ההרצאה הזוכה ב-FameLab: הגן שמעודד מונוגמיות
עדי יניב, סטודנטית לתואר שני בביו-רפואה מביה"ס לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, זכתה בנסיעה לפסטיבל המדע בצ'טהאם ובמחשב נייד
עדי יניב, סטודנטית לתואר שני במכון לרפואת שיניים בהדסה עין כרם באוניברסיטה העברית, היא הזוכה בתחרות FameLab. במסגרת התחרות מתבקשים מדענים צעירים להסביר נושאים מדעיים מורכבים לציבור הרחב בשלוש דקות וללא אמצעי עזר. התחרות, שמאורגנת על ידי המועצה הבריטית בשיתוף עם חמד"ע – המרכז לחינוך מדעי בת"א, מתקיימת מזה שנתיים ומשכה אליה גם השנה חוקרים צעירים טובים ובהם כאלה שמחקריהם התפרסמו בכתבי עת חשובים.
בגמר שהתקיים אתמול (ב') התמודדו תשעה חוקרים שזכו בשלושת המקומות הראשונים בתחרויות מקדימות בטכניון, בחמד"ע בת"א ובמוזיאון המדע בירושלים. השופטים היו פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת ת"א, ד"ר ליאת הירדני, חוקרת בכירה לתחום הטרשת הנפוצה בחברת טבע, וד"ר עדי מתן, הנספחת המדעית הבריטית.
יניב, שזכתה בפרס הראשון בתחרות, חוקרת את נושא שחזור בלוטות רוק במעבדה של פרופ' אהרון פלמון ובשעות הפנאי מדריכה ילדים ונוער במסגרת נוער שוחר מדע.
עוד ב"הידען": ציפוי מיוחד משפר באופן משמעותי את יעילות תאי-השמש
"מי מאיתנו לא רצתה למצוא את בן הזוג המושלם, אחד שיסתכל רק עלייך ולא על אחרות, יטפל בילדים וידע להחליף גלגל. כדי לדעת כיצד עושים זאת אנו יכולים ללמוד הרבה מנברני הערבות. במין מכרסמים זה, הזכרים מונוגאמיים, נשארים עם אותה נקבה, מטפלים ביחד בצאצאים ומגרשים פולשים. לעומת זאת אצל נברני השדות, מין קרוב לנברני הערבות, הזכרים מתפרפרים ולא משגיחים על הגורים. מסתבר שהכל מתחיל ונגמר בכימיה.
ואזופריסין הוא הורמון המיוצר במוח ומופץ לאזורים שונים בגוף. כשבדקו מוח של נברן הערבות מול מוח של נברן השדות ראו שיש הבדל בשיעור ההורמון. טפטפו למוחם של זכרים רווקים של נברני הערבות ואזופרסין, ונתנו להם לגור עם נקבה רווקה. הם רצו להישאר איתה ולא עזר לחוקרים שניסו לשדך להם את מיטב הנברניות. בנוסף, החוקרים לקחו נברנים רווקים אחרים, שלא טיפלו בגורים ואף סלדו מגורים, והוסיפו להם את ההורמון, הם החלו לטפל בגורים שהובאו אליהם. כך שבפעם הבאה שאת בוחרת גבר, שימי לב לרמות הואזופריסין, זו טבעת הנישואים הקטנה והיעילה ביותר בעולם."
עדי יניב "מי לא רוצה בן זוג מושלם?!" (צילום: סיון שחור)
בתשובה לשאלת השופטים האם ניתן להסיק מכך משהו על בני אדם, אמרה יניב כי ההורמון פעיל אצל בני אדם, אך הוא משמש לויסות משטר המים בגוף. "קשה מאוד לבודד את ההשפעה שלו בקרב גברים אנושיים. אצל נשים נחקר הורמון האוקסיטוצין, שהוא הורמון המופרש בעת הנקה, וגורם לאם להיקשר לתינוק, אך לא ראיתי מחקרים המבקשים לברר את השפעת הורמון הואזופריסין על בני אדם".
בתשובה לשאלת אתר "הידען" כיצד הגיעה למחקרים הללו אמרה יניב: "הנושא העיקרי שחשבתי לדבר עליו הוא חילופי מין בדגים, אז נתקלתי בואזופריסין. חיפשתי עוד חומרים על הורמון זה וכך הגעתי למחקר בנברנים. זה פשוט נראה לי נושא מאוד מעניין. אני הכרתי את הואזופריסין בתור הורמון שמווסת את מאזן המים והיה מאוד מעניין לראות שיש לו גם תפקיד התנהגותי. כמובן שכאישה התנהגות של זכרים היא דבר מאוד מעניין עבורי."
עוד ב"הידען": מי-שתייה נקיים וזולים מטוהרים באמצעות ננוטכנולוגיה
זוכת הפרס התייחסה למצב המדע בישראל ואבחנה שתי בעיות: בעיית יחסי ציבור ובעיה כלכלית. "כחוקרת צעירה אני מרגישה את העדר המשאבים והאופן בו מצופה מאיתנו לעשות מחקר שיתחרה ברמה בינלאומית באוניברסיטאות הכי טובות בעולם, אבל עם משאבים הרבה יותר קטנים. אני רוצה לקוות שהתחרות הזאת תעזור לשפר את המודעות והיחס למחקר ושאנשים יבינו שזה לא מגדל שן. תוצאות של מחקר זה משהו שנוגע לכל אחד בחיי היום יום."
"יש כאן אינטרס משותף למרצים ולסטודנטים, שיהיו המרצים של מחר ונפגעים היום מהיעדר המשאבים. אולי אם היה מאבק משותף של כל הגורמים בהשכלה הגבוהה, משהו היה זז."
במקומות השני והשלישי זכו במשותף ירון פוקס ואנה זמנסקי. זמנסקי היא דוקטורנטית באוניברסיטת ת"א העוסקת בלוגיקה ובינה מלאכותית. בהרצאתה הסבירה על קורט גדל והרקע למתמטיקה שלו, שהסבירה כיצד לעולם לא נוכל לבנות מערכת לוגית שתוכיח את כל האמיתות המתמטיות. תחום זה נמצא על התפר שבין הפילוסופיה לבין המתמטיקה וזמנסקי קבלה על כך ששני הצדדים לא מכירים האחד את תחומו של השני מספיק טוב כדי לדבר באותה שפה. היא גם סיפרה אנקדוטה על גדל, שמרוב שפחד שירעילו אותו הוא כמעט לא נגע במזון ומת מתת תזונה. "הוא מת כי פחד למות, הפרדוקס הגדול מכולם."
המשתתפים בגמר תחרות FameLab (צילום: סיון שחור)
ירון פוקס בן ה-29, דוקטורנט בפקולטה לביולוגיה בטכניון, הוא גם מדריך צניחה ואופנוען. הוא עוסק בחקר העור וריפוי פצעים באמצעות חלבונים וריפוי תאים סרטניים. את הרצאתו הקצרה הוא הקדיש לריפוי גנטי של ילדי הבועה. "לפני 22 שנה נולדה אשנטי דה סילבה בארה"ב, אבל היא נולדה עם מחלה גנטית חריפה שהסיכויים לשרוד ממנה קלושים. גן פגום בשם ADA, שאחראי להישרדותם של תאים במערכת החיסון ובלעדיו התאים פשוט מתים, לא בא מספיק טוב לידי ביטוי אצל אשנטי וכל זיהום הכי קטן היה יכול לגרום לה למות. היא הייתה "ילדת בועה".
אשנטי לקחה תרופות על מנת להלחם במחלה אך המצב הלך והתדרדר. ד"ר פראנס אנדרסון, הציע לנסות טיפול חדשני שלא נוסה בעבר. הוא לקח מגופה של אשנטי תאי דם לבנים, התאים של מערכת החיסון, והביאם למעבדתו. במעבדה הרבה אותם והכניס לתוכם גן ADA בריא. לאחר מכן הזריק חזרה את התאים אל גופה של אשנטי והפלא ופלא מערכת החיסון שלה התאוששה והיא יכלה לפרוץ את הבועה. זהו הניסוי הראשון של תרפיה גנטית".
ד"ר איתן קריין, מנחה הערב, הודה בתחילת האירוע למועצה הבריטית על היוזמה, וכן למארגני התחרויות המוקדמות. ג'ים באטרי, מנהל המועצה הבריטית בישראל, ציטט בדבריו את אלברט איינשטיין שאמר כי יש לו אמונה בכך שהעקרונות של היקום הם גם יפים וגם פשוטים. "הערב אנו רואים כאן מדע פשוט, יפה, ומבדר. חישבו על הערב כלילה מעניין וכערב בתיאטרון" אמר קריין.
כלת פרס FameLab לשנת 2007, מיכל דקל, סיכמה ואמרה "עברה שנה ואני עדיין מתרגשת. באמת שנה מדהימה שפתחה בפני ובפני כל המתחרים עולם מקצועי חדש שמאפשר לי לעשות את מה שבאמת הכי רציתי – לקחת את המדע ואת הדברים שאני נחשפת אליהם ולהעביר את הדברים הללו הלאה לכל מי שאינו נחשף אליהם ישירות. "
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: סיוון שחור")
עדי יניב (צילום: סיון שחור)
צילום: סיוון שחור
לאתר "הידען"
