החלטה: ניצולים שהיו תחת עוצר יקבלו פיצויים

מוטב מאוחר. יהודים שחיו בזמן השואה תחת תנאי עוצר בבולגריה וברומניה יוכלו לקבל החל מעתה תגמולים על פי חוק נכי רדיפות הנאצים מ-1957 - כך קבעה ועדת הערר הרשמית של מדינת ישראל. הוועדה גם המליצה להכיר כנפגע בכל יהודי שחי תחת איימת הנאצים.

אנשים שלא שהו במחנות וחיו תחת עוצר לא הוכרו עד עכשיו על ידי החוק ולכן לא זכו לפיצויים כספיים. הוועדה שקיבלה את בקשתם של 100 עותרים, קבעה כי מעתה יוכלו יוצאי רומניה ובולגריה לקבל פיצויים על פי בדיקה פרטנית.

 הם יקבלו את הכסף בעתיד, אך לא יוכלו לבקש החזרים רטרואקטיביים על השנים בהם לא זכו לפיצויים. הכסף יינתן מקופת המדינה.

הוועדה - בראשות שופט בית משפט השלום בתל-אביב, מוקי לנדמן, ובה חברים עו"ד דני יערי ועו"ד יהודית ארבל - הגיעה למסקנה לפיה יש צורך להרחיב את מעגל הזכאים לפיצויים. "נודה ולא נכחד, ניסיוננו רב השנים בשיבתנו כוועדת ערר על פי החוק הביאנו למסקנה כי ראוי היה להכיר כנרדף על פי חוק בכל יהודי ששהה באירופה או בצפון אפריקה בתקופת המלחמה וחווה את אימת השואה", כתבו חברי הוועדה.

הם מוסיפים כי מסקנה זו נובעת מכך שקיימות "הבחנות הדקות מן הדק" בין ניצולי השואה הגורמת לכך שחלקם מוכרים כנרדפים ואחרים לא.

 "הבעייתיות המובנית באפשרות לקבוע ממצאים עובדתיים לגבי אירועים שארעו לפני שישה עשורים בכלל ובמציאות חיים הרחוקה מכל שהדעת תופסת בפרט", כתבו חברי הוועדה.

"העדויות הרבות מלמדות על קשיי היום-יום הכבדים מנשוא שהיו מנת חלקם של העוררים רק בשל יהדותם. אירועים אלו הותירו צלקות, אותן הם נושאים בנפשם עד היום". הוועדה קבעה עוד כי הגבלת התנועה היא בגדר שלילת החירות אם היא נעשית לאורך זמן. השופטים הסבירו כי עוצר יכול להוות חיים הדומים לתנאים במעצר ומי שהפר אותו הסתכן בגופו וסיכן את חייו.