מי אמר "בוגד"?

זר שיבדוק עוד 100 שנים את התנהלותן של כל ממשלות ישראל כמעט בעשורים האחרונים, עלול להגיע למסקנה כי הן פעלו באופן מובהק בניגוד לאינטרס של עמם ולטובת האינטרס של אויביהם.

כמעט כל ראשי הממשלה מאז 1992 - מי בתמימותו ומי בשחצנותו, מי ברשעותו ומי בשחיתותו עשו לטובת אויבי עמם הנוראים ביותר, ללא כל היגיון פוליטי או בטחוני סביר. רבין ופרס הביאו את כנופיות ערפאת לישראל מתימן הרחוקה, העניקו להם נשק וטריטוריה וזרעו בכך את זרעי האסון של מלחמת אוקטובר 2000.

ברק ברח עם צה"ל מלבנון, ובכך הכשיר את הקרקע למוראותיה של מלחמת לבנון השנייה.

שרון גירש, הרס וניקה את רצועת עזה מיהודים, ובכך הקים במו ידיו את חמאסטן בדרום.

וכעת: אולמרט, ברק וליבני חולמים לחזור שוב על מעשי קודמיהם לטובת שני אוייבים בו זמנית - הפלסטינים ביהודה ושומרון והסורים בגולן.

ניתן לטעון כי כוונותיהם של כל ראשי הממשלה הללו היו טובות וראויות ונועדו להגן על עתידה ובטחונה של ישראל. ייתכן. אולם בכוונה טובה אין די. כידוע הדרך לגיהנום רצופה כוונות טובות, ולמרבה הצער, המצב אליו נקלעה מדינת ישראל הודת לראשי ממשלות אלה, די קרובה למצב אובדני כגיהנום. התוצאה היחידה הניכרת לעין היא אלפי הרוגים, מצב מלחמה אינסופי, החלשה של כוח העמידה והחוסן הלאומי של מדינת ישראל והתחזקות דרמטית של כל אוייבנו - פלסטינים, חמאס, חיזבאללה וכעת גם סוריה.

את הדאגה השיטתית הזאת לאויב, גם כשהיא מבוצעת בכוונות טובות, ניתן לכנות בגידה למרות שהמילה הפכה אסורה לשימוש מאז רצח רבין. על רקע הבנה פשוטה זו טרח חבר הכנסת אריה אלדד לצטט את דינו של מי שפועל להוציא שטח מתחום הריבונות של מדינת ישראל על פי החוק הישראלי. ברור כי עונש המיתה המוטל על עבריין הבגידה אינו רלוונטי לראש ממשלה ולממשלה נבחרת – אולם די בכך בכדי להעמיד את חומרת הטירוף שאחז במנהיגנו בשנים האחרונות.

התגובה הפבלובית של אבירי חופש הביטוי הסלקטיבי כמובן לא אחרה לבוא. היו מי ששלפו מיד את הטיעון הדמגוגי לפיו מילים הורגות, והמילה "בוגד" היא שרצחה את רבין. 

האם מילות הסכם אוסלו שהפיל בנו אלפי חללים לא הורגות? מילות ההסתה של חברי כנסת ומנהיגי ציבור ערבים לא הורגות? "ללא שום קשר" מחבלים ערבים ישראלים רצחו אנשים. מילות השקר והכזב של שרון המתנתק והבורח לא הורגות? הן רק שולחות גראדים לאשקלון ושדרות ובקרוב לאשדוד. 

מאידך, מילותיו של חבר הכנסת אלדד או אלו של מפגין זועם, הורגות ורוצחות ולכן אסורות באמירה.

למעלה מעשור חלף מאז רצח רבין, ועדיין מעזים לנסות לסתום פיות למחנה שלם של מתנגדי אוסלו, בעקבת עלילת דם. זוהי עלילה פשוטה, פרימיטיבית, חסרת היגיון וניתנת להפרכה בקלות - אבל למרבה הצער היא קנתה לה אחיזה בדעת רבים מן האספסוף. יגאל עמיר כביכול רצח את רבין לאחר שמתנגדי אוסלו קראו לו בוגד. קוראי מחשבותיו ומניעיו של יגאל עמיר מתיימרים לדעת כי המילה בוגד היא שלחצה על ההדק, למרות שאין לכך שום אישוש לא מבית המשפט ולא מוועדת שמגר ולא משום מקור אחר. קשה למצוא מי קרא לרבין בוגד, אבל באמצעות עלילה זאת ניסו ומנסים שיכורי השלום לסתום פיות ולחנך מחדש את סרבני הטירוף.

למרבה הצער בחלק נכבד מאמצעי התקשורת סתימת הפיות הזאת הצליחה מעל ומעבר, וההתנפלות הקולקטיבית על אלדד הינה העדות הטובה לכך.

לכן יפה נהג חבר הכנסת שהחליט להפסיק לנהוג על פי ספר הנימוסים וההליכות השקרי האוסר להשתמש בשורש ב.ג.ד. על ידי מחנה הימין. ולפיכך, גם אני מצטרף בשמחה ללוחם החופש אריה אלדד וקורא לכל המוני מתנגדי טירוף השלום לחזור ולומר ללא מורא וללא פחד את האמת הפשוטה שלהם, ואפילו לצעוק: אהוד אולמרט, ראש ממשלת מעטפות המוזמנים, מתנהג כבוגד במאמציו למסור את הגולן לאוייב הסורי.