מי ישמור על הולכי הרגל?
הנתונים בדבר מעורבות הולכי רגל בתאונות דרכים, והאבדות בנפש כתוצאה מתשתית בטיחותית שאינה הולמת, חייבים להדליק נורה אדומה בקרב מקבלי ההחלטות - כך כותב ל-ynet שמואל אבואב, מנכ"ל אור ירוק
יום העצמאות הוא באופן מסורתי חג משפחתי, בו מרבים לצאת לטיולים ולפיקניקים בחיק הטבע. השנה מתארכת חופשת יום העצמאות וחוברת לסוף השבוע, הצפוי להיות הומה וגדוש מטיילים. אבל בצד השמחה המשפחתית, מתגברת מאוד הסכנה של חשיפה לתאונות דרכים. וכפי שמראים הנתונים, הסכנה גדולה במיוחד להולכי רגל.
הולכי הרגל - מסכנים גם את עצמם (תצלום: ירון ברנר)
רק בשבוע שעבר נהרגו בתאונות דרכים חמישה הולכי רגל. שלושה מהם ילדים. לפי נתוני המשטרה נהרגו מתחילת השנה 57 הולכי רגל, עלייה ניכרת ומאוד מדאיגה לעומת 2007, בה נהרגו בתקופה המקבילה 47 הולכי רגל. וכדי להכניס את הנתון המדאיג הזה לפרופורציה, כל זאת בזמן שמספר ההרוגים הכולל מתחילת השנה ירד באופן ניכר. נתונים אלה משקפים מגמה של עלייה דרמטית ומסוכנת בהיפגעות הולכי רגל על כבישי ישראל.
רק בשבוע שעבר התפרסם מחקר המצביע על-כך שרבע מנפגעי תאונות הדרכים בישראל, הם הולכי רגל. זהו נתון כפול ויותר מהמקובל בעולם. הוסיפו לכך את העובדה כי כ-30% מהרוגי התאונות הם הולכי רגל, ותקבלו נתון מדאיג במיוחד - ישראל נמצאת בצמרת המאוד-מפוקפקת של טבלת שיעור היפגעות הולכי הרגל מבין כלל הנפגעים. בהולנד, רק 11% מנפגעי התאונות הם הולכי רגל, ובצרפת עומד המספר על 12%. כשליש מהנתון הישראלי.
לכך יש כמובן להוסיף את העובדה שהולכי רגל שייכים לקבוצה הפגיעה ביותר מבחינת חומרת פציעות, וכי עיקר ההרוגים והפצועים בתאונות בהן מעורבים הולכי רגל הם ילדים וקשישים. שתי קבוצות גיל אלה מהוות יחד יותר מ-65% מכלל ההרוגים בקרב הולכי הרגל, נתח גדול בהרבה מחלקם היחסי באוכלוסייה.
מדוע נפגעים אצלנו הולכי רגל יותר מאשר במקומות אחרים? אחת התשובות טמונה, אולי, בהתנהגות הנהג הישראלי. מחקר השוואתי של נהגים בישראל ובאירופה, מעלה כי אצלנו מודים פי ארבעה מהנהגים כי אינם נותנים זכות קדימה במעברי חצייה. נתון זה מעניק לנו את הכבוד המפוקפק של המקום הראשון באירופה בתחום זה.
אבל זו אינה הסיבה היחידה. קחו למשל את מצב התשתיות הבטיחותיות בישראל. אין כמעט בסיס להשוואה בין התשתית הבטיחותית שלנו, לזו המקובלת בארצות מפותחות בעולם. מדובר בתשתיות שנועדו להגן על הולכי רגל, והיעדרן חושף אותם יום יום לסכנות מיותרות.
האחריות מוטלת כמובן על המדינה. ממשלת ישראל והרשויות המקומיות חייבות לפעול כדי להגן על הולכי הרגל, במיוחד על קבוצות יותר חלשות, כמו ילדים וקשישים. יש לפעול באופן מיידי למיתון התנועה ברחובות ערים, לטפל בהקמת תשתיות בטיחותית הולמת כמו סימון מעברי חצייה, הצבת מעקות וגדרות בכבישים ראשיים, וריסון מהירות נהיגה באזורים סואנים. בד בבד יש ליזום מהלך הסברתי מקיף, כדי להעלות את המודעות לסכנות ההיפגעות כהולכי רגל.
בבעיה לאומית כזו, יש לטפל ברמה הלאומית. וללא כל דיחוי.
הכותב הוא מנכ"ל עמותת אור ירוק