המבקר: איך כספי השיקום לצפון הגיעו לדרום?
הכספים שיועדו ליישובי הצפון הגיעו בחלקם לעוטף עזה; חלק גדול מהתקציבים ליישובים שנפגעו במלחמה הושג בכלל מתרומות. עוד בדו"ח המבקר: כמה זמן לוקח לפליט לקבל מקלט מדיני בישראל - ולמה נאלצנו לממן מלון לשגרירים שלא מצאו לשכה?
מאיפה מגיע הכסף ולאן הוא הולך? בתום מלחמת לבנון השנייה אישרה הממשלה להעביר ארבעה מיליארד שקלים לחיזוק חיפה והצפון. בפועל, חלק מהכספים הועבר גם ליישובי עוטף עזה, ובמקום להתבסס על תקציב המדינה - המקור של 1.2 מיליארד שקלים מהסכום היה בתרומות.
עוד בדו"ח השנתי:
- הטיפול בעולי אתיופיה: כישלון בכל הרמות
- בחינוך: בלתי-מספיק לטיפול באלימות
- מנגנון האכיפה הכושל של המשרד להגנת הסביבה
- "צמצום ההשמנה ומניעתה - יעד לאומי"
- "עינוי דין בבתי הדין הרבניים"
הממצאים הללו עולים מדו"ח מבקר המדינה 58ב', המתפרסם אחר הצהריים (יום ג'). מבדיקת המבקר, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, עולה כי הממשלה הקצתה לחיזוק חיפה והצפון רק 2.8 מיליארד שקלים, מהם 1.2 מיליארד מתקציבים קיימים ו-1.6 מיליארד בתוספת תקציב. שאר הכסף לחיזוק הצפון הגיע מתרומות. עוד גילה המבקר כי לא נמצא כמה מהסכום יועד לחיפה והצפון - וכמה ליישובי עוטף עזה.
מדוע התבססו על תרומות? מקלט בצפון במהלך המלחמה (צילום: רויטרס)
לינדנשטראוס מותח ביקורת על כך שהממשלה מסתמכת על קבלת תרומות, בנושאים שזכו לעדיפות עליונה - מה גם שלאף גורם ממשלתי לא היה מידע על היקף התרומות, ולאן הועברו הכספים. בעניין זה מצא המבקר כי הקבינט לחיזוק חיפה והצפון התכנס לאחרונה רק בפברואר 2007. "התוכנית לחיזוק הצפון עוררה ציפיות רבות", מזכיר הדו"ח, "בעיקר בקרב תושבי חיפה והצפון.
התוכנית הלכה ודעכה, והשפעתה כמעט שאינה ניכרת בצפון. ניתן היה לצפות כי אחרי מלחמה כל-כך קשה שעברו תושבי הצפון, תירתם הממשלה, על משרדיה הנוגעים בדבר, כדי לפעול בנחישות לשיקומם".
ממשרד רה"מ נמסר בתגובה כי התוכנית לשיקום הצפון הורכבה "בשיתוף פעולה מלא של כלל משרדי הממשלה ובתיאום ביניהם, והיא התבססה על התקציבים הקיימים במשרדי הממשלה לאזור הצפון ועל תקציב תוספתי המיועד למינוף הפעולות ולהשגת תוצאות מיטביות בהקשעת הכספים הממשלתיים".
רוצה הכרה כפליט? המתן 3 שנים
בין השנים 2000-2007 הגישו 8,377 אפריקנים, שרובם הסתננו לישראל דרך מצרים, בקשה להכיר בהם כפליטים ולהעניק להם מקלט מדיני. בפועל ניתן רק ל-109 אפריקנים מקלט בישראל, עד שבארצם ישרור שקט.
בדיקת משרד מבקר המדינה העלתה כי משך הזמן לטיפול בבקשות שנדחו ארך בממוצע חצי שנה. לעומת זאת, משך הזמן לבקשות שהתקבלו עמד בממוצע על 33 חודשים. מבקר המדינה כותב כי הטיפול הממושך בעניינם של מבקשי מקלט, שיש סבירות גבוהה שיוכרו כפליטים, פוגע בהם, משום שבתקופת הביניים הם אינם נהנים מזכויות המוענקות למי שהוכרו כפליטים - כמו קבלת שירותי בריאות ושירותים סוציאליים. עם זאת, הטיפול הממושך גם באלו שבקשתם לא מתקבלת מכביד על רשויות האכיפה, שנדרש לאתר אותם.
הדרך לקבלת הכרה כפליט לוקחת יותר משלוש שנים. (צילום: AP)
משרד הפנים, גילתה הביקורת, לא נענה לבקשת נציבות הפליטים לסייע לה בהתמודדות עם עומס הטיפול בבקשות, ולא בחן דרכים אחרות לייעול הטיפול בבקשות ולקיצורו. ומסכם המבקר: "בין שתתאפשר החזרתם של האזרחים הסודנים למצרים בהקדם ובין שלאו, נדרשת היערכות בין-משרדית הולמת לסיפוק צרכיהם במגוון תחומים, לרבות חינוך ובריאות".
לגור במלון בחו"ל על חשבוננו
שש שנים - זה הזמן שלקח למשרד החוץ למצוא מקום לבניית שגרירות ישראל בניגריה. בפרק זמן זה הוציא המשרד כשני מיליון דולר לתכנון המתחם, לתשלומים לבתי המלון, לדיור הזמני של השגרירים והשליחים, לשכירות ולשיפוצים במבנים השכורים. אבל המבקר מצא ליקויים לא רק בנציגות באפריקה: גם איתור מבנה לשגרירות בסרביה ובסלובקיה לקח זמן רב. בקרואטיה השגריר ובני משפחתו גרו במלון, משום שבמשך תקופה ארוכה לא נמצא להם בית מתאים. המבקר מצא עוד כי השגרירויות בבלגרד ובזגרב גייסו תרומות למימון אירועי תרבות ובהם חגיגות יום-העצמאות, מבלי לדווח על-כך למשרד החוץ ומבלי לקבל אישור מראש לשימוש בכספים.
ממשרד החוץ נמסר בתגובה: "איתור והקמת נציגות כרוכים בעבודת שטח, יצירת מארג קשרים והבנת המציאות בטווח זמן קצר ביותר וללא כל תשתית במקום. בשל כך נדרש ביצוע סקר מקיף לאיתור ובדיקת מבנים בהיבטים שונים".
הרדיו הפיראטי - לפעול נגד המפרסמים
תופעת שידורי הרדיו הפיראטי, המשבשים לעתים את תדרי הקשר עם המטוסים בשדות התעופה, נבדקה גם היא על-ידי מבקר המדינה. מתברר שגם תחנות שמשרד התקשורת הפסיק את שידוריהן, חזרו לשדר שוב. "הדבר מלמד על כישלון בטיפול בהן ועל היעדה הרתעה".
התחנות הפירטיות ממשיכות להפריע למטוסים. (צילום: גלעד קוורצ'יק)
לינדנשטראוס גם הביא לדוגמה את גזרי הדין שניתנו למפעילי רדיו פיראטי. מהנתונים עולה כי אף אחד מהם לא נידון למאסר בפועל, וסך הקנסות ל-23 מורשעים בין השנים 2004-2006 עמד על 22,800 שקלים - כלומר פחות מ-1,000 שקלים לאדם. "עד ליולי 2007 לא נראו תוצאות של ממש בטיפול המשטרה ומשרד התקשורת ברדיו הפיראטי”, קבל המבקר. "לדעת משרד מבקר המדינה, על המשטרה ועל משרד התקשורת לפעול נגד יצרני המשדרים ונגד המפרסמים בשידורי רדיו אלו".
ממשרד התחבורה נמסר: "המשרד ממשיך לפעול נגד תופעת הרדיו הבלתי מורשה, יחד עם משרדי ממשלה אחרים. בזכות כלל הפעולות ובעקבות יישום החלטת ממשלה, אשר תגברה את המערך המטפל ברדיו הפיראטי, על פי תוכנית רב שנתית, הדיווחים אודות הפרעות קשר בתעופה התמעטו".
שני כלי-רכב צמודים מהמדינה
יותר מ-70 עמודים מקדיש המבקר לחברת "המשקם", הנמצאת בבעלות חלקית של המדינה. החברה מעסיקה כ-3,000 עובדים, כאשר מרביתם סובלים ממוגבלות כלשהי. ליקויים חמורים נחשפו בתפקודו של המנכ"ל לשעבר, יואב בן-צור. למשל, עלות שכרו הסתכמה ב-691 אלף שקלים לשנה - ולמרות זאת אושר לו לקבל שכר גם בתפקידו השני כיו"ר המועצה הדתית בירושלים למשך חמישה חודשים. בפועל הוא קיבל שכר נוסף למשך 13 חודשים. לאחר מכן אישר לו הדירקטוריון לעבוד גם כיו"ר "מעיין החינוך התורני" - הפעם ללא שכר.
לבן-צור היו שני כלי-רכב צמודים - אחד מ"המשקם" והשני ממעיין החינוך, המתוקצב על-ידי משרד החינוך. המבקר מצא - מניתוח תדלוק כלי-הרכב - כי שניהם היו בשימוש יומיומי. המנכ"ל הסביר כי אחד מכלי-הרכב הצמודים שימש את בני משפחתו. מ"המשקם" קיבל בן-צור גם כרטיס אשראי מיוחד לתדלוק, ששימש אותו כשנסע ברכב חלופי. משרד המבקר בדק את חיובי הדלק של כלי-הרכב הצמודים בחברה, והתברר כי בחיובים של בן-צור הופיעו מספר כלי-רכב אחרים, שלא נמצאה ראיה שהיו בשימוש המשקם. "מתעורר חשד כי המנכ"ל השתמש בכרטיס האשראי של המשקם באופן בלתי ראוי. בהסברי המנכ"ל לא היה בהם כדי להפריך את הממצאים", כתב לינדנשטראוס. ליקויים נמצאו גם בתפקודם של סמנכ"ל בחברה, שכיהן במקביל כממלא-מקום ראש עיריית קריית-ים (ללא שכר), ושל בכיר נוסף, המכהן כסגן ראש עיריית קריית ביאליק.
באשר לטענות בעניינו של יואב בן-צור, מסרה חברת המשקם: "דירקטוריון החברה אישר ליואב בן צור, מנכ"ל החברה הקודם, הסכם עבודה אישי, שהתבסס על אותם התנאים שאושרו למנכ"ל שקדם לו, על ידי הדירקטוריון שכהן באותה עת".
לפנייה לכתב/ת 
