דו"ח המבקר: "עינוי דין בבתי הדין הרבניים"
דיינים הולכים לפני תום יום העבודה, משמשים כבוררים בניגוד לפסיקת בג"ץ ושולחים יד בעיסוקים נוספים ללא אישור; בתי הדין לא עושים שימוש בתקציב המיועד לפתרון בעיית מסורבות הגט והעגונות; סידורי הגט מעוכבים שלא לצורך זמן רב אחרי מתן פסקי הדין; נשים מופלות לרעה בתעסוקה והפרוטוקולים נכתבים בכתב יד לא קריא. המבקר מצא ליקויים בכ-80% מהתיקים בבתי הדין הרבניים
הבדיקה העלתה ליקויים בטיפול ב-83% מהתיקים שנדגמו בבית הדין בתל אביב וב-71% מהתיקים בבית הדין בפתח תקווה, ובמחצית התיקים שנחקרו נמצאו שני ליקויים או יותר – כך מסכם מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, את תוצאות בדיקת בתי הדין הרבניים בדו"ח 58 ב' שפרסם היום. בין הליקויים שמונה המבקר: פתרונות למצוקת מסורבות הגט והעגונות לא מיושמים, סידורי הגט מעוכבים, הפרוטוקולים אינם מסודרים ורישומי התיקים במערכת הממוחשבת שגויים.
בנוסף נחשפת בדו"ח התנהלות לא תקינה של הדיינים: הם משמשים כבוררים אף שבג"ץ אסר זאת, גרים שלא במקום הכהונה בניגוד לעמדת המבקר ושר המשפטים, מסיימים את יום העבודה מוקדם מהרגיל ושולחים יד בעיסוקים נוספים ללא אישור. גם מדיניות העסקת הנשים בבתי הדין זוכה לביקורת, והשוואה למצב בבתי המשפט בתחום זה מצביעה על אפלייתן לרעה.
בחלקו הראשון של הדו"ח טוען המבקר לעיכובים בטיפול מזכירויות בתי הדין בהליך סידור הגט, כך ש"משך הזמן העובר בבתי הדין הרבניים ממועד פתיחת התיק ועד לקבלת גט עלול להתארך תוך עינוי דין". על פי הממצאים, המזכירות לא עוקבת אחר ביצוע פסקי הדין שקבעו כי על בני זוג להתגרש, אלא אם אחד הצדדים פונה אליה בעניין. "הטיפול בהם נדחה עד שהוגשה בקשה לבית הדין על ידי הצד שנפגע… ואם לאו נשאר התיק כאבן שאין לה הופכין", נכתב בדו"ח.
כתוצאה מכך חולפים חודשים ולעיתים אף שנים (במקרה אחד שמונה שנים) ממועד פסק הדין ועד סידור הגט, אף שבסמכות בית הדין לנקוט סנקציות ולהטיל עונשים על צד שמסרב לקיים את פסק הדין כבר בחלוף 30 יום. לטענת המבקר, סחבת זו יוצרת עומס על המערכת ובכך פוגעת במתדיינים, בבית הדין עצמו ובציבור הזקוק לשירותיו. "משרד מבקר המדינה מעיר כי לאחר מתן פסק הדין על ידי בתי הדין על המזכירות לקבוע סידור גט סמוך כמה שניתן למועד פסק הדין. בשום מקרה אין לדחות את קביעת המועד ללא תאריך", קובע לינדנשטראוס.
בתי הדין הרבניים זוכים לביקורת גם על טיפולם במצוקת מסורבות הגט והעגונות. המבקר טוען כי תקציב בתי הדין כולל סעיף למימון פעולות להתרתן, בהן איתור בעלים שנמלטו, תשלום הוצאות לבתי דין בחו"ל שסידרו את הגט לבקשת הדיינים בארץ ומתן תמריץ כספי לגברים ונשים המסרבים להתגרש. הדו"ח חושף כי למרות העברת מאות אלפי שקלים בשנה למטרה זו לא קבעו בתי הדין קריטריונים ברורים לחלוקתם, וקובע כי הדבר "אינו עולה בקנה אחד עם מינהל תקין".
עוד נטען בדו"ח כי החל מחודש מאי 2006 נפתחו בבתי הדין הרבניים 257 תיקי בוררות, אף שחודש קודם לכן אסר בג"ץ על הדיינים לשמש כבוררים בעניינים שאינם בסמכותם, גם במקרה שהצדדים הסכימו לכך. המבקר סבור כי עיסוק זה "גוזל זמן ומשאבים שעל בית הדין להקדיש לענייני המעמד האישי".
איחורים, ויציאה מוקדמת הביתה
בחלק שעוסק בדיינים עצמם נכתב כי שמונה מהם אינם גרים במקום כהונתם, אף שהם חתומים על התחייבות לעבור להתגורר סמוך לבית הדין עם כניסתם לתפקיד. לינדנשטראוס, שכבר העיר על כך בדו"ח הקודם, טוען כי מגורים באזור המרוחק ממקום העבודה גורמים לאיחורים, יציאה מוקדמת ושחיקה בעבודת הדיין, ומציין כי נשיא בית הדין הרבני הגדול הרב שלמה עמאר כבר שלח מכתבים אישיים בעניין לשמונת הדיינים. המבקר ממליץ על הדחתם וקורא לוועדה למינוי דיינים להתכנס לדיון בנושא. "לדעת משרד מבקר המדינה מן הראוי ששר משפטים והנהלת בתי הדין יפיקו את מלוא הלקחים והמסקנות המתבקשות בנושא זה", נכתב בדו"ח, "מן הראוי גם ששר המשפטים וועדת המינויים יתנו דעתם לעניין מגורי הדיינים גם לגבי הדיינים המכהנים וגם בעת מינוי דיינים חדשים בעתיד".בבדיקה שערך המבקר בבית הדין בתל אביב נמצא עוד שרוב הדיינים עוזבים את המקום באופן קבוע לפני סיום יום העבודה. גם במקרה זה שלח הרב עמאר, יחד עם מנכ"ל בתי הדין, מכתבי אזהרה, ואיים בפניה לנציבות שירות המדינה. גורם נוסף לסחבת ולעומס הגדול על בתי הדין הרבניים הוא קביעת דיונים בהרכב חסר (פחות משלושה דיינים), בניגוד לקבוע בחוק ועל אף בקשות הצדדים לדון בפני הרכב רגיל. לטענת המבקר הדבר גורם בסופו של דבר לדחיות מועדי הדיונים בחודשים ארוכים.
לינדנשטראוס מתייחס בדו"ח גם לעיסוקים הנוספים של הדיינים ומזכיר כי שר המשפטים לשעבר יוסף (טומי) לפיד קבע כי בכל שנה עליהם לקבל על כך אישור חדש משר המשפטים ומנשיא בית הדין הגדול. למרות זאת, לא דרשה הנהלת בתי הדין הרבניים מהדיינים לחדש את אישורם ולא הציגה למשרד המבקר אסמכתאות בדבר אישורים שניתנו להם בעבר.
בית הדין בפתח תקווה: אין כניסה לנשים
חלק נוסף בדו"ח עוסק באפליית נשים בתעסוקה בתי הדין. הדבר נחשף כאשר נציבות שירות המדינה ביקשה לשבץ מזכירה שעבדה בתל אביב בתפקיד דומה בפתח תקווה. במקום העבודה החדש סירבו לקבל אותה והסבירו: "הואיל ומקדמא דנא נהוג בעירנו שכל הפקידים בבית הדין הם גברים – אין לפרוץ בשום אופן גידרם של ראשונים ואין להעסיק אישה בכותלי בית הדין בשום צורה". המבקר טוען כי בעקבות כך התפקיד לא אויש זמן רב, נפגעה עבודת המזכיר הראשי שנאלץ למלא גם אותו והציבור לא קיבל את השירות המגיע לו. בנוסף נטען בדו"ח ל"הפרה בוטה של החקיקה ושל הוראות הרשויות המוסמכות השונות".המבקר מגלה כי רק 30% מעובדי בתי הדין הם נשים - רובן הגדול מזכירות וקלדניות, לעומת 70% נשים במערכת בתי המשפט, הממלאות תפקידים מגוונים בהם מנהלות, עוזרות משפטיות, מתמחות, מאבטחות ועובדות מנהל. "משרד מבקר המדינה מעיר כי הייצוג לנשים בבתי הדין, אף אם נביא בחשבון אילוצים הלכתיים, אינו מניח את הדעת", נכתב בדו"ח, "אין לקבל אפליית נשים בעבודה בגוף ממלכתי. מן הראוי שהנהלת בתי הדין תפעל לאלתר להגברת השוויון בין המינים בשיבוץ עובדים בבתי הדין הרבניים בכללותם".
לינדנשטראוס טוען עוד כי השירות שניתן לציבור בבתי הדין לקוי. כך, למשל, לא יושמה החלטת הממשלה משנת 1998 להקים יחידות סיוע של עובדים סוציאליים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים שיספקו שרותי אבחון, ייעוץ וטיפול בענייני משפחה. בנוסף, תורנויות הדיינים בתקופת הפגרה לא מתקיימות כראוי. בבתי הדין בתל אביב וירושלים היו ימים בלי דיין תורן, בבית הדין הגדול ובצפת נקבעו תורנויות רק בימים בודדים, ובנתניה כלל לא.
פרוטוקולים בכתב חרטומים
בעניין לניהול הפרוטוקולים בתל אביב נמצא כי רבע מהם כתובים בכתב יד בלתי קריא, כולל מחיקות ושיבושים. "בעלי דין או באי כוחם מתקשים לעיין בהם ולהבינם, לא ניתן לוודא אם הם משקפים נאמנה ובאופן מלא את מה שנטען במהלך הדיון והדבר עלול גם לגרום לבעיה בערכאות הערעור". גם לאחר מתן פסקי הדין מתבצע רישום שגוי במחשבי המערכת, כשמחצית מהתיקים בבתי הדין שנבדקו לא נסגרו או שהייתה טעות במועד סגירתם. "שיעור משמעותי זה של רישומים שגויים יש בו כדי להציג תמונה מעוותת למנהלים ולמקבלי ההחלטות", נכתב בדו"ח.המבקר הדגיש את חשיבות העברת המידע למערכת המחשבים ומזכיר כי בשריפה שפרצה בבית הדין בתל אביב בשנה שעברה נשרפו כליל כ-100 אלף תיקים. בנוסף הוא טוען כי לא מונה אחראי על אבטחת מידע כנדרש בחוק. כיום ממלא את התפקיד ראש אגף הביטחון בבתי הדין, אך לא נעשתה הערכת סיכונים ולא נבחנה דרך למזער או למנוע אותם.
ליקויים נוספים נמצאו בטיפול בפניות ותלונות הציבור, ובנקיטת צעדים נגד עבירות חוקיות ומשמעתיות שביצעו העובדים.
תגובת בתי הדין
מהנהלת בתי הדין הרבניים נמסר בתגובה כי "בקרוב יתקיים דיון ליישום הערות המבקר בדבר המעקב והטיפול בתיקים, ומזכירות בתי הדין תפעל לזירוז הליכים ולסגירת התיקים עד שנה מיום שנפתחו".
על שעות נוכחות הדיינים, הגיבו בהנהלה כי "הנושא נמצא בסמכותה הבלעדית של נציבת תלונות שופטים ודיינים". בשאלת סמכות הדיינים לשמש כבוררים טענו כי מדובר במחלוקת משפטית אשר הנהלת בתי הדין הרבניים פועלת להסדרתה בחקיקה. "מכל מקום מדובר בפחות מ- 1% מכלל התיקים הנדונים בבתי הדין הרבניים, אשר פעילותם תוקצבה לאורך כל השנים במסגרת תקציב בתי הדין", הדגישו בהנהלה.
בנוגע למתן סיוע כספי לסרבני גט קשים אמרו בבתי הדין כי עוד בטרם פרסום דו"ח המבקר נקבעו קריטריונים ברורים בעניין, והוסיפו: "בניגוד לטענות שהועלו בדו"ח, מדובר בתקציב שנתי של עשרות אלפי שקלים בלבד מקרן עגונות". בנושא יחידות הסיוע עליה החליטה הממשלה טוענת הנהלת בתי הדין כי משרד הרווחה, המסרב להקצות תקנים ותקציבים, הוא שמעכב את הקמתן.
בבתי הדין אומרים כי "בכל הקשור לעבירות משמעת של עובדים פועלת ההנהלה בהתאם להנחיות נציבות שירות המדינה, ובמידה ויש ליקויים הם מטופלים בהתאם. עוד הדגישו כי "במקרה שבו התעורר חשד לפלילים פנתה הנהלת בתי הדין ביוזמתה למשטרה".
ועל אפליית הנשים בבתי הדין נמסר בתגובה: "בימים אלה נכנסה, בשעה טובה, עובדת חדשה לעבודה במזכירות בית הדין הרבני האזורי בפתח תקווה".
