הרב אליהו, עזוב את הכיפה
"מתי נתעורר ונבין שצריך ראש ממשלה עם כיפה", זועק הרב שמואל אליהו. אך מה מייצגת הכיפה עבורו, זולת יישור קו עם עמדותיו הפוליטיות? הכיפה, בכל גודל וצבע שתהיה, אינה ערובה לדבר. עלינו לבחור ראש ממשלה עם אמונה. לא אמונה באידיאולוגיה של הרב אליהו, אלא אמונה כי בעזרת שיתוף פעולה בין דתיים לחילונים ניתן להגשים את החזון הציוני
כיצד הפכה הכיפה, שאמורה לכסות את הראש, לכיסוי ללא כיסוי? צמרת המאפיה הישראלית מבצעת עסקאות אפלות בשוק השחור כשכיפה לראשה, מיטב פרשיות השחיתות בפוליטיקה הישראלית מתגלגלות לפתחם של פושעים חובשי כיפה וכעת שואף הרב שמואל אליהו לנצל את הכיפה כעלה תאנה לדעותיו הפוליטיות.
"מתי נתעורר ונבין שצריך ראש ממשלה עם כיפה", זועק הרב אליהו. אך מה מייצגת כיפה זו עבורו? נאמנות לשלטון החוק? מידות טובות? דאגה לגר, ליתום ולאלמנה? לא ולא! דברי הרב אליהו מקנים לכיפה משמעות חדה וברורה: דעות פוליטיות ימניות מובהקות בכל הקשור לשטחה הריבוני של מדינת ישראל. כל השאר, במקרה הטוב, הוא בונוס.
הנחת המוצא של הרב אליהו נכונה וחשובה: עלינו לבחור ראש ממשלה ישר ומוסרי, המציב את ערכי היהדות בראש סולם העדפותיו. זה ודאי לא יכול להיות אחד המעורב בפרשיות שחיתות, אך גם לא מי שקורא תדיר לסירוב פקודה המוני, תוך הפקרת שלטון-החוק, המדינה והעם. הימצאות כיפה על ראשו, או היעדרה, הן חסרות משמעות בהקשר זה.
דבר הרב אליהו
"צריך ראש ממשלה עם כיפה"
אפרת וייס
בעלון שהופץ בבתי הכנסת קרא רבה של צפת: "מסתבר שאולמרט יותר מושחת משחשבנו. מתי נתעורר ונבין שצריך ראש ממשלה עם אמונה ערכית ואמיתית?"
כאדם דתי, ודאי הייתי שמח לראות כיפה על ראשם של מנהיגיי. עם זאת, אינני משלה את עצמי שהכיפה או השייכות הסוציולוגית מייצגות את עומקו ומורכבותו של האדם. פגשתי חילונים ודתיים טובים, בעלי עולם ערכים עמוק ומשמעותי, אך פגשתי גם חילונים ודתיים מרושעים, שטופי שנאה, גזענות והסתה. הדת או הכיפה, בכל גודל וצבע שתהיה, אינן ערובה לדבר.
"לא" להשתלטות
הקץ להפחדות. הציבור הדתי אינו מעוניין, כפי שמתאר זאת הרב אליהו, להשתלט על מוסדות המדינה ולהפוך אותה בכוח ל'יהודית יותר', כהגדרתו. הציונות הדתית והחילונית החלו תהליך שותפות מרתק, שהוביל לקום המדינה, ועדיין לא סיים את תפקידו. עוד לא תם המסע אותו התחלנו יחד להקמת בית לעם היהודי, על כל גווניו, בארץ ישראל. עוד לא השלמנו את החזון המשותף ליצירת מדינה יהודית ודמוקרטית, שתהווה אור לגויים מתוך התהו ובהו המזרח-תיכוני.נכון, עלינו להכתיר ראש ממשלה עם אמונה - אמונה כי ניתן להשלים את המשימה ולצעוד יחד, דתיים וחילונים, בקיבוץ גלויות של יהודים מכל הגוונים והסוגים. ראש ממשלה זה יכול להיות דתי או חילוני, כל עוד הוא מכבד את כל חלקי העם ושומר על הצביון היהודי והדמוקרטי של המדינה, על כל המשתמע מכך. עודנו שואפים, ברוח מגילת העצמאות, לבנות מדינה המושתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, לאור חזונם של נביאי ישראל. זהו חלום משותף ואותו נגשים יחד.
השימוש הציני שעושה הרב אליהו בכיפה לקידום דעות פוליטיות אינו שונה באופיו מהשימוש שעושים בו המאפיונרים או הפוליטיקאים. ייתכן, כפי שמציין הרב אליהו, ש-80% מהציבור מגדיר את עצמו דתי או מסורתי, אך הוא ודאי אינו עושה זאת מתוך הזדהות עם דעותיו הפוליטיות של הזרם החרדי-לאומי. אני מאמין שאנשים אלו מגדירים את עצמם דתיים או מסורתיים מתוך אמונה בעולם ערכים הבנוי על צדק, מוסר וכבוד הבריות, כדרכה של תורתנו הקדושה. משנה פוליטית סדורה, המציבה את ערך האדמה מעל לכל, אינה בהכרח כלולה באמונה זו.
לא נשקוט בזמן שאישים כאלה או אחרים מנסים 'ללכלך' את הכיפה שלראשנו. לא ניתן לסמל של תורה וערכים להפוך לסיסמה פוליטית דמגוגית. נמשיך להאמין כי ניתן לבנות חברה ישראלית ערכית, הכוללת גם דתיים וגם חילונים, המנהלת מחלוקת לשם שמים על צביונה היהודי והדמוקרטי. אנו בהחלט צריכים לבחור ראש ממשלה עם אמונה. לא אמונה באידיאולוגיה הפוליטית של הרב שמואל אליהו, אלא אמונה כי בעזרת שיתוף פעולה בין דתיים לחילונים ניתן להמשיך ולהגשים את החזון הציוני.
אלעד קפלן הוא רכז תנועת 'ציונות דתית ריאלית'
לפנייה לכתב/ת 
אילוסטרציה
צילום: איי פי
מומלצים
