המבקר על החינוך: בלתי-מספיק לטיפול באלימות
מורים נטולי סמכות לענישה, מחסור חמור בפסיכולוגים בבתי-הספר והיעדר פיקוח על החינוך העצמאי החרדי - אלה הכשלים שמצא מבקר המדינה במערכת החינוך
תוכניות נגד תופעות של "בריונות" בבתי-הספר, שלא יושמו; ועדות למניעת אלימות, שמסקנותיהן לא מומשו; מחסור חמור בתקציבים; והתעלמות ממחקרים לשיפור המצב וממחסור במסגרות טיפול לילדים אלימים - אלה רק כמה מהמחדלים בתפקוד משרד החינוך ויתר הרשויות, עליהם מצביע מבקר המדינה בדו"ח החצי-שנתי שמתפרסם היום (ג').
עוד בדו"ח השנתי:
- איך כספי השיקום לצפון הגיעו לדרום?
- הטיפול בעולי אתיופיה: כישלון בכל הרמות
- מנגנון האכיפה הכושל של המשרד להגנת הסביבה
- "צמצום ההשמנה ומניעתה - יעד לאומי"
- "עינוי דין בבתי הדין הרבניים"
בבדיקה רוחבית שביצע גילה השופט בדימוס, מיכה לינדנשטראוס, כי בעשור האחרון הוקמו מספר ועדות ממלכתיות, שתפקידן למצוא פיתרון לנגע האלימות - ועדות משרדיות, בין-משרדיות וועדות מומחים. אלא שאלו פעלו לחינם - מסקנותיהן לא מומשו, ונותרו "על הנייר" בלבד. משרד החינוך, מעיר המבקר, "לא בחן חלופות לגבי שינוי האקלים והאווירה הבית-ספרית כדרך להפחתת האלימות, למרות מחקרים רבים שהיו בידיו ... אין במשרד גוף שאחראי בלעדית להתמודדות עם הבריונות והאלימות. המשרד לא כלל בבסיס התקציב שלו את מימון תוכניות המניעה והטיפול השונות, ואין בידיו נתונים בדבר הסכום הכולל שהוצא למטרה זו בשנים האחרונות".
עוד מצא המבקר כי חלה ירידה בסמכויות הצוות החינוכי. המורים, למעשה, נותרו נטולי אמצעים לאכיפה וענישה בגין עבירות משמעת. חוזר מנכ"ל לא קבע הנחיות ברורות למצבי "התנהגות אלימה ומסכנת", וגם לא תחם את גבולות התגובה לריסון התפרצויות מצד תלמידים - בכלל זה במקרים של תקיפת מורה בידי תלמיד.
המבקר בחן גם את הנעשה במערכת החינוך הבלתי-רשמית, היינו: הפרטית. בשנת
מהביקורת עולה כי משרד החינוך אינו ממלא אחר תקניו שלו, בכל הנוגע למספר הילדים המינימלי הנדרש לפתיחת מסגרות אלו. נמצאו תשעה מקרים בהם חודש רישיון להפעלת בית-ספר, אף שמספר תלמידיו היה נמוך מהנדרש בנהלים. עוד נמצא כי היו ליקויים תברואתיים חמורים, שלא תוקנו למרות שדווח עליהם מספר פעמים. כמו כן העניק המשרד רישיון להפעלת מוסדות חינוך בניגוד לחוק הפיקוח, ואף לאחר שנמצאו על-ידי משרד הבריאות ליקויים בגן. נמצאו עוד מוסדות שפעלו שנים בתנאי תברואה, שעל פי הערת המבקר - "אינם מתאימים למוסד חינוך".
העשירים דואגים להסברה - לעניים אין
לבתי-הספר, לפי דו"ח המבקר, לא הוקצו משאבים למימון פעילות בתחום מניעת האלימות. כך, בעוד שבתי-ספר עשירים רוכשים תוכניות שכאלה באופן פרטי - מוסד חינוכי שידו אינה משגת מסתפק בתוכנית של משרד החינוך, שלרוב אינה מופעלת. ומסכם הדו"ח בפסימיות: "יש סיכוי קלוש שהאקלים החינוכי ורמת הבריונות בבתי-ספר אלה ישתנו לטובה".
גם תוכנית לטיפול מניעתי בבתי-ספר בסיכון, שהגיש השירות הפסיכולוגי-ייעוצי במשרד החינוך - לא תוקצבה. אין טיפול מערכתי מקיף בתלמידים בעלי הפרעות התנהגויות בכל הגילאים, ואין מסגרות לקליטת תלמידים שרמת האלימות שלהם גורמת לקשיים רבים להם ולסביבתם. לבסוף, קובל המבקר, אין גוף במשרד החינוך שמטפל בתלמידים שנפגעו והותקפו, ואין מספיק ידע מקצועי הנדרש מהגורמים בבית-הספר לטפל בכך. ככלל, בתחום השירות הפסיכולוגי מצא המבקר עומס הולך וגובר על הרשויות המקומיות. 28 רשויות תיארו כיצד הן נאלצות למנוע טיפול בשל כך, למעט במצבי חירום. הדו"ח תוקף את משרד החינוך, על כך שלא העביר מידע על המחסור בתקנים ולא התריע על השפעותיו החמורות.
ולבסוף, כיצד מתמודדים בתי-הספר עם המצוקה הביטחונית ביישובי עוטף עזה? על פי המבקר, עד ספטמבר 2007 לא הקצה משרד החינוך תקני חירום ליישובים מוכי הקסאם. נוכח מצב החירום המתמשך, דורש לינדנשטראוס למצוא פתרונות לחיזוק השירות הפסיכולוגי בשדרות וסביבותיה. מחסור דומה, אגב, קיים גם במיגזר הערבי. כתוצאה ממנו, כותב המבקר, "מתקיימים תהליכי עבודה שאינם מקיימים את דרישות החוק".
תגובת משרד החינוך
במשרד החינוך מדגישים כי סוגיית צמצום האלימות מהווה חלק עיקרי מפעילות המשרד, ובהתאם לזאת, הוא מפעיל תוכנית מערכתית בכ-800 בתי-ספר כדי לבנות אקלים בטוח. "התוכנית תורחב באופן הדרגתי לשאר בתי הספר במהלך השנים הבאות. יצוין, כי השירות הפסיכולוגי ייעוצי (שפ"י) פועל בשיתוף עם בתי-הספר כדי להתאים לכל אחד מהם את התוכנית התואמת את צרכי אוכלוסיית תלמידיו. בימים אלה מגבש המשרד - בשיתוף עם משרדי הממשלה הרלוונטיים, ארגוני המורים, המשטרה, המועצה לשלום הילד ונציגי הורים - חוזר מנכ"ל חדש, הכולל המלצות מסודרות העוסקות בנושא האלימות. באשר להכשרת מורים בתחום האלימות - בימים אלה נערכות המכללות להכשרת עובדי הוראה להגיש מתווה עבודה, אשר מתייחס לסוגיית האלימות. התהליך אמור להסתיים בשנת הלימודים תשע"א".
לפנייה לכתב/ת 
