רנו קליאו ספורט מול סיאט איביזה קופרה

קבלו עובדה מצערת: ישראלים לא קונים מכוניות ספורטיביות קטנות. מתוך כ-200 אלף מכוניות שנמכרו ב-2007, רק כמה מאות היו מהזן הנקרא בפי הגויים "טילי-כיס". ויש לזה סיבה - הן מנוגדות לכל מה שהנהג הישראלי אוהב. יש להן גיר ידני, ולא אוטומטי. יש להן שלוש דלתות, ולא ארבע. הן קטנות ויקרות יחסית לגודלן - ולישראלים יש נטייה להעדיף מכוניות גדולות ככל שכספם מרשה.

רנו קליאו ספורט. בעולם בת שנתיים, אצלנו חדשה (צילומים: גלעד ארצי)

אז למה בכל זאת כדאי להקדיש להן זמן ולגלות בהן עניין? כי במדינה שמחליפה ראש ממשלה כל שנתיים, ונמצאת במרחק דומה מהשמדה אפשרית, הן יכולות לגרום לכם לחייך מדי פעם. וזה בדיוק מה שמתיימרת לעשות רנו קליאו ספורט החדשה, שבימים אלה מושקת בישראל - שנתיים לאחר שנהגנו בה לראשונה ותחילת שיווקה באירופה.

כדי לבחון עד כמה היא טובה, בחרנו לעמת אותה עם היריבה היחידה למעשה, שנמכרת כיום בארץ: סיאט איביזה קופרה. אחרי כמה מאות קילומטרים, התברר שאחת מהן ממלאת את תפקידה היטב, והאחרת מאכזבת.

מדד הפוזה 

קליאו ספורט נראית בדיוק כמו שמכונית ספורטיבית קטנה צריכה להיראות: קרבית ואגרסיבית, עם מינון נכון של חלקי מרכב נפוחים וספויילרים משכנעים למראה. תוסיפו לזה גלגלי "17, צמיגים נמוכי חתך וצמד מפלטים מאחור - והרי לכם המקבילה המוטורית של כלב פיטבול.

סיאט איביזה קופרה. מבחינת מראה אינה שונה מהותית מאחיותיה

לעומתה, סיאט קופרה נראית אנמית וחסרת ייחוד. למעשה, מלבד מפלט שמנמן, לא הרבה מפריד בינה לבין גרסאות רגילות של האיביזה. למרות שיהיו מי שיאהבו את המראה הצנוע והלא-מתיימר, מדובר לטעמנו בחיסרון ברור מול הקליאו, שכבר ממבט ראשון מצליחה לעורר עקצוצים קלים בכף רגלו הימנית של הנהג.

מדד הפינוק 

דילוג בין תאי הנוסעים של הקליאו והקופרה, מגלה נקודת יתרון נוספת לרנו: היא גדולה יותר, ולכן גם מרווחת יותר - בעיקר בגלל בסיס גלגלים ארוך בלא פחות מ-12.5 ס"מ. אמנם שתיהן יכולות לארח ארבעה מבוגרים, אבל הנסיעה במושב האחורי של האיביזה תחייב צמצום איברים מצד הנוסעים. עם זאת, בגלל מסעד קצר מדי, גם המושב האחורי בקליאו אינו מפנק במיוחד.

רנו קליאו ספורט. יכולת גבוהה, אבל תא נוסעים פושר יחסית

הבעיה האמיתית של תא הנוסעים בקליאו היא חוסר ייחוד: אמנם חלקי הפלסטיק נעימים למגע, ויש די והותר אביזרי חשמל, אבל מלבד כמה תפרים אדומים על ההגה, דוושות מתכת ומושבים מצוינים - אין בה דבר שמזכיר לנהג שהוא נוהג במכונית ספורטיבית. ומה קורה באיביזה? למרבה הצער, תא הנוסעים של הסיאט ה"חמה" דל באבזור ובתוספות ספורטיביות מתבקשות.

מד המהירות 

התוצאה כמעט-צפויה: האיביזה מציעה כוח זמין בסל"ד נמוך, ואילו הקליאו מתעוררת לחיים רק בסל"ד גבוה יחסית. בהתאם - ולמרות הנתונים "על הנייר" - האיביזה מהירה מעט יותר גם בהאצה מהמקום ובהאצות ביניים. בגלל הכוח הזמין יותר, תיבת חמישה ההילוכים של האיביזה אינה דורשת עבודה מאומצת. התיבה בקליאו, בעלת שישה הילוכים, מסייעת לנהג למצות את כוח המנוע בעזרת יחסי העברה מחולקים היטב.

מד האדרנלין 

יתרון זמינות הכוח של האיביזה נעלם כלא היה כבר בפנייה הראשונה. מבחינת התנהגות כביש, הקליאו נמצאת בליגה אחרת: היא מאוזנת, מדויקת, מהירה ומהנה יותר - ממש כמו מכוניות ספורטיביות "של פעם". ההגה הוא נקודת התורפה העיקרית שלה: הוא מהיר ומדויק, אך לא מעביר מספיק תחושות ומקשה על-כן לנצל את הפוטנציאל הגבוה של המכונית.

רנו קליאו ספורט. מכונית ספורטיבית קטנה, כמעט כמו פעם

דברי סיכום 

הניצחון של רנו קליאו על סיאט איביזה ברור, ואינו דורש הסברים נוספים: למעט חיסרון קל בסעיף הביצועים, הספורטיבית הקטנה של רנו יוצאת מההתמודדות כשידה על העליונה, ללא סייגים. הישגה של רנו מועצם לנוכח העובדה שקשה היום לייצר מכוניות קטנות וספורטיביות. העלייה הניכרת במשקל המכוניות לנוכח תקני בטיחות מחמירים, הדרישה לחסכון בדלק וצמצום פליטת המזהמים - כל אלה מציבים מכשולים בדרך לייצור מכוניות מהירות, מהנות וזולות יחסית. ובכל זאת, רנו הצליחה להימנע מהפיכת הקליאו ספורט למגושמת וחסרת חדווה.

מצד שני, לסיאט איביזה יתרון מחיר משמעותי. 145 אלף שקל מספקים תמורה כלל לא רעה למחיר, בוודאי בכל הנוגע לביצועים. אלא שהקליאו, במחיר של 169 אלף שקל, לא רק שמצדיקה את פער המחיר - היא גורמת לאיביזה להיראות מיושנת וכמעט מיותרת.

שורה תחתונה: לסיאט איביזה הנבחנת כאן יש יתרון בדמות תג-מחיר אטרקטיבי. אך בכל פרמטר אחר, רנו קליאו ספורט טובה ממנה לאין ערוך. מלבד זאת, הקליאו החזקה היא ללא ספק הקטנה הספורטיבית הטובה בישראל, ואחת המכוניות היותר-מהנות שניתן לרכוש כאן, ללא קשר למחיר.