מורתן של ההרוגות בבוליביה: "הן היו כמו אחיות"
איריס ארד היתה המחנכת בכיתה שבה למדו אורטל דוקס, סיוון בודניצקי, דניאל עצמון ועדי רוזמן שנהרגו בתאונת דרכים בבוליביה. "החברוּת שלהן היתה משהו נדיר", סיפרה איריס, המלמדת כיום את אחיה של אורטל. האח, שהקריא את תפילת "יזכור" בטקס יום השואה, אמר: "מי היה מאמין שבתוך זמן קצר אצטרך להתפלל על אחותי"
תאונה קטלנית:
"אני מורה כבר הרבה שנים ולא נתקלתי בחברות כל כך אמיצה, בחבורה כל כך גדולה של בנות", סיפרה המחנכת בבית הספר התיכון אליאנס. "זו היתה חברוּת עצומה וגדולה. הן היו כמו אחיות. יצאו ביחד, בילו ביחד ולמדו ביחד. כאשר אחת הייתה במצוקה כל האחרות התגייסו למענה. כאשר אחת מהן ביקשה הקלות בלימודים, כל האחרות היו שם כדי לתמוך ולסייע לה", סיפרה.
מימין לשמאל: מור אלבז (הניצולה), עדי רוזמן, סיוון בודניצקי, דניאל עצמון ואורטל דוקס
תאונת הדרכים אירעה אתמול בלילה באזור העיר אויוני בדרום בוליביה. שני ג'יפים התנגשו חזיתית וכל נוסעיהם נהרגו. ההרוגות הן אורטל דוקס, סיוון בודניצקי, דניאל עצמון ועדי רוזמן, כולן תושבות חיפה בנות 21, וצעיר נוסף. בתאונה נהרגו גם חמישה תיירים יפנים.
בבית ספרן של ארבע הצעירות ציינו כי הן היו יצירתיות מאוד. ארבעתן למדו במגמת תקשורת ושתיים למדו בנוסף תיאטרון. המחנכת סיפרה שכל אחת מהבנות היתה בעלת אופי שונה. "אורטל היתה הדומיננטית בחבורה, מנהיגה חיובית וחזקה. עדי היתה חייכנית, מאוד ערכית ועם הרבה אהבת הארץ", סיפרה.
"דניאל היתה השקטה מביניהן, ומאוד אהובה. ואילו סיוון בודניצקי, שהם כינו 'בודי' ובעקבותיהן גם אני, הייתה החייכנית, הבדרנית והליצנית בחבורה. היא זו שהייתה מצחיקה את כל הכיתה", הוסיפה ארד.
בחבורת החמש היתה חברה נוספת, שלא עלתה עימן על הג'יפ הקטלני. מור אלבז, שניצלה כשוויתרה במקומה על ג'יפ המוות, למדה באותה תקופה בבית ספר אחר בחיפה.
"זה אסון קשה, כולם מכירים את כולם"
ארד מחנכת כיום בכיתה י"ב את אחיה הצעיר של אורטל דוקס, אוהד. בטקס יום השואה, קרא אוהד את תפילת "יזכור". היום, בעת שצוות המורות בבית הספר ביקר בביתו, העיר האח: "מי היה מאמין אתמול, כשעמדתי על הבמה וקראתי את התפילה, שבתוך זמן קצר אצטרך להתפלל על אחותי".
מנהלת בית הספר אליאנס בחיפה, איילה סלע, אמרה הערב ל-ynet כי היום יישבו אנשי צוות בית הספר עם אנשי השירות הפסיכולוגי ויגבשו דרכים לסייע לתלמידים להתמודד עם האסון. "זה אסון קשה, בסדר גודל שלא התמודדנו עמו בעבר", אמרה המנהלת.
"לא רק אחים של התלמידות שנהרגו לומדים כאן, אלא כל ילדי השכונות שבהן התגוררות הבנות. כולם כאן מכירים את כולם, ואנחנו נערכים להקל על התלמידים".
לחבריהם של הבנות שנהרגו, אין זה האובדן הראשון. בתקופת מלחמת לבנון השנייה, נהרגה תלמידה נוספת מהשכבה, אירה דרוביצקי, שהיתה בת 19. היא נהרגה בתאונת דרכים בעת שירותה הצבאי.