האם נוצרה הדת בתהליך אבולוציוני?
מחקר חדש מנסה להוכיח כי התפשטות הדת בעולם היא תוצאה של תהליך אבולוציוני של ברירה טבעית
מה מקור נטייתו של האדם להאמין בכוח עליון? ספרים רבים נכתבו ותיאוריות רבות הופרחו לחלל האוויר, בניסיון למצוא הסבר לתכונה זו, המפרידה בין בני אדם לבין יצורים חיים אחרים. רוב הניסיונות נעשו על ידי תיאולוגים, פילוסופים והיסטוריונים, אך מזה זמן מבקשים גם חוקרי תורת האבולוציה של דרווין את רשות הדיבור בדיון המתקיים מאז החל תהליך החילון באירופה בסוף המאה ה-17.
ג'יימס דו (James Dow), אנתרופולוג אבולוציוני מאוניברסיטת אוקלנד שבמישיגן, מציע הסבר חדשני להתפתחות האמונה הדתית באמצעות מודל ממוחשב שפיתח. למודל קרא, כמובן, Evogod (שילוב של המילים "אבולוציה" ו"אל").
דו הבחין בין שני סוגים של מידע, המעלים את רמת השרידות של מין כלשהו. מידע מציאותי, כמו ידע על הסביבה, שיטות ציד וליקוט, סוגי טורפים שיש להיזהר מהם ועוד. ומידע לא-מציאותי, המבוסס על השערה, כגון ידע על החיים שלאחר המוות או הנסיבות בהן נוצר העולם. את האמונה הדתית הגדיר דו כתוצאה של יכולת מנטאלית לתקשר מידע לא מציאותי לסביבה.
במודל שבנה מתוארת אוכלוסייה ובה שני סוגים של פרטים, אותם הוא מכנה סוכנים. סוכנים שנולדו עם היכולת לתקשר מידע מציאותי וסוכנים שנולדו עם היכולת לתקשר מידע לא-מציאותי. המודל מניח כי יכולות התקשורת הן קריטריון בבחירת בן זוג להתרבות ומראה כיצד, תוך מספר דורות, יכלה אוכלוסייה שלמה להפוך למחזיקה באחת מן התכונות, כאשר התכונה הפחות מועדפת נופתה ממאגר הגנים שלה.
"מתישהו בין שנת 10,000 לפנה"ס להמצאת הכתב (המאה ה-4 לפנה"ס) אנו מתחילים למצוא עדויות רבות לאמונה אנושית בעל-טבעי" אומר ג'יימס דו. מהתגברות העדויות על אמונה דתית מסיק דו כי התכונה לתקשר מידע לא-מציאותי גברה על התכונה לתקשר מידע מציאותי בהליך אבולוציוני הדרגתי, בו ביכרו בני האדם את בעלי האמונה על חסרי האמונה כבני זוג להתרבות. "מסיבה כלשהי סוכנים של מידע לא-מציאותי משכו אליהם סוכנים של מידע מציאותי" הסביר דו, אך מהי אותה סיבה?
ג'יימס דו שייך לאסכולה התכליתית בחקר האבולוציה של הדת. לאסכולה זו שייכים אותם חוקרים הסבורים כי היכולת המנטאלית להאמין בכוח עליון היא תכונה שהתפתחה מפני שהייתה חיונית להישרדותם של בני האדם. מן הצד השני קיימים אלו הטוענים כי האמונה היא תוצאה של יכולות מנטאליות שהתפתחו לתכלית שונה כגון מבנה חברתי או כושר המצאה ודמיון.
"אם אדם מוכן להקריב את עצמו למען אל מופשט, אז אנשים חשים שהוא עשוי להיות נכון להקריב עצמו למען הכלל" מעניק דו את ההשערה שלו לערך ההישרדותי של האמונה הדתית. עם זאת הוא מסייג ואומר כי אין להסיק ממחקרו על יחסים בין בני אדם בעידן המודרני, זהו מחקר המתייחס לאותה תקופה קריטית שבין תחילת המהפכה החקלאית לבין המצאת הכתב.
ריצ'רד סוסיס (Richard Sosis), מאוניברסיטת קונטיקט, שעשה אף הוא מחקר בנושא, התייחס למחקרו של ג'יימס דו ואמר שהקושי בלהשליך ממחקרים כאלה על מצב האמונה בעידן המודרני נובע מכך שהקהילה אינה עוד כלי הישרדותי. מכיוון שכך, היכולת לתקשר מידע לא מציאותי מסוים כבר אינה תכונה שאנשים מחפשים כשהם בוחרים עם מי להתרבות. "היום אתה יכול להיות לותרני למשך שבוע, ואז להחליט שאתה בודהיסט" הסביר סוסיס.
מחקרו של ג'יימס דו התפרסם ב"כתב העת לחברות מלאכותיות וגירוי חברתי" והוא זמין לקריאה ברשת.
מתפללים בשער שכם, ירושלים
צילום: דודי ועקנין
