נסיעה דַלַת-טלנסקי
כן, אולמרט יסגור בוושינגטון עסקה לרכישת מטוסים ומכ"מ מתקדם. כן, הוא יציג את עמדת ישראל בנושאים המדיניים ובסוגיה האיראנית. אבל לא, הוא לא ינפק כותרות משמעותיות על הישגים. לפחות יש לו קצת שקט מטלנסקי
כמה דקות לפני 22:00 אמש (יום ב'), עלה ראש הממשלה למטוס הבואינג 767 החכור של אל-על, שלקח אותו לוושינגטון. אולמרט נראה עייף וחיוור, שעות ספורות לאחר שהשתתף בלוויית חברו הטוב טומי לפיד ז"ל, ועוד ארח לאחר מכן את אבו-מאזן במעונו. בסמול-טוק שמתפתח במחלקה הראשונה של המטוס, עם קבוצת עיתונאים הקטנה שלנו, מברר אולמרט את דעתנו על יועץ התקשורת שלו, יעקב גלנטי. "אז איך הוא", שואל אולמרט. "שורד", אני עונה. "כן, יש לי ממי ללמוד", אומר גלנטי וחיוך קטן מרכך את האווירה הכבדה בתאו של ראש הממשלה, שזו לו אולי נסיעתו הרשמית האחרונה לוושינגטון, אם וכאשר יאלץ להיפרד מהתפקיד.
ראש הממשלה מתיישב בכסאו, מצד ימין ברביעיית מושבים המיועדת לו. אנשיו מתיישבים סביבו. הקברניט כבר קורא לכולם למקומות, לקראת המראה. אולמרט, עייף מאוד, ישן רוב הדרך. הפעם הוא אינו יוצא אל קבוצת העיתונאים הקטנה מהרגיל שמתקבצת בחלקו האחורי של המטוס. לא משחרר הצהרות. "הוא דיבר מספיק היום. אולי מחר", אומר גלנטי. גם אנשיו מנצלים את רוב 12 שעות הטיסה לשינה. ימים לא קלים עברו עליהם. סוף סוף 12 שעות בלי טלפונים, בלי צורך בישיבות ותדרוכים, בלי לשמוע את השם טלנסקי.
רק בחלק האחורי של הקבינה, הכתבים המדיניים מתלוצצים. אחד אומר שאם המטוס יתרסק, בדיחה קבועה וגרועה של עיתונאים שטסים יותר מדי יחד, אז יוותר שורד אחד - אולמרט. אחרים מבכים את אפרוריות הנסיעה הזאת, את אפרוריות פניהם של אנשי אולמרט. כן, אולמרט יסכם עסקה לרכישה החמקן אף-35, ואולי יבקש גם אף-22. כן, הוא יסכם על מכ"מ ארוך טווח נגד השיהאב. כן, הוא ידבר על האיום האיראני וינסה להפריך את דו"ח המודיעין האמריקני. אבל לא, הוא לא ינפק כותרות ענק. הצפי של העיתונאים הוא שהחומר שיזרום מכאן, בקושי יתפוס מקום בכותרות.
מה עושים כאן הטורקים?
בשלוש וחצי בבוקר מגיעה שיירת ראש הממשלה אל בית ההארחה, הבלייר האוס, שמול הבית הלבן. דגל ישראל כבר מתנוסס בחזית הבניין. עיתונאי אחד אומר לנהג הישראלי שלא יצפור, שלא יעיר את בוש ולורה במבנה שממול. מכונית השרד של אולמרט מוכנסת אל תוך אוהל, והוא ממהר לצאת אל החדר שלו. כך גם עוזריו הקרובים. הפמליה המורחבת יותר, כולל העיתונאים, נוסעים עוד כמה מאות מטרים אל מלון ווילארד המפואר שעל שדרות פנסיבלניה. אנשי אולמרט נמצאים בטווח הליכה מהבוס וכך גם התקשורת.בחזית הווילארד מזהה אחד העיתונאים צוות צילום טורקי. הוא לומד שאולי במקרה, ואולי לא, שר החוץ הטורקי - המתווכת הרשמית בין ישראל לסוריה - צפוי להגיע או-טו-טו למלון שלנו. חלק מלוח הזמנים של הטורקי מוקדש לפגישות עם בכירי הממשל האמריקני וחלק חסוי. ייתכן שבחלק החסוי יפגשו הטורקים עם אולמרט, או מי מאנשיו. הרי הטורקים, בשם הסורים, היו שמחים למטריה אמריקנית לשיחות. בפמליית ראש הממשלה עוד לא הלכו לישון, וטוענים שמדובר במקריות צרופה. "אין פגישה מתוכננת", הם אומרים. ספק הדרמה הזעירה הזאת לא מצליחה להעיר את העורכים המנומנמים בתקשורת בישראל.
בלי שמץ של מבוכה
הבוקר התעורר ראש ממשלת ישראל למזג אוויר ישראלי. חם כאן, ולח, קצת פחות מ-30 מעלות צלזיוס. מזכיר את תל-אביב. המזל שלו זה שהוא לא צריך לצאת החוצה. הוא מקיים פגישות עם עוזריו, עם שגריר ישראל סליי מרידור, ועם ישראלים אחרים, כדי להתכונן לפגישה עם רייס הערב. הם צפויים לשבת כשעתיים, וידונו בעיקר בנושא הפלסטיני. אולם גם בנושאים אחרים כמו איראן, הרגיע והמשא ומתן עם סוריה. זאת פגישת הכנה לביקורו מחר אחר הצהריים אצל ידידו ג'ורג' בבית הלבן.
בין לבין משלים אולמרט נאום מדיני גדול, בכנס השדולה הישראלית איפא"ק, כאן בוושינגטון, שיעסוק בנושאים המדיניים
הבוערים: מאיראן, דרך הפלסטינים ועד סוריה. את נאומו ב-20:00 שעון מקומי (3 לפנות בוקר שעון ישראל), בפני 5,000 צירי הוועידה.
ההתרשמות היא שאולמרט ממשיך במהלכיו המדיניים כאילו לא היה טלנסקי, לא היו מעטפות ולא הייתה חקירה. פסק הזמן הוושינגטוני הזה טוב לו. "אולמרט לא נבוך, מה פתאום נבוך", אומרים אנשיו כשמנסים לברר אצלם האם ראש הממשלה חש שלא בנוח סביב הפרסומים שהיו גם בארצות הברית בענייני הדולרים במעטפות. "הממשל האמריקני מקבל אותו בזרועות פתוחות. הוא יודע מה הוא בא לבקש ומה לקבל, ואין כאן שום עניינים של מבוכה או תחושה לא טובה שלו". כלפי חוץ עסקים כרגיל בבית ההארחה הרשמי של הממשל בוושינגטון.
לפנייה לכתב/ת 
