קחו לכם עובדים עם 50 שנות ניסיון
האם לאוכלוסיה המבוגרת קיימת אפשרות שווה לצאת לעבודה? נועה יחזקאל מציגה את יתרונותיהם של עובדים מבוגרים במשק, ומדגישה את הצורך בשינוי התדמית של העובד המבוגר בישראל
במדינת ישראל, משפחות שבראשן עומד קשיש - מועדות לעוני. על-פי נתוני הלמ"ס, נכון לסוף שנת 2005, 57% מהמשפחות אלו היו עניות, כ-220,000 במספר (לפני תשלומי ההעברה). תרומות וסובסידיות המוענקות למבוגרים מציגות אותם כמקבצי נדבות וכנתמכי סעד תמידיים על שולחנם של המועסקים במשק, ואינן מהוות פתרון ראוי. מדיניות התעסוקה זקוקה לשינוי בכדי לאפשר את תעסוקתם של המבוגרים, וחילוצם מסכנת העוני.
כמו ביתר מדינות העולם, גם בישראל, ניכרת עלייה בשיעור המבוגרים באוכלוסיה, ופוטנציאל ההשתתפות של מבוגרים אלו בכוח העבודה גדל בהתאם. מבחינת המעסיקים, שיתופם של העובדים המבוגרים בעסקיהם עשוי לתרום לצמיחתם בזכות ניסיון מצטבר יקר ערך, מומחיות, קשרים, וכישורים ייחודיים, שלפעמים, נדירים בקרב עובדים צעירים.
עובדים מבוגרים רבים מביאים עימם לעבודה נאמנות ומסירות למקום, שיקול הדעת והדיוק אינטליגנציה מעשית גבוהה וכושר התמדה. יתר על כן, בתחומים מסוימים קיימת עדיפות לעובדים מבוגרים, בשל התאמתם לעבודה מול אוכלוסיה מבוגרת - לדוגמא בתפקיד של שיווק ומכירות לאוכלוסיה המבוגרת.
עבודה בגיל מבוגר עשויה לחלץ משפחות רבות מעוני, לתרום לרווחת העובד, לסיפוקו האישי, להערכה העצמית ושמחת החיים שלו, ולהעניק לו תחושת שייכות ומעורבות. נמצא קשר מובהק בין עבודה בגיל מבוגר לבין בריאות טובה ואריכות ימים. כך, שבהקשר החברתי- כלכלי, ניצול הפוטנציאל הקיים באוכלוסיית המבוגרים בישראל יביא רווח לא רק למשק הבית הפרטי, אלא גם למדינה. רמת החיים והתמ"ג יעלו, ויוקל העומס על מערכת הבריאות והביטוח הלאומי.
למרות היתרונות, חסמים רבים מונעים שילוב אופטימאלי של מבוגרים בכוח העבודה הישראלי. לדוגמה, מבחינת החוק, מעל רמת הכנסה מסוימת חל קיצוץ בקצבת הזקנה ובקצבת הבטחת ההכנסה. אין חוק למניעת אפליית מבוגרים בקבלה לעבודה ושירות התעסוקה מתייחס רק לפניות של מועמדים לעבודה עד גיל הפרישה, ואינו מטפל באוכלוסיה המבוגרת יותר הנזקקת לעזרתו לעיתים יותר מאחרים. יתר על כן, נושא המבוגרים בכלל ותעסוקתם בפרט אינו בסדר העדיפויות של קובעי המדיניות, אולי בשל החשש כי דאגה לדור המבוגר פירושו קיפוח הדור הצעיר.
אולם הקושי העיקרי בשילוב עובדים מבוגרים בשוק התעסוקה נובע מדעות קדומות הרווחות בקרב המעסיקים באשר ליכולותיהם של העובדים המבוגרים. מעסיקים רבים מחזיקים בדעות הפוגעות בהעסקת מבוגרים, כאילו הם כוח התנדבותי ואין לשלם להם, יכולת הגמישות וההסתגלות שלהם נמוכה, והם אינם יצרניים כמו עובדים צעירים. העמדה השלילית כלפי מבוגרים קיבלה ביטוי בסקר מטעם חברת אג'נב. מתוך 200 מעסיקים מהמגזר הפרטי והציבורי 81% טענו כי יעדיפו לקבל לעבודה צעירים שטרם מלאו להם 35.
על מנת לשלב את העובדים המבוגרים, המעוניינים לעבוד, בשוק התעסוקה בצורה אופטימאלית עלינו להבין לעומק את יתרונותיהם וחסרונותיהם של המבוגרים, את דרישות המעסיקים ומגבלותיהם ואת החסמים הקיימים בשוק. עבודה מהבית, גמישות בשעות העבודה, איוש משרות חלקיות, ריבוי תפקידים הכרוכים בעבודה מול מחשב ואינם דורשים מאמץ גופני, כל אלה ועוד מגדילים את הנגישות, יוצרים הזדמנויות תעסוקה חדשות לעובדים מבוגרים ומעלים את הסיכוי לדחיית מועד הפרישה. יחד עם זאת, הערובה היחידה להצלחת רפורמה בנושא היא שיתוף פעולה מלא בין ממשלת ישראל, המעסיקים, ארגוני העובדים והעובדים המבוגרים עצמם בכל הנוגע לתכנון, אחריות ויישום הרפורמה.
יש להסיר את התמריצים השליליים הפוגעים ברצון לעבוד, מבלי לפגוע בקצבת הזקנה. יש ליצור שינוי בגישת המעסיקים ובשיטות העסקה על ידי מסע הסברה למניעת אפליה במקומות עבודה, באמצעות הפצת חוברות מידע, וקיום אירועים להעלאת המודעות. בנוסף, יש לעודד הפעלת מסלולים מיוחדים לקשישים: לשפר את תנאי ההעסקה הפיזיים, להעניק הכשרת נפרדת ולשלב קשישים במגזר העסקי ובעסקים הקטנים. חשוב כי הרעיון המנחה בעיצוב הרפורמה יציג את שילוב האוכלוסייה המבוגרת בשוק התעסוקה כאתגר – לא כמעמסה על המבוגר, העסק והממשלה אלא הזדמנות עבור כולן.
נועה יחזקאל היא עמיתת קרן קורת-מכון מילקן.
גולשים המעוניינים לפרסם מאמרים, הגיגים, מחשבות ודעות אודות החברה בישראל ובעולם, מוזמנים לשלוח לדוא"ל hevra@y-i.co.il ולציין בנושא - עבור מדור "קריאה לסדר". החומרים יפורסמו בהתאם לשיקולי המערכת.
לקריאות נוספות לסדר:
הסוציאליזם לקה בתרדמת - דרושה חלופה
לפנייה לכתב/ת 
