ולא נצטרך להמתין להעלאת מערכת ההפעלה
פרופ' מסר-ירון הדגישה, כי עד היום הייתה למוסדות להשכלה גבוהה מדיניות אחראית בנושא העברת טכנולוגיות. מערכת של איזונים ובלמים, פעלה על מנת לשמור על אינטרס הציבור. לדבריה, מדיניות זו באה לידי ביטוי בשמירה על הקניין הרוחני של האוניברסיטאות דרך הימנעות ממכירת פטנטים והסתפקות בהענקת זיכיונות בתחומים מסוימים (עסקאות ברישיון סגור). כמו כן שמרו המוסדות על החופש האקדמי ואפשרו לחוקרים לפרסם מאמרים בתחומים שבחרו להתמחות בהם, ללא התחשבות בפוטנציאל העסקי שלהם. מדיניות זו, קבעה פרופ' מסר-ירון, נחלה הצלחה כפולה - היא אפשרה מסחור מוצלח ויעיל של טכנולוגיות, באמצעות חברות היישום של האוניברסיטאות, תוך שמירה על מצוינות אקדמית ומדעית. כך נשמר האינטרס הציבורי בפיתוח החדשנות שנוצרה באקדמיה.
מסר-ירון ציינה כי כיום, נוכח התגברות הבעיות התקציביות באקדמיה, קיים חשש ממשי להתגברות הלחצים לגיוס משאבים נוספים. כתוצאה מכך אנו עשויים לחזות בהשתלטות של כרישי ההון על הקניין הרוחני שנוצר באוניברסיטאות באמצעות כסף ציבורי. במצב זה לא ניתן יהיה להבטיח את אינטרס הציבור בפיתוח הקניין הרוחני לתועלת הכלל והוא ייחשף לרגולציה של השוק. "אינני מאמינה ברגולציה של כוחות השוק, אך האוניברסיטאות רעבות לתקציבים ומצב זה יקשה על שמירת כללי האתיקה בשימור הקניין הרוחני בין כותלי האקדמיה ופיתוחו לתועלת הציבור", אמרה פרופ' ירון.
עוד ב"הידען": האם להגביל את הציד או להרחיק את בני האדם מבעלי החיים?
למרות קריאתה למימון ציבורי של מוסדות המחקר, שללה פרופ' מסר-ירון מעורבות יתר של המדינה בקביעת הכללים למסחור טכנולוגיות. מסר-ירון ציינה כי ייתכן שהפתרון הוא שהמדינה תקבע רק קווים מנחים. לדבריה, עד היום נהנו האוניברסיטאות מעצמאות מוחלטת כמעט בתהליכי מסחור הטכנולוגיות. הכתבת מדיניות על ידי הממשלה איננה רצויה, אך במצב החדש ייתכן ואין מנוס ממעורבות המדינה, אך זו צריכה להיעשות רק ברמת המאקרו.