הנחה שגויה

קראתי את מאמרו המרתק של ידידי ירון סדן ולצערי מרבית ההנחות במאמרו אינן עולות בקנה אחד עם המתרחש בענף הספרים. ככלל, מעולם לא ידע ענף הספרים בישראל פריחה כבימים אלו. בשנת 2007 יצאו בישראל כ- 4000 כותרים חדשים ונמכרו למעלה מעשרה מליון עותקים.

נתונים אלו עומדים בסתירה מוחלטת לטענתו של מר סדן, לפיה הוצאות הספרים ימנעו מלהוציא ספרים חדשים ואיכותיים. מר סדן מזלזל באינטליגנציה של הצרכן הישראלי (שהוא גם צרכן של הוצאתו) כאשר הוא טוען שהוא רוכש רק ספרים במבצע , טענה חסרת שחר ומעליבה את ציבור אוהבי ורוכשי הספרים.

טוען מר סדן שספר הינו מוצר תרבותי ולכן צריך לשמור על מחירו, מר סדן! שנים ארוכות ניהלת את תיאטרון החאן בירושלים (תרבות ללא ספק) ומדוע שם נתתם הנחות ענק למינויים , מדוע הקאמרי והבימה עושים זה שנים מבצעים של 1+1 ואף אחד אינו מתקומם? האם ישנם מספר סוגי תרבות?

כמעט דור שלם מכרה הוצאת "עם עובד" אשר אתה עומד בראשה את מינויי עם עובד לוועדי העובדים במחירי "שחיטה". איני זוכר שדברתם אז על תרבות ועושק הסופרים, אין לי ספק שגם היום הייתם ממשיכים במחירים אלו (להזכירך המינויים קיבלו הנחה של כ 75% ממחיר הספר) אלא שלצערכם כיום התחרות חופשית ללא מתן יתרונות בועדי העובדים ל"בני הבית".

שומר. הכל טוב (צילום: יוני רייף) 

מאז ומתמיד היו טענות על עושק הסופר הישראלי (ולהזכירם בימים ההם "צומת ספרים" טרם הוקמה) ואולם כעת חיה התמלוגים לסופרים הרבה יותר גדולים מבעבר וישנה אף שכבה לא קטנה של סופרים הזוכים במקדמות על חשבון התמלוגים, מה שבעבר לא היה קיים. מרבית הסופרים "חמושים" בסוכנים אישיים הדואגים היטב לחוזים הנחתמים עמם (עיני חלילה אינה צרה בהם , נהפוך הוא).

במשק הישראלי קמו, פרחו, עלו, כשלו ופשטו רגל חברות כלכליות רבות, איני זוכר שבענף הספרים נסגרה, ואו חלילה פשטה רגל, הוצאה כל שהיא לפחות לא בעשור האחרון, מה שמעיד על חוסנו של הענף. ואם תשאלו מדוע מתלוננים? כנראה שזו תכונה יהודית שהחלה ביציאת מצרים "וילונו העם אל משה".

ישנה אמרה ערבית שבתרגומה החופשי אומרת: "מי שאינו יכול להתגבר על חברו יותר פשוט לו להכות את ילדו". לצערי זה זמן רב שאנו, רשתות הספרים, הפכנו לשק החבטות של המול"ים שאינם יודעים להתאים עצמם לתנאי השוק העכשוויים.

מאבקים וזכויות

הבעיה האמיתית בשוק הספרים כיום נובעת מהגורמים הבאים:

א. כניסה לענף של הוצאות ספרים חדשות בשנים האחרונות הגדילה את התחרות ובעיקר פגעה בהוצאות הקטנות והבינוניות.

ב. התחרות בין ההוצאות גורמת להם לרכוש זכויות על כל ספר שראה אור בכל מקום ובכל שפה, ריבוי הכותרים מקטין למינימום את חיי המדף של הספרים החדשים, מה שלנו רשתות השיווק אין שום השפעה עליו.

ג. המאבק על רכישת הזכויות של הספרים החדשים הגדילו משמעותית את התמלוגים ואת המקדמות מה שמקשה יותר על ההוצאות הקטנות והבינוניות.

כמו בכל ענף, גם בענף הספרים קיימת תחרות עזה, ובתחרות כמו בתחרות אני מאמין קיימים צדדים חיובים רבים הגוברים על מרבית הבעיות שהיא יוצרת. מאמרו של ירון סדן חוטא לאמת. הנאמר במאמרו אינו עולה כלל ועיקר עם נתוני מחשבי צומת ספרים. מר סדן אינו יכול לטעון בשם "הספרות הישראלית" (שמעולם לא הייתה לה שנה פורייה כשנה זו), ובודאי לא בשם ענף הספרים הישראלי ו/או התרבות הישראלית. היינו עם הספר, אנחנו עם הספר ותמיד נשאר עם הספר.