הטיפול בעולי אתיופיה: כישלון בכל הרמות
הממשלה לא נערכה לקליטה מבעוד מועד, ועדות שהובטחו לא הוקמו, העובדים הסוציאליים לא עברו השתלמות מיוחדת. התוצאה: שיעור גבוה של אלימות במשפחה. מבקר המדינה: "הממצאים המדאיגים בנוגע למצוקה היו ידועים זה שנים, אך הרשויות השלטוניות לא הפנימו את צרכיהם הטיפוליים היחודיים"
עוד בדו"ח השנתי:
- איך כספי השיקום לצפון הגיעו לדרום?
- בחינוך: בלתי-מספיק לטיפול באלימות
- מנגנון האכיפה הכושל של המשרד להגנת הסביבה
- "צמצום ההשמנה ומניעתה - יעד לאומי"
- "עינוי דין בבתי הדין הרבניים"
השופט בדימוס, מיכה לינדנשטראוס, מציג מחקר מפורסם, שערכה לפני
מספר שנים הרשות למלחמה בסמים, ולפיו: כרבע מבני-הנוער יוצאי אתיופיה השתמשו בסמים; כשני-שלישים דיווחו על שתיית משקאות אלכוהוליים; 40 אחוזים דיווחו על שתייה עד שיכרות. למרות הנתונים הקשים, מבדיקת המבקר עולה כי עד שנת 2007 לא גיבשה הרשות למלחמה בסמים תוכנית ייחודית לטיפול בצורכי סמים ומשקאות אלכוהוליים מקרב בני-הנוער והצעירים יוצאי אתיופיה.
המבקר מצא כשלים בהיערכות רשויות המדינה באשר הן - ברמה הארצית והמוניציפלית - בטיפול באוכלוסיית יוצאי אתיופיה בתחום הרווחה. "הממצאים המדאיגים בנוגע למצוקה שבה מצויים חלקים רחבים מהאוכלוסייה זו היו ידועים זה שנים, אך הרשויות השלטוניות לא הפנימו את צרכיהם הטיפוליים היחודיים. כמו כן לא נעשתה התארגנות מערכתית כוללת לטיפול באוכלוסייה זו, וכפועל יוצא לא נעשה די בתחום הרווחה למען סיוע בקליטתם הראויה".
הבעל האלים טופל באיחור מסוכן
בנתניה, שם 6.2 אחוזים מהתושבים הם יוצאי אתיופיה, מטופלים 60 אחוזים מהם בלשכות הרווחה. למרות זאת, גילה המבקר כי במרכזים לטיפול באלימות במשפחה היו רק שתי עובדות סוציאליות יוצאות אתיופיה, שטיפלו בנשים. אלו לא הצליחו לעמוד בנטל הטיפול, וכתוצאה מכך המתינו הנזקקים זמן רב לטיפול - אפילו יותר משנה. המבקר הביא דוגמה של עולה עיוורת מנתניה, אשר התלוננה על אלימות פיזית ומילולית מצד בעלה, לו היא נשואה כ-40 שנה. גם אחת מבנותיה סבלה מאלימות האב. באפריל 2005 המליצו עובדות סוציאליות כי בני-הזוג יטופלו במרכז למניעת אלימות במשפחה, אך רק שנתיים וארבעה חודשים לאחר מכן החל הבעל האלים לקבל טיפול.
כדי לנסות להקל על קליטתם של עולי אתיופיה בישראל, החליטה הממשלה
בדצמבר 1999 על הקמת ועדה בין-משרדית, שבראשה תעמוד שרת הקליטה דאז, יולי תמיר. אבל בפועל, הוועדה, שהייתה אמורה לתאם בין משרדי הממשלה השונים, לא הוקמה. מבקר המדינה מעיר כי היעדרו של גוף מתאם פגע ביכולת לתכנן ולייעל את הפעילות ואת השימוש במשאבים למען קהילת העולים מאתיופיה. "לדעתנו", ממשיך לינדנשטראוס, "יש לראות בחומרה את העובדה שהחלטת הממשלה מ-1999 להניח את התשתית לתהליכי תכנון, תיאום וביצוע של קליטת העולים מאתיופיה והטיפול בהם ... לא יושמה במשך יותר משבע שנים, דבר שפגע בטיפול באוכלוסייה זו".
המבקר מפנה אצבע כלפי משרד הרווחה, שלדבריו, לא עיבד את מכלול הדיווחים שקיבל על העולים שטופלו בלשכות הרווחה, בהתאם להוראות תקנות העובדים הסוציאליים. משרד הרווחה לא ניתח נתונים לצורך קבלת החלטות וקביעת מדיניות. רק ב-2006 מיפה המשרד את הפעולות לשירותים חברתיים ב-22 רשויות מקומיות. לגבי ועדה בין-משרדית, הוחלט שוב במרס 2007 להקימה מחדש. המבקר מדגיש את החשיבות בטיפול ביוצאי אתיופיה: נתונים של משטרת ישראל מצביעים על שיעור גבוה יחסית של אלימות בין בני-זוג מקהילה זו, ועל עלייה בהיקף מקרי הרצח של נשים על רקע אלימות במשפחה.
תגובות
ממשרד רה"מ נמסר כי בפברואר השנה החליטה הממשלה על תוכנית חומש מפורטת לשיפור קליטת בני העדה האתיופית, בתקציב של 869.7 מיליון שקלים. הוועדה הבין-משרדית בראשות מנכ"ל משרד רה"מ המליצה שהמשרד לקליטת עלייה "יהווה הגורם המתכלל את פעילות המשרדים כולם, ואף יבנה מנגנון תקציבי וחשבי מיוחד כדי לשדרג את יכולתו לפעול באופן אפקטיבי". מעיריית נתניה נמסר כי "רועננה החשיבות הרבה שבקיום דיונים בנושא" באוזני יו"ר ועדת הקליטה, ותוגבר כוח האדם המטפל באוכלוסיית הזקנים האתיופים.
לפנייה לכתב/ת 
