בעיות אכילה של ילדים: עצות מהספרים

נראה שמרגע שהילדים יוצאים לאוויר העולם אנחנו עסוקים יותר ויותר בענייני תזונה והרגלי אכילה. זהו חלק בלתי נפרד מתהליך גידולם. העיסוק בנושא מתחיל מהרגעים הראשונים בהם אנו מתלבטים אם להניק או להזין מבקבוק, ממשיך עם לילות לבנים והאכלות לפי שעות, עובר בגיל חצי שנה לאוכל מוצק וממשיך אצל פעוטות וילדים עם שינויים והתפתחויות בתזונה.

ועדיין לא דיברנו על ילדים בררנים שאוכלים רק כמה סוגי מאכלים, על ילדים שמסרבים לאכול, על ילדים שאוכלים יותר מדי ועוד. ואם חשבנו שבגיל ההתבגרות ירווח לנו, כי הם כבר גדולים, הרי שטעינו, כי אז מגלים את המשמעות של אנורקסיה ובולימיה. תודה לאל, לא אצל כולם.

הכתבות הקודמות בסדרת ספרי ילדים לכל נושא:

• התמודדות עם אובדן.
• חיות בספרי ילדים.
• אח קטן, אח גדול - יחסי אחים במשפחה.
• אמא, תקני לי - חינוך לחשיבה כלכלית.
  

ד"ר דוד שטייר, מנהל המרפאה לבעיות אכילה והאכלה בגיל הרך במרכז "שניידר", מסביר שבעיות אכילה שכיחות מאוד אצל ילדים וקורות במגזרים רחבים של האוכלוסייה. על פיו, בדרך כלל מדובר בהפרעות אכילה פשוטות שחולפות עם הזמן. אירית פורז, מנהלת היחידה לתזונה ולדיאטה ומנהלת סדנאות להקניית הרגלי אכילה נכונים במרכז "שניידר" מתייחסת לילדים הנקראים "סרבני אכילה" שכבר בגיל חצי שנה עשויים או עלולים, תלוי בנקודת מבטו של ההורה, לעמוד על שלהם ולאכול בקצב שלהם ובכמות המתאימה להם.

אבל, אוכל הוא לא רק קשיים ומאבקים. אוכל הוא גם הכרת מאפייני תזונה נכונה והפנמה של צרכנות נבונה, כזאת שלא הולכת שולל אחר מסעי פרסום גלויים וסמויים באמצעי התקשורת.

לפניכם המלצות למספר ספרי ילדים, שבחרנו מתוך מגוון מאוד גדול של ספרים בנושא תזונה וחינוך להרגלי אכילה נכונים. בעזרתם תוכלו להעלות את הנושא עם הילדים, לדבר עליו ולנסות לכוון אותם ולהקנות להם הבנה בריאה של העניין. קריאה נעימה, וגם בתיאבון.

ספר האוכל

ואכן, נפתלי לומד לאכול נכון, מתוודע לסוגי המזון של בעלי חיים שונים ולקינוח משרטט את כף ידו כמייצגת את גדילתו והתפתחותו במשך שנה. חלק נכבד מהעלילה מהוות השאלות-תשובות בסגנון: "מה אוכל נפתלי לארוחת בוקר? אולי הוא אוכל קש? אולי הוא אוכל עשב, פרחים, כובעים?" התשובות לשאלות שנפתחות ב"לא" המפורסם שכל ילד שמח לצעוק בקול רם, מסבירות מה אוכל נפתלי כשמשתמע מכך שכדאי לאכול כמו נפתלי - כי זה בריא.

באחד הראיונות שנערכו עם אלונה פרנקל היא מסבירה שהיא מקפידה להשתמש בספרים שלה בניסוחים קבועים כמו שאלות ותשובות, כדי ליצור מעין הפסקה ורוגע במהלך העלילה. ואם חשבנו שהשאלות נועדו להיות סוג של הפעלה של הילד, פרנקל חושבת שאין צורך להפעיל את הילד במהלך ההקראה, משום שחושיו מופגזים ממילא במילים, צבעים וצורות שבעלילה וזה מספיק. להפעלה המשותפת הורה-ילד במהלך הסיפור היא קוראת התערבות שפוגעת ברצף הסיפורי. ספר מומלץ ביותר.

• ספר האוכל, כתבה וציירה אלונה פרנקל, מודן, 1980.
  

מרק משהו משהו

סבלנותם הראוייה לציון של החתול והסנאי עומדת למבחן שוב ושוב, עד שהם נשברים ואומרים לו: "אם ככה, אז תשאר רעב". אבל, הם בכל זאת רוצים שהברווז יאכל והם "עובדים עליו" ומכינים מרק ירקות מעגבניה בשלה, גזר, תירס וקישוא צהוב. המרק יוצא כתום כמו מרק דלעת. הברווז המותש, הרעב והעצבני מבין שזה כאילו מרק דלעת ו-אוכל אותו.

"זה לא מרק דלעת, אבל זה טעים!" ללמדך, שכדאי לנסות. יש הפתעות. סיפור מצחיק ומשקף מציאות קיימת במשפחות רבות. האיורים היפהפיים מעצימים את החגיגה הקולינרית ומאוד מורכבים. נוסף לאיורים המרכזיים, מופיעים איורים גם בצידי הדפים.

• מרק משהו משהו - מסיפורי מרק דלעת, הלן קופר, עברית: רימונה די-נור, הוצאת יבנה, 2008.
  

הלפת הענקית

אמא אחת שעמדה לידי בספריה, עלעלה בדפי הספר ושמעתי אותה ממלמלת לעצמה: "אוי, זה נראה נורא מוכר", ומיהרה לשאול את המידענית אם הוציאו גירסה חדשה לאליעזר והגזר של לוין קיפניס. התשובה היא כמובן "לא". הסיפור על הלפת הענקית שהאיכר, אשתו וחיות המשק לא מצליחים לשלוף מהאדמה, הועלה לראשונה על הכתב על ידי אלכסיי טולסטוי במאה ה-19. האיורים המופלאים של המאיירת ניב שארקי הכתירו אותה בשנת 1999 כמאיירת ספרי הילדים המבטיחה ביותר באנגליה והיא זכתה בפרס אמא אווזה היוקרתי.

האגדה על הלפת הענקית מתחילה כמו כל האגדות הטובות והמוכרות: "פעם לפני הרבה הרבה שנים חיו זקן וזקנה בבקתה קטנה שהיתה מוקפת גן גדול ובו שפע עצים ופרחים. הזקן והזקנה זרעו בגינה זרעי אפונה, גזר, שעועית, פקעות תפוחי-אדמה וזרעי לפת. הסיפור המשעשע והמותח על הניסיונות לשלוף את הלפת, מהנים מאוד ילדים ובעקיפין הם גם מעשירים את הידע שלהם על סוגי ירקות וחיות משק והם נחשפים לסגנון מרהיב של איורים.

• הלפת הענקית, אלכס טולסטוי, איורים ניב שרקי, נוסח עברי: יהודה אטלס, קרן הוצאה לאור, 2004.
  

זולל

הספר "זולל" הוא אחד מהספרים האלה. כשהקראתי את הספר לילדי הם אמרו לי שזהו סיפור עצוב והם מרחמים על הילד שבאיורים המופיע כגדול, רחב ומפחיד. על בדידותו הפיזית והרגשית של הילד חסר השם, אפשר ללמוד ממקום מגוריו על הר גבוה, רחוק מכל מקום ישוב.

כשהחליט זולל לחפש אוכל בעיר הגדולה (או חברת בני אדם שיגאלו אותו מבדידותו ויעניקו לו חיבה וחום אנושי), אנחנו מגלים שהוא אינו מכיר את חוקי המשחק החברתי והנורמות המקובלות זרות לו. כשהוא רוצה לאכול את אבא במשחק, מוכיחה אותו ורד - האמא במשחק ואומרת לו: "אבא לא טועם ילדים. אבא הוא טוב. הוא אוכל אוכל".

ניסיונותיו של זולל להתקבל לקבוצת הילדים נגדעים באיבם כשהם חוזרים הביתה והוא נשאר, שוב לבד, בגינה. אז מתחיל זולל להתחבר לרגשותיו: "אם אני לא רעב, מה אני מרגיש?" הוא שואל את עצמו ומתחיל לבכות. קודם מופיעות דמעות בזויות העיניים ואחר כך מופיע הבכי המשחרר.

השומר שמפטרל בגינה מתעניין בזולל. לשאלתו, עונה הזולל שכואב לו "במקום שבאמצע, בין הפה לבטן". השומר מבין מיד ומסביר לזולל: "אה, זה המקום העתיק של הלב... זה סימן שאתה מרגיש לבד". זולל משתוקק לפיתרון ושואל מה לעשות. "צריך למצוא מישהו להתיידד איתו", עונה השומר. זהו ספר שמזמין שיחה על המסרים שהוא מעביר והמון מחשבות.

• זולל, נורית זרחי, ציירה: הילה חבקין, קוראים הוצאת ספרים, 2007.
  

ספרים להורים:

• טעמים ראשונים, מיכל וקסמן, הוצאת משכל וידיעות אחרונות.
• מנה ראשונה – ספר האוכל והתזונה לתינוקות, אסנת רכטר, הוצאת קרפד.
• המערך המלא של ארוחות לתינוק ולפעוט, אנאבלה כרמל, מעריב.
• תזונת תינוקות בעידן השפע – המדריך השלם להורים ומטפלים מלידה עד גיל שלוש.
• אוכל טוב לילדים, פ. סטאנווי, הוצאת כנרת.
• מתוק ובריא, כתיבה וצילומים ורדית קוהן וגלית האן, איורים: גלית האן, הוצאת כנרת.
  

אורלי נעמה אלקריב - מידענית (M.A), מייסדת ומנהלת "דרך המילים " - מרכז נעמה למידע חברתי, המפיצה מידע להורים, משפחות, גני ילדים ומרכזי-הורות.