הרב שרמן: "הצעת ברק תגרום להתבוללות"
דיין בית הדין הרבני הגדול תקף את הצעתו של נשיא העליון לשעבר להקמת מערכת נישואים אזרחיים והזהיר: "המהלך יהפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה". ולמה ביטל את גיורי הרב דרוקמן? "היו זיופים. זה נושא פלילי"
"הדברים של ברק הם קריאה להפיכת ישראל למדינת כל אזרחיה" – כך מזהיר הערב (ג') דיין בית הדין הרבני הגדול הרב אברהם שרמן, בעקבות דבריו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אהרון ברק, שקרא אמש להוציא את הנישואין מידי הרבנות. בכנס של המכון הישראלי לדמוקרטיה לציון 60 שנה לבית המשפט העליון אמר שרמן כי אם תוסדר האפשרות לנישואים אזרחיים בישראל ידונו בתי המשפט מנקודת מבט אינדווידואלית שאינה מכירה בכך ש"בניין המשפחה הוא בניין העם".
בכנס "יש שופטים בירושלים" שנערך ב"בית אבי חי", בבירה טען עוד הדיין שרמן כי הדבר ירחיב את תופעת ההתבוללות ואיבוד הזהות הלאומית של יהודי העולם, ש"נושאים אלינו עיניים ורואים במערכת המשפט הישראלית מודל לחיקוי". לדבריו, במקרה כזה "חטאנו להגדרה של מדינת ישראל כמדינה יהודית".
במהלך הערב התמודד הרב שרמן עם ביקורת קשה שהוטחה בבתי הדין הרבניים שמזלזל בנשים, מנותק מהציבור ובהתנהלותו בסוגיית מסורבות הגט והעגונות "מרבה ממזרים בישראל". עו"ד סוזי וייס מ"מרכז צדק לנשים" קראה להפריט את בתי הדין בטענה כי במקום להיות מופקד על העם כולו הוא פועל על פי ההשקפה החרדית, ופרופ' מרדכי קרמניצר, שניהל את הדיון, סיכם: "אם הדיינים, שמבקשים לשמר את המסורת, ימשיכו לנהוג כפי שהם נוהגים – אי אפשר יהיה לקיים את השאיפה הזו. המערכת יוצרת לחץ כבד על הציבור וגורמת לו לזעוק".
למה ביטלנו את גיורי הרב דרוקמן
שרמן, שעמד בראש הרכב בית הדין הרבני הגדול שביטל את גיוריו של הרב דרוקמן, התייחס גם לפרשה זו, וגילה כי ראש מערך הגיור חתם על כ-200 תעודות המרה, אף שלא נכח בתהליך הגיור. לטענתו, גם עדויות היועץ המשפטי לממשלה והרבנים הראשיים אליהו, עמאר ולאו מצביעות על זיופים לכאורה בגיורי הרב דרוקמן."אני רואה בחתימה הזו רואה פגיעה חמורה", אמר הרב שרמן, "הוא פגע גם במתגיירים ויותר פגע בכלל. קביעת סטטוס זה דבר שנוגע לכל המדינה... הדבר נוגע לכל קהילות ישראל שרוצים לשמור על הזהות הקולקטיבית של העם היהודי ושנוכרים לא יתבוללו". עם זאת הדגיש חבר בית הדין הגדול כי לא ביטל את הגיורים או פסל את בית הדין אלא הטיל ספקות וקבע כי "הדברים ראויים לבדיקה במישור הפלילי".
חוק - יכול להשתנות?
במושב השני, שעסק בנושא "לאום דת ומדינה" אמר רב היישוב אלון מורה, הרב אליקים לבנון, כי גבולות החוק והמוסר חייבים להיות קבועים ולא ניתנים לשינוי על ידי בני אדם, ולכן יש צורך במערכת משפט בעלת זיקה דתית. כדוגמא הזכיר הרב ביטול החוק האוסר מגעים עם אש"ף, בגלל "שינוי המציאות", וכן את תופעת ההומוסקסואלים, שבעבר נתפסה כלא לגיטימית והיום, לדבריו, מדובר ב"סוטים שמנסים למשוך אליהם את הציבור כולו".
הרב לבנון האשים את בית המשפט העליון שמתערב בנושאים רבים שאינם בסמכותו ובכך "נוהג באלימות", ומנגד אינו מחנך לערכים. על הטענות לפיהן קריאתו לסירוב פקודה בתקופת ההתנתקות אינה דמוקרטית, השיב: "סרבנות אינה אידיאולוגיה. היא ברירת מחדל. מי שרואה כיצד עובר חוק שכולו רוע, מבין מה יהיו תוצאותיו ועומד מנגד – זה פושע". הרב התייחס גם לנתוני ההשתמטות וטען כי מיעוט קטן מהציבור הדתי והחרדי אינו מתגייס, לעומת אחוזים ניכרים מהנוער החילוני. "צעירים שגורשו מביתם הם היום קצינים ביחידות הכי קרביות ולפעמים נלחמים על הזכות לשרת, ולציבור החרדי יש הרבה מאוד מסלולים מיוחדים בצבא".
פרופ' ידידיה שטרן מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אמר כי הוא צופה שהמחלוקת בנושאי דת ומדינה רק תחריף בשנים הקרובות והקרע בין חלקי העם השונים יעמיק, כשהציבור יגלה שכל חייל עשירי בצה"ל הוא לא יהודי ולא יכול להתחתן ככזה. הוא קרא למנהיגים לקחת אחריות, והוסיף: "אם הרב שרמן וחבריו לא יעשו זאת צריך להציע להם אלטרנטיבה".
על תופעת הסרבנות הדתית אמר שטרן: "חינוך לכפל סמכויות בקבלת הכרעות מדיניות וצבאיות ובשימוש בנשק הוא הליכה לקראת בית שני וחורבנו". פרופ' שטרן קרא לחזור לעיסוק הפוליטי בסוגיות דת ומדינה, כך שבית המשפט העליון ישוב לתפקידו המקורי – "פותר סכסוכים ולא קובע זהויות".
