"על 300 שקל אתה מבזבז זמנו של ביהמ"ש?!"
כך מאפשרים שופטים לחברות הביטוח לפעול בניגוד לחוק, וכנגד טובת המבוטחים שלהן. שני מקרים שמסבירים למה שיטת "מצליח" של חברות הביטוח חיה ובועטת
המפקח על הביטוח נלחם מזה זמן רב נגד חברות ביטוח שמנצלות את כוחן מול מבוטחים או נפגעי צד ג' שרכבם נפגע בתאונה, ומנסות לחייב אותם להתפשר ולקבל פיצוי פחות מזה שמגיע להם.
כך למשל אם הן דוחות תביעות, על חברות הביטוח לנמק מדוע, ואם מתגלות מחלוקות, עליהן לשלם ללא דיחוי את הסכום שאין לגביו ויכוח, ללא ההתניה שעם קבלת הסכום אין לו עוד כל תביעה נגדן. משרד התחבורה, מצדו, דורש מהחברות ליידע את הלקוח תמיד בסוג החלפים שבו השתמשו לתיקון רכבו.
אלא שחברות הביטוח לא תמיד מצייתות להוראות ומנסות פעמים רבות את שיטת "מצליח." ברוב המקרים, כאשר הדיון מגיע לבתי המשפט, פוסקים אלה לטובת האזרח הקטן. אבל יש גם מקרים, בודדים אמנם, שבהם הפסיקה הפוכה ומעודדת חברות ביטוח להמשיך בשיטה, שהרי אין להם מה להפסיד. הנה שניים מהם.
האם 300 שקל זה כסף קטן עבור השופטת הנכבדת? (צילום: טל כהן)
רכבו של ג' נפגע על ידי רכבה של שכנה, כאשר חנה ליד ביתו. השכנה הודתה באשמה ואף הודיעה על כך לסוכנות הביטוח שלה, אגרוביט, המייצגת בארץ את חברת הביטוח הרוסית אינגוסטרך (אשר לטענת המפקח על הביטוח, אגב, פעילותה בארץ אינה חוקית.( הרכב תוקן בפיקוח השמאי ויקטור עידן, אך כאשר הגיש ג' את הקבלות ואת דו"ח השמאי לסוכנות הביטוח, היא הציעה לתובע לקבל סכום נמוך יותר ממה שקבע השמאי שלו, ושיגרה אליו טופס שבו נדרש לחתום שאין לו תביעות נוספות נגד החברה. החברה גם סירבה להעביר לו בינתיים את הסכום שאין מחלוקת לגביו.
ג' תבע את החברה בבית המשפט לתביעות קטנות בראשון-לציון וזימן את השמאי שלו כעד לבית המשפט.
גדולה הייתה הפתעתו כאשר השופטת עירית ויינברג-נוטביץ, שדנה בתביעה, פתחה את הדיון בנזיפה על כך שהוא "מבזבז את זמנו של בית המשפט דווקא על 300 שקל". התובע ההמום ניסה בכל זאת לטעון: "חברת הביטוח חייבה אותי לחתום על מסמך לא חוקי, בניגוד להוראות המפקח, שלפיו אין לי כל תביעות נוספות נגדה כתנאי לקבלת פיצוי מופחת מזה שנקבע בדו"ח השמאי. מה היה עליי לעשות?".
"לחתום!", השיבה השופטת ויינברג-נוטביץ ללא היסוס. "בשביל סכום כזה אין מבזבזים את זמנו של בית המשפט".
ג' ביקש רשות לחקור בדיון את השמאי שלו. השופטת סירבה ואמרה: "אני מציעה לך לקבל סכום של 9,500 שקל. לא תקבל יותר". התובע ההמום, שדרש 10,100 שקל, סירב תחילה, אבל הבין לאן נושבת הרוח, ובלית ברירה הסכים. לדברי הנוכחים בדיון, אי אפשר היה שלא לראות את חיוכה של נציגת חברת הביטוח, שכן הסכום שנפסק גם לא כלל ריבית והצמדה מיום שנוצרה עילת התביעה - מעל שנה.
אה, לא ידעת ששמנו גם קודם חלפים לא מקוריים?... (צילום: ויז'ואל/פוטוס)
אז אם ככה, מדוע שחברת הביטוח תשלם את הסכום המגיע ועוד בזמן, כאשר בית המשפט נותן כתף תומכת למי שמצפצף על ההוראות של המפקח על הביטוח? לשופטת ויינברג-נוטוביץ הפתרונים.
מקרה דומה אירע לצ,' שמכוניתו נפגעה בתאונה. כשהושלם התיקון, העביר את הקבלות לחברת הביטוח הראל. אלא שהחברה סירבה לשלם לו את מלוא הנזק בטענה שהמוסך השתמש בחלקי חילוף מקוריים לצורך התיקון. צ' טען שאכן כך צריך היה להיעשות כדי להחזיר את מצב הרכב לקדמותו. אבל אז הפתיעה אותו החברה: "בעבר, כאשר תיקנת את הרכב שלך אחרי תאונה במוסך הסדר שלנו, הותקנו בו חלקים לא מקוריים. אז עכשיו אין שום סיבה להתקין בו חלקים מקוריים. בהתקנת החלקים הלא מקוריים עמדנו בדרישות החוק והחזרנו את מצב הרכב לקדמותו".
צ,' בטוח בצדקתו, פנה לבית משפט השלום בירושלים. הוא טען בפני השופטת מרים ליפשיץ-פריבס שחברת הביטוח חטאה כבר בעבר כאשר בלי ידיעתו התקינה ברכבו חלקים לא מקוריים, ועכשיו מוסיפה חטא על פשע בכך שהיא מנמקת את סירובה באותו חטא קדמון.
השופטת לא התרגשה מהטיעון וקבעה שהמצב העובדתי הוא שכיום מותקנים ברכב חלקים לא מקוריים ולכן חברת הביטוח צודקת בטיעונה שהחזרת מצב הרכב לקדמותו באמצעות חלקים לא מקוריים עונה לדרישות החוק. היא אף נזפה בצ' שהוא מנסה לטעון נגד חברת הביטוח כדי לקבל פיצוי מוגדל.
אולי כדי להקל את הגלולה המרה הסכימה השופטת לפטור אותו מהוצאות משפט מתוך התחשבות "בנסיבות שבהן התברר למבוטח רק אגב התאונה והתביעה שברכבו הותקנו חלפים לא מקוריים".
אז עם פסיקות כאלה, למה באמת שחברות הביטוח לא ימשיכו בשיטת "מצליח". לכל היותר יחייבו אותן לשלם את מה שנדרשו ממילא. ואם לא, הרווח כולו שלהן.
