מבקר המדינה: "צמצום ההשמנה ומניעתה - יעד לאומי"
יותר מ-60 אחוז מהמבוגרים וכחמישית מהילדים סובלים ממשקל עודף או מהשמנת יתר, משרד הבריאות לא קבע מדיניות לטיפול בנושא, והמבקר מסמן מטרות: "מחובתה של מדינה לדאוג לבריאות תושביה"
מגיפת ההשמנה בישראל הולכת ומתפשטת, אך בישראל אין מדיניות לאומית ותוכנית לאומית לטיפול ומניעה של השמנה – כך עולה מפרק מיוחד בדו"ח מבקר המדינה, המוקדש להשמנה בישראל. המבקר, שדן בדרך כלל ב"שומנים" תקציביים, החליט להקדיש השנה פרק בביקורת למגיפת ההשמנה ומצא כי אין איסוף נתונים מסודר בנושא. "מחובתה של המדינה לדאוג לבריאות תושביה", אומר המבקר, "ראוי שצמצום ההשמנה ומניעתה יהיו יעד לאומי".
מנתוני משרד הבריאות עולה כי 62 אחוז מהמבוגרים וכחמישית מהילדים סובלים מעודף משקל או מהשמנת יתר. שיעור הסובלים מעודף משקל גבוה יותר בשכבות החלשות. עוד עולה כי פחות מ-30 אחוז מהישראלים עוסקים בפעילות גופנית.
דו"ח של ארגון הבריאות העולמי שפורסם ב-2007 מדרג את ישראל במקום ה-50 בעולם בשיעור ההשמנה, מתוך כמאתיים מדינות.
עודף משקל מגביר את הסיכון לתחלואה במחלות לב וכלי דם, סרטן, סוכרת, מחלות בדרכי הנשימה ויתר לחץ דם. בנוסף הוא מגביר את הסיכון לתמותה. להערכת משרד הבריאות, העלות הנובעת מטיפול במחלות שגורמת ההשמנה ומאובדן ימי עבודה מסתכמת בעשר מיליארד שקלים, כחמישית מההוצאה הלאומית לבריאות.
המבקר מציין כי נעשות פעילויות מקומיות למניעת השמנה. קופות החולים עורכות סדנאות ומתקינות מסלולי הליכה, בתי הספר מקיימים תוכניות לימודיות בנושא תזונה נכונה ופעילויות נוספות נעשות גם ברשויות המקומיות, בצה"ל ובמשטרה אך ללא שיתוף פעולה בין הגופים, בלי הנחיות מסודרות ובחינה של יעילות התוכניות השונות. למעט אותן פעולות מקומיות, מצא המבקר כי "אין פעילות סדורה ושיטתית למניעת השמנה הנעשית על פי תכנית אסטרטגית מפורטת בת ביצוע. כל גוף במדינה פועל לפי שיקולו והדבר פוגע ביעילות המאבק בהשמנה".
בדו"ח נותן המבקר דוגמאות למדינות שפועלות בנחישות לצמצום תופעת ההשמנה ומתאר כיצד בישראל פעלו ועדות שונות, המליצו המלצות אך אלו טרם יושמו.
בשנת 2004 הוקם על ידי משרד הבריאות "כח משימה" לנושא ההשמנה. המלצותיו כללו הגבלת פרסום הנוגע למזון ומשקאות בבתי ספר, הגדרה בחקיקה של התפריט הרצוי במוסדות חינוך, העשרת מוצרים כגון קמח, חלב ומלח בתוספי תזונה ועוד. אך בניגוד להמלצות כח משימה, משרד הבריאות לא העלה את הנושא לדיון במשרד ראש הממשלה ולא הוכנה תוכנית לאומית למאבק בהשמנה. גם ניסיון לקדם חלק מהנושאים שהועלו בהצעות חוק פרטיות, עדיין לא הסתיים.
| נשים | גברים | סה"כ | יהודים | ערבים | |
| משקל עודף | 33.0 | 45.8 | 39.3 | 38.9 | 40.7 |
| השמנת יתר | 25.8 | 19.9 | 22.9 | 21.6 | 27.0 |
| סה"כ | 58.8 | 65.7 | 62.2 | 60.5 | 67.7 |
ועדה אחרת שבדקה את נושא הפעילות הגופנית, הגישה כבר לפני ארבע שנים את המלצותיה. המבקר מצא כי בעקבות ההמלצות הנחה משרד הבריאות צוותי רפואה לפעול לקידום פעילות גופנית. אולם מדובר בהנחיות כלליות, שיישומן לא נבדק והן לא לוו ביצירת תשתית לפעילויות ספורט, כגון מגרשים ומתקנים.
המבקר מצא עוד כי למשרד הבריאות אין נתונים או יעדים הנוגעים להשמנה. כדי לטפל בבעיית ההשמנה יש צורך לקבל נתונים תקופתיים הנוגעים למשקלם של המבוטחים בקופות החולים וה-BMI (מדד מסת הגוף) שלהם. משרד הבריאות הגדיר אמנם לקופות החולים כי מדידת גובה ומשקל של המטופלים יהיה אחד היעדים בטיפול. עם זאת נמצא כי נתונים מלאים של גובה ומשקל היו רק עבור רבע מהמטופלים המבוגרים עד גיל 64 ובקרב 35 אחוז מהמטופלים בני 65 עד 74.
המבקר מציין כי מדידות גובה ומשקל נעשות בעיקר למטופלים החולים במחלות כרוניות ולא לכלל המבוטחים. כך לא ניתן לאתר את מי שבגלל השמנה עלול ללקות במחלות לב וכלי דם, סוכרת ויתר לחץ דם.
אין פיקוח על בריאות הילדים
המבקר מצא כי עד שנת 2003, אז ערך המשרד הבריאות סקר תזונה בקרב ילדים, לא פעל משרד הבריאות לבדיקת היקף התופעה. מחקר של ארגון הבריאות העולמי שנעשה גם בישראל מצא כי 40 אחוז מהמתבגרים צורכים משקאות ממותקים, נתון גבוה ביחד ליתר המדינות שנבדקו. עוד נמצא כי 40 אחוז
מהתלמידים דיווחו על צריכה יומיומית של ממתקים, לעומת כ-30 אחוז במדינות אחרות.
ילדים הסובלים מהשמנה עלולים לחלות בסוכרת, יתר לחץ דם וכלסטרול גבוה. בנוסף הם סובלים מבידוד חברתי, דיכאון ובעיות למידה.
ניטור של גובה ומשקל בילדות עשויים לעזור באיתור משקל עודף ובטיפול אך הביקורת מצאה כי משרד הבריאות לא קבע שחובה לערוך בדיקות כאלו בגיל בית הספר וכי בדיקות כאלו כמעט לא נעשות במערכת החינוך ובקופות החולים.למשרד אין נתונים של מדידות גןבה ומשקל שנעשים במסגרת שירותי בריאות התלמיד.
המבקר מציין כי ניתן לנקוט בצעדים משפטיים כדי לפקח על ערכם התזונתי של מוצרי מזון הנמכרים לציבור ובבתי הספר ולמנוע פרסומות ל"ג'אנק פוד" בשעות הצפייה של ילדים. צעדים שלא הוחל ביישומם בארץ. עוד הוא מציין כי יש צורך לשפר את הסימונים על גבי אריזות המזון כדי למנוע הטעייה של הציבור.
| בנים | בנות | סה"כ | יהודים | ערבים | |
| משקל עודף (אחוזון 85-94) | 12.7 | 12.9 | 12.9 | 12.4 | 14.5 |
| השמנה (אחוזון 95 ויותר) | 7.4 | 3.9 | 5.7 | 5.0 | 7.0 |
| סה"כ | 20.1 | 16.8 | 18.6 | 17.4 | 21.5 |
משרד החינוך, לטענת המבקר, אינו עורך פיקוח על הארוחות המסופקות לתלמידים במסגרת "מפעל ההזנה". בנוסף, משרד החינוך הוציא חוזר האוסר למכור בתחומי מוסד חינוכי משקאות ממותקים, מזון מטוגן ומאפים עשירים בשומן או בסוכר, אולם המשרד אינו מפקח על ביצוע ההנחיות ולא ניתן לדעת אם הן מבוצעות. ממשרד החינוך נמסר כי העדר כוח אדם מקשה על יישום ההנחיות.
"על משרד הבריאות, האחראי לבריאות הציבור, לפעול בשיטתיות וביסודיות להסדרת הפעולות למניעת השמנה ולפיקוח ובקרה עליהן. עליו להגדיר את האחריות והסמכות של הגופים העוסקים בפעולות אלה ולחייבם לדווח לו על היקפן כדי שינתן יהיה להעריך את תרומתן למאבק בשמנה", מסכם המבקר ומעיר למשרד הבריאות משום שלא קידם מהלכים שכבר הומלצו בדוחות של ועדות מומחים.
