שתף קטע נבחר
 

סופרנובה נלכדה "בשעת מעשה"

אסטרונומים מפרינסטון צפו בכוכב בדיוק כשהפך לסופרנובה. אירוע של פעם בחיים, הראשון בהיסטוריה של האסטרונומיה

 

הלווין סוויפט ביצע עוד תצפית מעניינת. הפעם, הצליחו אסטרונומים לתפוס כוכב בשלב שבו הוא הופך לסופרנובה. התפוצצויות כוכביות אלה נראו בעבר אך רק לאחר שהתהליך כבר היה בעיצומו. "במשך שנים חלמנו על כך שנראה כוכב מיד בעת ההתפוצצות, מדובר באירוע של פעם בחיים" אמרה אליסה סודרברג מאוניברסיטת "פרינסטון", שהובילה את הצוות הבינלאומי של מדענים שחקרו את ההתפוצצות. "סופרנובה טרייה זו עומדת להיות אבן הרוזטה של חקר הסופרנובות בשנים הבאות."

 


הכוכב לפני ההתפוצצות (מימין) ובעיצומה (משמאל). (צילומים: נאסא)

 

אירוע סופרנובה מתרחש כאשר גלעין של כוכב מאסיבי מסיים את מלאי הדלק הגרעיני שלו וקורס תחת הכבידה שלו עצמו. הכוכב הופך לעצם דחוס – כוכב נויטרון. כוכב הנויטרון החדש מתכווץ ומתפשט ויוצר גלי הלם שחולפים דרך שכבות הגז. תהליך זה גורם להתפוצצות הכוכב לרסיסים. עד כה, האסטרונומים הצליחו לצפות בסופרנובות בהירות ימים או שבועות לאחר האירוע, כאשר מעטפת הרסיסים של הסופרנובה מקבלת את האנרגיה שלה מדעיכת היסודות הרדיואקטיביים שנוצרו בעת ההתפוצצות.

 

עוד ב"הידען": אל גור- אנרגיה מתחדשת זה טוב ליהודים

 

אסטרונומים סברו במשך קרוב לארבעה עשורים כי בדקות הראשונות של התהליך, עוד לפני תחילת ההתפוצצות, משחרר הכוכב מעין "הבזק" של קרינת X שנמשך מספר דקות. עם זאת, עד לתגלית הנוכחית לא הצליחו המדענים לצפות בהבזק המקדים. למעשה, עד כה החלו התצפיות רק כאשר אפשר היה להבחין בחומר המתפזר מהכוכב המתפוצץ, כלומר כמה ימים, או אפילו שבועות, לאחר ההתפוצצות עצמה.

 

את הצלחת התצפית הנוכחית יש לזקוף לזכות המזל, אבל גם לזכות תכנונו הייחודי של לוויין המחקר "סוויפט" של נאס"א. בינואר השנה השתמשו אליסיה סודרברג ועידו ברגר מאוניברסיטת "פרינסטון" בלוויין כדי לצפות בסופרנובה הידועה בשם SNuy 2007 בגלקסיה הספירלית NGC 2770 . הסופרנובה ממוקמת 90 מיליון שנות אור מכדור-הארץ, בקבוצת לינקס (Lynx). ב-9 בינואר בשעה 9:33 בבוקר הם איתרו התפרצות בהירה של קרני רנטגן, שנמשכה כחמש דקות. הם הבינו, כי מקור הקרינה הוא במיקום אחר באותה הגלקסיה.

 

סודרברג ציינה כי מדובר בתגלית אקראית (Serendipity). הלוויין הצביע בדיוק על המקום הנכון בזמן הנכון. בעת התגלית הייתה סודרברג בהרצאה. היא ביקשה מניל גהרלס, המדען הראשי של סוויפט במרכז "גודארד" של נאס"א, לכוון את הטלסקופ לכיוון מסוים כדי לצפות בסופרנובה אחרת וכאשר היא יצאה מחוץ למצפה, היא ביקשה מעמיתה עידו ברגר להשגיח על הנתונים עבורה.

 

עוד ב"הידען": דיווח ראשון על תמונה תל-מימדית של חומר נוגד-סרטן

 

"מדובר בשרשרת בלתי מתוכננת של אירועים. היינו במקום הנכון, בזמן הנכון ועם הטלסקופ הנכון" אמרה סודרברג. "הכל הסתיים בתוך דקות".

 

מצפים אחרים הפנו אף הם את הטלסקופים שלהם לעבר ההתפוצצות הכוכבית וביצעו תצפיות מפורטות. בין הצופים היו טלסקופי החלל "האבל" ו"צ'אנדרה", שני טלסקופים (60 ו-200 אינטש) בהר פלומר, מצפה "ג'מיני" בקיט פיק בהוואי, והמערך הגדול מאוד במצפה אפאצ'י פוינט בניו מקסיקו. תצפיות אלה אפשרו מחקר מפורט של האירוע.

 

צוות ממכון ויצמן שותף למעקב

 

התגלית מפתיעה הובילה להתגייסות של 51 קבוצות מחקר ממקומות שונים בעולם. בהם נכללים גם פרופ' אלי וקסמן וד"ר אבישי גל-ים ממכון ויצמן למדע. ד"ר גל-ים ביצע מדידות וחישובים שאפשרו למדענים לנטרל הפרעות שונות, כגון עננים של אבק בין-כוכבי, שגרמו (בדרך של בליעה) לשינויים באורכי הגל של קרינת הכוכב המתפוצץ. הודות לחישובים אלה הצליחו המדענים להפיק מידע רב ערך על תהליך ההתפוצצות. נתוני הפריצה של גל ההלם והיווצרות קרני ה-X בפיצוץ התאימו באופן מלא למודל תיאורטי על תהליך התפוצצות של סופר-נובה שפיתח פרופ' וקסמן יחד עם פרופ' פיטר מזארוס מאוניברסיטת פנסילבניה בארה"ב. כך הצליחו המדענים להראות שהסופרנובה היא רגילה, ולא התפוצצות נדירה יחסית שבה מעורבת גם התפרצות סילונים של קרינת גאמה.

 

תצפית זו כבר העניקה למדענים מידע חדש על ממדי הכוכב המתפוצץ, על מבנה המעטפת שלו ועל תכונות גל ההלם שהודף את המעטפת החוצה. בימים אלה הם ממשיכים לנתח את הנתונים, במטרה לפתור כמה מהשאלות שנותרו פתוחות. בעיקר ינסו לשכלל את המודל המתאר את תהליך ההתפוצצות של סופרנובה. הבנות חדשות אלה על תהליך ההתפוצצות עשויות לסייע למדענים לזהות כוכבים מתפוצצים בשלבים מוקדמים יותר.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
סופרנובה
צילום: AP
לאתר "הידען"
מומלצים