העליון קבע: אין חניה בתחנת אוטובוס

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה, וקבע כי לא ניתן לחנות בתחנת אוטובוס גם לאחר שעות הפעילות. עם זאת, קבע בית המשפט כי יש להתחשב בבעיית החנייה החמורה בתל אביב. בקביעה זו של העליון, הסתיימה פרשה שהחלה בדוח וקנס על חניה וגרירת רכב מתחנת אוטובוס.

רון אהרונוביץ', גיבור הפרשה, חנה ב-15 בפברואר 2006, בשעה 23:47, בתחנת האוטובוס ברחוב אבן בתל אביב. על עבירה זו קיבל דו"ח וקנס בסך 250 שקלים, ורכבו נגרר מהמקום. אהרונוביץ' ביקש להישפט, וטען מאוחר יותר בבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב, כי בהסתמך על שלט שהוצג בתחנת האוטובוסים, שעת סיום פעילות האוטובוסים המשתמשים בתחנה להעלאת והורדת נוסעים, היא 23:10. לכן, כך טען בבית המשפט, לא הייתה מניעה כי יחנה במקום. אלא שבית המשפט לא השתכנע, וקבע כי "אין כיתוב זה (המופיע על השלט, א.ז) מתיר או מהווה תמרור שמתיר עצירה, עמידה או חניה...".

מקום חניה אפשרי בשעות שאוטובוסים לא פועלים? לא בדיוק (תצלום: ירון ברנר)   

כעת ערערה המדינה, תוך שהיא טוענת כי "טעה בית המשפט המחוזי בפרשנות שניתנה על-ידו להוראת חוק העזר הנדונה". אהרונוביץ' לעומת זאת, טען כי "אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה דנן, נוכח היעדר עניין ציבורי ומשום חוסר ניקיון כפיים שדבק במערערת". אלא שבית המשפט העליון קיבל את עמדת המדינה.

בפסק דינו של השופט אדמונד לוי נאמר כי "מצוקת החניה הקשה בעיר תל אביב מכבידה עד מאוד על תושבי העיר ועל הבאים בשעריה. אף לא אחת מהרשויות רשאית ליטול חירות להתעלם מקיומה. בתי המשפט נדרשים גם הם להביאה בחשבון בהכרעותיהם, אולם זאת ניתן לעשות בהליך המתאים בלבד".

במילים אחרות, השופט לוי קיבל את הטענה כי אכן קיימת בעיית חניה קשה, אולם בהכרעה לגופו של מקרה יש השלכות משמעותיות, ולא בית המשפט צריך להידרש להן.