תושב קרית גת זוכה מרצח לאחר כ-4 שנים בכלא
בית המשפט העליון זיכה את אלכסנדר גרנדיבסקי, כבן 40, שהורשע ברצח פליקס דוכובני בעקבות סכסוך על טלפונים ניידים. שופטי העליון קבעו כי העדות עליה הסתמך בית המשפט המחוזי להרשעת גרנדיבסקי "לא הוכחה מעבר לכל ספק סביר"
בית המשפט העליון זיכה הבוקר (יום ב') מאשמת רצח את אלכסנדר גרנדיבסקי, כבן 40 מקרית גת. על גרנדיבסקי כבר נגזר מאסר עולם על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע, והוא אף ריצה עד כה כארבע שנות מאסר. השופטים אסתר חיות, אשר גרוניס ויוסף אילון קיבלו את ערעורו של גרנדיבסקי, שיוצג על-ידי עורכי הדין בני וקרן נהרי וליאור אשכנזי. את המדינה ייצג עו"ד מיכאל קרשן.
בכתב האישום, שהוגש לפני כשנתיים, נטען כי גרנדיבסקי וחברו, מקסים מליכוב, היו מסוכסכים עם פליקס דוכובני שטען כי הראשון גנב ממנו מכשירי טלפון סלולרים.
באישומים נטען שבעקבות הסכסוך, ב-18 באוקטובר 2004 דחף מליכוב את פליקס, שהגיב באגרופים לפניו של מליכוב עד שזה איבד את הכרתו. בתגובה, על פי כתב האישום, תקף גרנדיבסקי את פליקס, הניח את ידיו על צווארו ועל שפתיו ולחץ עליהם - ועל פי הנטען חנק אותו למוות.
בית המשפט העליון זיכה את גרנדיבסקי לאחר שקבע כי העדות המפלילה בעייתית. "פרשת התביעה (ניהול התיק על-ידי הפרקליטות, א.ז.) נסמכה ביסודה ובעיקרה על עדותו של מליכוב בבית המשפט, ולפיה התרחשו הדברים כנטען בכתב האישום", כתבו שופטי העליון.
"גרנדיבסקי, לעומת זאת, העיד בחקירתו במשטרה ובבית המשפט כי לאחר שחזר לדירת המנוח עם מליכוב החלו השניים להיאבק ביניהם. הוא עצמו עזב את הדירה והלך לביתו, והותיר בדירה את מליכוב והמנוח כשהם ממשיכים להיאבק זה בזה. הוא לא חזר לאחר מכן לדירת המנוח ואין לו מושג מה התרחש שם לאחר שעזב".
השופטים קבעו כי "בית המשפט המחוזי אימץ את עדותו של מליכוב בפניו במלואה, זאת על אף שבגרסתו הראשונה בחקירתו במשטרה מסר כי הוא לבדו נאבק במנוח עד מותו, וגרנדיבסקי לא לקח חלק כלשהו באלימות שקדמה למות פליקס. על אף שלא נערך הסכם עד מדינה בין מליכוב לבין המדינה, החליט בית המשפט כי עדותו טעונה סיוע ברמה הנדרשת לעניין עדותו של עד מדינה".
בית המשפט העליון קבע כי "לא ניתן לקבוע שהתשתית העובדתית העומדת בבסיס הרשעתו של המערער, ואשר נסמכת על גרסתו השנייה של מליכוב, הוכחה מעבר לכל ספק סביר". השופטים קבעו עוד כי "אין בנמצא תוספת ראייתית אשר יש בה כדי להוות סיוע בעוצמה מספקת לעדותו של מליכוב".
לכן, סיכמו השופטים, "לא ניתן להותיר את הרשעתו של המערער על כנה. המסקנה המתחייבת מן האמור הינה כי יש לקבל את הערעור ולזכות את המערער מחמת הספק".
לפנייה לכתב/ת 
