מחוץ לברצלונה: אתרים נוספים בקטלוניה

ברצלונה, היפה בערי ספרד, היא עולם ומלואו ויכולה למלא בנקל סיור בן שבוע ימים (ראו סיור בברצלונה למתחילים, ולמתקדמים). ובכל זאת, ניתן לגוון את הסיור בעיר בגיחות לסיורים בסביבה. לחובבי החופים מומלץ להקדיש יום לקוסטה ברווה (Costa Brava) אותו אפשר לשלב עם ביקור בגירונה (Girona). חובבי האמנות המודרנית יכולים ליהנות מטיול לפיגרס (Figueres), עירו של סלבדור דאלי, וחובבי הנוף יהנו ממנזר מונטסראט (Montserrat) ושולי הפירינאים.

מנזר מונטסראט

מנזר מונטסראט הוא מקום משגע ביופיו וההרים המשוננים סביב סביב, עוטרים אותו בכתר פראי מרהיב עם אצבעות גרומות של סלע ברקציה (תלכיד ימי) המזדקרות בהתרסה אל על. המנזר נמצא במונטסראט, כשעה נסיעה מברצלונה לכיוון צפון-מערב. גוש הרי מונטסראט (Maczio de Montserrat) הוא אתר טבע מרהיב, ולא בכדי בחר בו ואגנר (Wagner), כתפאורה ליצירתו המוזיקלית "פרסיפל".

הרים סביב סביב לו. מבצר מונטסראט (צילום: גילי חסקין)

זהו קו רכס משונן של צוקים תלולים, עטורי "צריחים" קטנים בפסגותיהם, שהעניקו לרכס את כינויו "הר שיני המשור". כאן שוכן המרכז הדתי והתרבותי החשוב ביותר בקטלוניה (Catalunya), ואחד המנזרים הבנדיקטניים החשובים בעולם. כמקום המקודש למריה, מושך אליו האתר אלפי צליינים בשנה. המבנה המרכזי בולט בקווי המתאר האופקיים שלו, לעומת קווי המתאר האנכיים המאפיינים את מרבית הכנסיות ברחבי ספרד.

בעוד שמרבית כנסיות קסטיליה (Castilla) ואנדלוסיה (Andalucía) נבנו במאה ה-12 בסגנון גוטי, המשיכה קטלוניה לדבוק בסגנון הרומנסקי, לא מעט בהשפעת עולי הרגל שבאו מצרפת, לכיוון עיר עולי הרגל סנטיאגו דה קומפוסטלה (Santiago de Compostela) שבצפון מערב ספרד.

תולדות המקום מתחילות במאה ה-9, עם הגעתם של הנזירים הבנדקטינים מריפול (Ripol). המנזר הנוכחי נבנה ב-1025 והורחב שוב במאה ה-13, משום שהמבנים הרומנסקיים הישנים לא הלמו עוד את הצרכים ההולכים וגדלים. במהלך השנים הצטרפו נזירים נוספים והמנזר הורחב שוב ושוב. התוצאה היא תערובת של סגנונות בנייה מתקופות שונות.

מוסד קתולי רב עוצמה

המנזר ריכז כוח עצום וראשיו היו דמויות מפתח בכנסייה הקתולית. אחד מהם, ג'וליאנו דה רוֶורֶה (Giuliano de Rovere) איש משכיל ואמן, היה לימים האפיפיור יוליוס ה-II, ונודע כפטרון אמני הרנסאנס האיטלקי. חיל המצב הצרפתי שהגיע ב-1812 בזז את המקום קשות ורוב המבנים הקיימים היום, נבנו לאחר מכן. המנזר עצמו סגור למבקרים, אך ניתן לבקר בכנסייה שלו (שהיא כמובן המבנה הראשי במקום), הבזיליקה האפלולית והמקושטת, מן המאה ה-15. סמוך לכנסייה שוכן מוזיאון המנזר ובו מוצגות יצירות שונות, ביניהן של אל גרקו וקאראוואג'ו.

בתוך הכנסייה, מעל למזבח הראשי, נמצא קודש הקודשים של המקום: "המדונה השחומה", לה מורנטה (La Moreneta), הפטרונית של קטלוניה. המסורת מספרת שפטרוס הביא לכאן את מריה לאחר צליבת ישו, ולימים היא התגלתה בדמות "המדונה השחומה". זהו פסל עץ צבוע, בן המאה ה-12, שלפי האגדה נתגלה במערה על ידי רועי צאן. אלפי עולי רגל מגיעים מרחבי אירופה כולה כדי לסגוד למדונה ולדבר על לבה.

הסתתרה במערה? "המדונה השחומה" (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

בכל בוקר יום ראשון, בשעה 11:00, נערכת במקום המיסה השבועית, שהיא חוויה נדירה לחובבי מוזיקה. את המיסה שרה האֶסְקולָאנייה (Escolania), מקהלת הילדים שנוסדה כבר במאה ה-13 ומתמחה בשירה גרגוריאנית. ידועה במיוחד שירת המזמור סאלווה רגינה (Salve Regina), אחת ממקהלות הנערים העתיקות ביותר באירופה. ביום ראשון בשעת הצהריים ולעתים גם מאוחר יותר, מתקיימים ברחבת הכנסייה ריקודי סרדנגה, המחול הלאומי הקטלוני. כן מתקיים שם שוק ובו מציעים האיכרים למכירה גבינות מעשה ידיהם.

בין שמים וארץ, הרכס שמעל המנזר

מעל המנזר רכבל המעלה את המטיילים לקאפלות הקטנות, למסלולי הליכה ולתצפיות מרהיבות. טיול רגלי בשבילי הרכס מעל המנזר הוא אטרקציה מרהיבה לא פחות. ההגעה: ברכבל (funicular) שלא תמיד פועל, או בפוניקולארסה (funicularse). לפני הגעתם של גייסות נפוליון התקיימו בהרים שלושה עשר מנזרי מתבודדים (הרמיטים). מאז הם נטושים אך ההליכה והתצפית על המנזר שווה כל רגע. האזור מושך מטפסי צוקים מרחבי קטלוניה כולה ובסופי שבוע ניתן לראות עשרות מהם כשהם תלויים בין שמים וארץ.

הטיול הפופולארי ביותר הוא אל המצפור של סנט ז'רוני (Sant Jeroni), במרחק של חצי שעה הליכה מתחנתו העליונה של הפוניקולארסה. מהמצפור, הנמצא בגובה של 1240 מ', נשקפת תצפית מרשימה מהרי הפירנאים ועד לאיים הבלאריים. תצפית מרשימה נוספת נשקפת ממערת סנטה קובה (Santa Cova), שם נתגלה, לפי המסורת, פסל "המדונה השחומה".

מהמערה נשקף מראה יפה של עמק ליוברגאט (Llobergat) . במרחק של 20 דקות מתחנת הרכבל העליונה של סנט ז'ואן (Sant Joan) נשקף נוף פנורמי יפה, ובכללו מנזרי המתבודדים (הנטושים) של סאן אונופרה (San Onofre).

קוסטה ברווה

קוסטה ברווה (Costa Brava) היא רצועת חוף באורך של 150 ק"מ המשתרעת מבלאנס (Blanes), הנמצאת 70 ק"מ צפונית לברצלונה, ועד לפורטבואו (Portbou), הסמוכה לגבול הצרפתי. מקור השם קוסטה ברווה - החוף הפראי - שניתן לכל רצועת החוף של פרובינציית ג'רונה (Girona), הוא המתאר המפותל והסלעי של קו החוף. שלוחות הרי הפירנאים מגיעות לקו המים ממש ולשונות ים כחולות חודרות לתוך היבשה. בין המפרצים הזעירים שבחיק ההרים יושבים כפרי דייגים זעירים וכל אלה, ביחד עם המים הצלולים, הוציאו לרצועת החוף הזו שם עולמי.

שלוחות ההרים מגיעות לקו המים. קוסטה ברווה (צילום: גילי חסקין)

אפשר להתחיל את הטיול בבלאנס, על הטיילת היפה שלה והגן הבוטני המרהיב מרימורטה (Marimurta). גנים מרהיבים אלה נשתלו על מצוק המתנשא לגובה רב מעל פני הים. בגן יש יותר מ-4000 צמחים, מכל יבשות תבל (למעט אנטארטיקה). מן השבילים נשקף נוף עוצר נשימה של מפרץ פורקאנרה (Forcanera). מומלץ מאוד לבקר בלורט דל מר (Lloret del Mar), הידועה בטיילת המרשימה שלה ובשדרת הדקלים שלאורכה. זהו מקום יוקרתי המושך לכאן את חוג הסילון.

המקום המרהיב ביותר בעיני הוא טוסה דה מאר (tossa de Mar) אותה כינה מארק שאגאל כ"גן עדן כחול". זהו חוף יפהפה הנשלט על ידי מבצר מרשים ובתוכו עיירה עתיקה. יש להקדיש למקום מספר שעות ואפילו להישאר ללינת לילה.

טראסות מעל הים ו"ונציה" המודרנית

מפאלמוס (Palamos) הפליג הצי הקטלוני לכבוש את סרדיניה. נמל הדייגים שפעל בה בעבר, הפך לנמל יאכטות נוצץ. זהו אחד המקומות היקרים בקוסטה ברווה, אם לא היקר שבהם. גם בקאפה רויג (Cape Roig) יש גנים בוטניים הבנויים על טראסות מעל הים, מהם נשקף נוף משכר חושים.

מצוקים המתנשאים לגובה רב. קוסטה ברווה (צילום: גילי חסקין)

אמפוריאבראבה (Empuriabrava) היא "ונציה" מודרנית שהחלה להיבנות ב-1973 עבור יאכטונריים עשירים. זוהי למעשה מרינה ענקית, מרושתת בתעלות, שלאורכן נבנו וילות. ניתן לצאת לשייט מאורגן בתעלות,או פשוט לשכור סירה.

סנט פרה דה רודס (Sant Pere de Rodes) הוא מנזר מבוצר הבנוי בסגנון ויזיגוטי ומחורבותיו נשקפת תצפית משכרת חושים של ממש. המקום נמצא במרחק של 7 ק"מ מאל פורטו דה לה סלבה (El Porto de la Selva) ועוד כשעה של הליכה. המנזר נבנה על ידי נזירים בנדקטינים במאה ה-10 והוקף בחומות מאסיביות ובשני מגדלים. מבין הבניינים שנבזזו במהלך השנים, הכנסייה נשתמרה טוב מכולם.

זוהי אפילו לא רשימה צנועה, אלא רק קצה חוט המאפשר תחילתו של טיול מרתק ומהנה הדורש לפחות יומיים. כדאי לראות את כל קטע החוף ולשלב שייט קצר, אם כי ניתן לעשות מה שעושים מטיילים רבים: נוסעים באוטוסטרדה לג'ירונה וחוזרים אחרי הצהרים לברצלונה דרך הקוסטה ברווה, עד שנגמר היום. הכי נוח לבצע טיול זה ברכב שכור, אם כי אפשר להגיע לכל מקום באוטובוס וברכבת. אופציה נוספת היא לתפוס סיור מאורגן היוצא מברצלונה.

בפרק הבא: גירונה, טרגונה ופיגראס.

• מהודו ועוד עולם - כל הכתבות
  

• לאתר הבית של גילי חסקין