התרופות הרגילות לא עזרו לטיפול בקנדידה. מה כן?

מירב רז (42), אם לשני ילדים מכפר סבא, החלה להרגיש גירודים עזים וכאב חזק בנרתיק לפני כשנתיים וחצי. עם הזמן המצב הלך והחמיר עד שהפסיקה לקיים יחסי מין. "בהתחלה הייתי בטוחה שזה סתם איזה קשקוש קטן", היא מספרת, "ובטח זה יעבור אחרי יומיים. ואכן, הלכתי לרופא נשים והוא נתן לי נרות וגינאליים מסוג אגיסטן, שעזרו לכמה ימים, אבל הכאב החזק והצריבה חזרו ובגדול". בשלב הזה מירב עוד הייתה אופטימית וחשבה שאולי לא לקחה מספיק נרות, אבל כמה שלא המשיכה, הכאבים והגירודים חזרו שוב. "האמת שהייתי די מיואשת", מירב נזכרת. "חוץ מזה גם סבלתי מגזים והבטן שלי הייתה נפוחה כל הזמן. נהייתי בן אדם עצבני, כל דבר הרגיז אותי. אבל הפגיעה הכי חזקה הייתה בזוגיות, כי יחסי המין הפכו פשוט לסיוט, כאילו לוקחים נייר זכוכית ומשייפים אותך מבפנים".

אחרי שעשתה תחקיר בין החברות החלה מירב לחשוד שהיא סובלת מקנדידה, פטריית שמרים ששוכנת דרך קבע במעי הגס ובדרך כלל אינה מזיקה. הבעיות מתחילות כשהיא נודדת למקומות אחרים בגוף. אצל נשים היעד המועדף שלה הוא

 הנרתיק בגלל קרבתו לפי הטבעת. מירב עשתה בדיקת צואה ובדיקת משטח צוואר הרחם וההשערה התאמתה. רופאה פרטית שאליה פנתה ציידה אותה בכדורי טריקן ובתמצית עץ תה לאמבטיה, ולדבריה חלה רגיעה בסימפטומים. אלא שאחרי תקופה קצרה שוב חזרו הגירודים והכאבים. "בשלב הזה כבר הייתי מעודכנת לגמרי בכל מה שקשור לקנדידה", היא אומרת. "קראתי המון באינטרנט ובספרות המקצועית ואפילו שיניתי את התזונה שלי: בלי סוכר, בלי פירות, ללא חומרים משמרים, קמח לבן, אלכוהול ואסור אפילו בוטנים. הקפדתי על כל הכללים ואכן ירדתי מאוד במשקל, אבל מה? הבעיה פשוט לא נפתרה. הגירודים והצריבה המשיכו וגם הגזים והנפיחות, ואיתם עצבנות בלתי מוסברת. פשוט גיהינום. ומה שהיה הכי מייאש זו המחשבה שכל חיי אצטרך לחיות על כדורים שגם הם לא ממש עוזרים".

מירב מוציאה את ההתקן התוך רחמי

בשיא ייאושה שמעה מירב מחברה על טכניקה שנקראת "רפואת תדרים" – שיטה לאבחון ולטיפול בעזרת גלי אור המאזנים את מצבו האנרגטי של האדם על־ידי תגובות שנוצרות מרטט של צליל, צבע, תנועה וצורה. היא הגיעה לטיפול אצל ורד

 שי, רפלקסולוגית ומטפלת בתדרים, שערכה לה אבחון. "המטפלת חיברה למצח שלי אלקטרודה והחלה לעבור על הגוף שלי עם סורק ששידר למחשב את מיקום הקנדידה בגוף שלי. אחר כך, בעזרת תדרים שהמכשיר שלח לגוף, החלה לטפל בי. היא גם נתנה לי מכשיר ששולח תדרים, שנקרא זאפר, לטיפול בבית. אחרי שתי פגישות כבר התחלתי להרגיש הקלה משמעותית והבעיה נפתרה לזמן קצר, אבל אחרי כמה שבועות היא חזרה למרות שהעוצמה הייתה קלה. ורד החליטה לקחת אותי להתייעצות נוספת אצל המורה שלה, ירדנה קסטל, והיא ערכה לי בדיקה מקיפה ומצאה שאני רגישה לנחושת. לשאלתה התברר שההתקן התוך רחמי שהיה לי עלול להיות הגורם לבעיה כי הוא עשוי נחושת, עובדה שרופאים אחרים שללו כאפשרות".

מירב מיהרה להוציא את ההתקן באותו היום שבו פגשה את ירדנה. אחר כך עשתה עוד ארבעה טיפולים במכשיר התדרים, וראו איזה פלא – הבעיה נפתרה. הצריבות, הכאבים והגזים לא חזרו, לא אחרי חודש ולא אחרי חודשיים וגם לא אחרי חצי שנה. בבדיקה שערכה אחר כך לא נמצא בגופה זכר לקנדידה. "אחרי שנה וחצי של כאבי תופת במגע מיני עדיין היו לי הרבה חששות, אבל השינוי היה ממש קיצוני", אומרת מירב. "פתאום אני לא נפוחה כמו בלון מגזים, לא עייפה ולא עצבנית, כאילו אני מישהו אחר. רק אחרי כמה חודשים הבנתי שזהו זה, זה אמיתי, זה לא חוזר בעוד שבוע ולא בעוד שבועיים. רק אז הבנתי שאני בריאה והתחלתי ליהנות מהחיים. לצערי הפסקתי עם דיאטת הקנדידה ועליתי במשקל, אבל המחיר שווה".

דבר המומחים

הטיפול לא עזר בלי הוצאת ההתקן

ורד שי, רפלקסולוגית ומומחית לרפואת תדרים: "רפואת תדרים מבוססת על תיאוריות ועל מחקרים בתחום הרפואה האנרגטית והפיזיקה של הקוונטים. ההנחה היא שלכל דבר ואיבר בגוף יש תדר

 ייחודי לו, כולל מינרלים, הורמונים וויטמינים, והתדר הוא גם מדיד. ברגע שסורק התדרים מאתר חריגה מטווח הנורמה של האיבר או החומר, הדבר מעיד על בעיה רפואית בגוף, כולל רעלים, פרזיטים, דלקות, רגישות למזון, לחץ ומתח ועוד מיליון בעיות אחרות. בזכות הטכנולוגיה המתקדמת הזאת האבחון קצר יחסית והוא מציג למעשה השוואה בין תוצאות הבדיקה לתדרים נורמליים. ברגע שמאובחן תדר משובש, המכשיר משדר לאותו מקום תדרים נכונים ובכך מחזיר את הגוף לאיזון. בצורה זו הגוף מרפא את עצמו לבד. במכשיר שאני משתמשת (שנקרא בארצות הברית SCIO ובאירופה EPSX) כלולות 260 תוכניות טיפול, ולמירב הותאמה תוכנית הטיפול המתאימה לה.

”חשוב לציין כי הקנדידה היא אמנם בעיה מציקה, אך היא רק סימפטום לכשלים שונים של הגוף, כמו למשל מערכת חיסון ירודה או רעלים בכבד. הטיפול בתדרים לא מטפל רק בסימפטום אלא גם בשורש הבעיה. במקרה של מירב, למשל, אובחנה קנדידה כבר בבדיקה הראשונה, אבל עד שלא אותרה הרגישות שלה לנחושת וההתקן התוך רחמי שלה לא הוצא, הטיפול לא היה יעיל".

הקנדידה לא מתיישבת על התקן

ד"ר דויד עופר, גינקולוג: "יש מספר די גדול של פטריות שתוקפות את הנרתיק, וקנדידה אלביקן היא השכיחה ביותר. כמעט כל אשה תחלה בזה פעם אחת לפחות בחייה, ו־75% מהנשים יחוו אותה כבעיה חוזרת. טיפול קצר מועד לא מועיל תמיד ולפעמים נדרש טיפול ארוך יותר.

"המקרה של מירב נפתר בטיפול אלטרנטיבי בתדרים וזאת אחרי הוצאת ההתקן התוך רחמי, אבל מניסיוני, בדרך כלל, אין סיכוי שהקנדידה מתיישבת על ההתקן. אני מודע לכך שהרפואה אינה מדע מדויק, אבל לדעתי הפתרון לבעייתה של מירב

 נמצא דווקא בעקבות הטיפול בתדרים, שהשפיע על מערכת החיסון שלה ועל הלחץ שהייתה נתונה בו - שני מרכיבים מרכזיים בחיסולה של הקנדידה. תרמה לכך גם הדיאטה מרעיבת הקנדידה שנקטה. כל אלה כנראה חיזקו את גופה ונתנו לה את הכוחות להתמודד עם הפטרייה, ויכול מאוד להיות שגם ללא הוצאת ההתקן הבעיה הייתה נפתרת. אני חייב לציין, כי קנדידה באופן מיוחד היא פטרייה שמושפעת ממצבי לחץ, וכך, לדוגמה, בתקופות של מבחנים באוניברסיטה מספר המטופלות שלי גדל משמעותית".